אומרים שעם מספרים אי אפשר להתווכח. האם גם בישראל של היום הם מנצחים?

המשמעות הסופית של המספר גורמת לנו להבין שעל פיו יקום או ייפול דבר. למרותו סרים החיים הפוליטיים, הכלכליים והמנטליים שלנו, בוודאי בתוך עולם קפיטליסטי־כמותי שבו אנו מתרגמים ערכים לכסף • אלא שמתברר שהמספרים גם יכולים לתעתע בנו •  האם נוכל לצאת מנצחים במרוץ נגדם? • רעיון, מדור חדש

עם מספרים אי אפשר להתווכח / צילום: Shutterstock
עם מספרים אי אפשר להתווכח / צילום: Shutterstock

אודות הכותב

ד"ר גורביץ' הוא חוקר תרבות ומחשבה ומחבר "אנציקלופדיה של הרעיונות" (עם דן ערב)

רשימות שבראשן מתנוסס מספר הן משהו שהתרגלנו לראות לאורך השנים: 100 המשפיעים על כלכלת ישראל, 200 המיליארדרים המובילים בעולם, 50 המסעדות הטובות במזרח התיכון, עשרת הלהיטים המושמעים בספוטיפיי או שלושת הטיפים המנצחים לזוגיות מאושרת. העין שלנו אוהבת מספרים, קטלוגים, סיווגים. אבל מהו באמת הקסם שעומד מאחורי זה ומדוע הם נתפסים כפיתוי גדול כל כך?

כך הפכה ספוטיפיי לענקית שהיא היום, בזכות מחרוזת פנינים | סרנדיפיטי
איך להיות מרוצה מעצמי כמו דייל יופי בן 22: רות עפרוני עושה קניות | קניתי
האוכל הוא לא העניין, אלא הפולחן: ביקור במסעדה של מאיר אדוני בברלין | רעיון

חוקר מדעי הטבע סטיבן גולד טוען בספרו "תהפוכות המילניום" (1999) כי המספרים נועדו לסחוט סדר ומשמעות מעולם סרבני המתאפיין בתזזיתיות יתר ובשינויים מתמידים. הסיווג נועד להקל עלינו לעכל את השטף הכאוטי של המאורעות ואת הזרימה הבלתי פוסקת של המידע. כך אנו יכולים למיין את העולם לקטגוריות, לקבוצות, לסטטיסטיקות, ולזכות במודל תבוני המסייע לנו לקבל החלטות ולמצוא את דרכנו.

אלא שלשם כך עלינו לפלח קודם כל את חץ הזמן, לגלות תבנית החוזרת על עצמה ולהסיק על פיה באיזה כיוון תהיה הזרימה בעתיד. כך נוצר ההיגיון ההשוואתי שעליו אנחנו נשענים: איך נראית הרשימה הזאת ביחס לזו של השנה שעברה? מי נשאר בצמרת ומי הידרדר לתחתית?

המספר תמיד מנצח. תמיד יש לו משמעות סופית שלא ניתן להתווכח עליה. על פיו יקום או ייפול דבר. למרותו סרים החיים הפוליטיים, הכלכליים והמנטליים שלנו - בוודאי בתוך עולם קפיטליסטי־כמותי שבו אנו מתרגמים ערכים למספרים וכסף. באמצעות המספרים אנו מסבירים לעצמנו את הדבר החשוב מכול: מדוע תמונת מציאות אחת מתחלפת באחרת, מה נשתנתה שנה זו מכל האחרות?

מה מנתחים:
הקסם שמאחורי המספרים

מה השאלה:
למה אנו מתפתים כל כך להאמין להם ומתי הם מתעתעים בנו?

באילו אמצעים:
● רשימות, סיווגים, קטלוגים
● "תהפוכות המילניום" של סטיבן גולד
● המשבר הפוליטי המקומי
● רכבות כמשל לחיים

גם מה שקורה לנו במדינה היום קורה בגלל מספר. המספר הגדול ביותר של המצביעים נתן את הכוח בידי מפלגות הקואליזציה. האם גם כאן אפשר לומר שמדובר בניצחון? האם המספרים משקפים את אופן פעולתה של הדמוקרטיה? ומה לגבי איזון בין רשויות וזכויות מיעוט?

המספרים גם יכולים לתעתע בנו, לתת לנו אשליה שהצלחנו לפלח באמצעותם את החוקים הכלכליים או הפסיכולוגיים, המניעים את המציאות. מובלעת כאן ההנחה שאי אפשר להתווכח עם המספרים כמו שאי אפשר להתווכח עם המתמטיקה והמדע.

ובכל זאת הקסם ממשיך לעבוד. למספרים יש איכות נפשית ואסתטית מעניינת. השליטה בהם מביאה למנוחת הנפש, לתחושה של עונג והיטהרות. אנחנו אומרים: אם המספר כזה גדול, בטח יש לו משמעות, להתחבר למספרים זה כמו להתחבר לטבע. נראה אותך מתווכח עם הטבע. אם הגענו לגיל 40 - האם באמת איחרנו את רכבת הנעורים, שהיא גם הרכבת להצלחה?

כך נדמה כי המספרים, שלכאורה מרגיעים אותנו, הם שגם מדאיגים אותנו, כשהם מעמתים אותנו באופן בלתי נמנע עם סופיותנו למשל. האם הם לא מעודדים אותנו לחוש אי־ביטחון עקרוני ביחס לרצף הזה של החיים או ההצלחה? אם אנחנו במקום טוב - אשרינו. אבל מה אם לא? מה זה אומר עלינו? האם נוכל לצאת מנצחים במרוץ נגד המספרים בחיים הקצרים העומדים לרשותנו? האם נצליח להעפיל אל פסגת האושר ולהיכנס סוף סוף לרשימה?

מחשבה לסיום:
האם התפיסה שלנו את המספרים היא בכלל מדאיגה, שכן הם מעמתים אותנו באופן בלתי נמנע עם סופיותנו?