​קיבלתם הודעה שהבניין שלכם מסוכן? מה אתם צריכים לעשות עכשיו

עיריית תל אביב עדכנה לאחרונה את רשימת המבנים המסוכנים בתחומה, והתברר שיותר מ־900 מבנים שהוגדרו כמסוכנים נמצאים בגבולות העיר - וחלקם הגדול מאוכלס. דוח מבקר המדינה שפורסם ביולי האחרון מתריע כי בישראל ישנם כיום יותר מ־4,800 מבנים מסוכנים למגורים הנמצאים ב־44 רשויות מקומיות. בדוח העלה המבקר שורה ארוכה של ליקויים בטיפול במבנים המסוכנים. גלובס עושה סדר בחלוקת האחריות.

מה הופך בניין למסוכן לציבור?

מבנה מסוכן בהגדרתו בחוקי העזר המקומיים הוא כל בניין אשר מהווה סכנה לשלום המחזיקים בו והציבור, ומסכן את ביטחון הנכסים הסמוכים לו. ההגדרה של בניין כ"בניין מסוכן" יכולה להיות כתוצאה מביקורת אקראית שעורכת הרשות המקומית, מתלונה של מי מבעלי הדירות בבניין או כתוצאה מתלונה של עוברי אורח או בעלי נכסים צמודים.

על מי מוטלת האחריות לתיקון הליקויים?

החוק קובע שחובה על כל מי שחושד בבניין כמסוכן לדווח על כך לעירייה, שתשלח מפקח מטעמה שיבדוק את תקינות המבנה. אם לאחר הבדיקה המהנדס אישר כי הבניין נתון במצב שיש בו סכנה, "רשאי ראש העירייה, לתת צו לסגור מיד את הבניין ולפנות ממנו את הדיירים, כמו כן רשאית העירייה לבצע את העבודות הדרושות לשם סגירתו של הבניין או הריסתו ולגבות את הוצאות הביצוע מבעל הבניין".

● המחיר של התמ"א: שני בניינים פונו בהוד השרון מחשש לקריסה
● למה כולם בטוחים שתהיה כאן רעידת אדמה, וכמה מבנים נמצאים בסכנה?

עו"ד דורון טל, מבעלי מוסרי, טל עורכי דין, מומחה בהיבטים פליליים של דיני התכנון והבנייה ובדיני מקרקעין, מטפל כיום בשלושה מבנים שהוגדרו מסוכנים, ובעבר טיפל בעשרה נוספים לפחות, רובם בתל אביב ובמרכז. עו"ד טל מציין כי "במידה והרשות ביצעה את התיקון, החיוב בעלויות הוא ביחד ולחוד - כל הדיירים צריכים לשלם את העלויות, זה לא מוטל רק על ועד הבית. אם הדיירים מחליטים לבצע את התיקון לבד, הם יכולים להיעזר במהנדס מטעמם. לאחר הביצוע הם מקבלים ממנו אישור על הסרת הסיכון ומעבירים אותו לרשות, שבודקת את הנושא מטעמה ומאשרת".

 עו''ד דורון טל / צילום: דוד סקורי

עו"ד טל מוסיף כי "חשוב לדעת שלבעלי הדירות שמורה האפשרות להגיש השגה על קביעת הרשות באמצעות עורך דין ומומחה הנדסי מטעמם, אם הם חושבים שהדרישה לא מוצדקת".

עו"ד משה רז־כהן, מבעלי משרד רז־כהן פרשקר ושות' ומי ששימש עד לאחרונה כיועץ משפטי ליחידה הארצית לפיקוח על בנייה במשרד הפנים, מציין כי ברגע שהבניין מוגדר מסוכן, האחריות לתיקונו היא על בעל הנכס והאחריות היא אזרחית ופלילית.

 עו''ד משה רז כהן / צילום: תמר מצפי

לדבריו, "בעל מבנה אחראי כלפי המחזיקים בו וכלפי הסביבה גם בפן הפלילי וגם בפן האזרחי. אם יש לו יסוד להניח שהמבנה מסוכן, שחס וחלילה עלול לקרות לו משהו, ואכן הסיכון התממש, הבעלים יהיה אחראי לפגיעה או אפילו לגרימת מוות ברשלנות. על כן, כל בעל מבנה שיש לו חשש שהמבנה מסוכן - מוטב לו שיפעל באופן מיידי".

"אני תמיד ממליץ לבעלי דירות שפונים אלי לבדוק את נושא ביצוע התיקון באופן עצמאי, באמצעות אנשי מקצוע מטעמם. זאת הן לצורך ההחלטה כיצד לנהוג, הן מכיוון שאי היענות לדרישה חושפת את בעלי הדירות לעלויות ביצוע גבוהות יותר, ככל שהרשות תבצע את התיקונים במקומם, והן לצורך הליכים פליליים אפשריים" אומר עו"ד טל. "בכל מקרה, חשוב מאוד שבעלי הדירות לא יקלו ראש בעת קבלת צו מבנה מסוכן ויפעלו יחד במסגרת לוחות זמנים מצומצמים ככל האפשר".

מהי האחריות של הרשות המקומית?

עו"ד טל: "לרשות מקומית קיימת הסמכות להגיש נגד בעלי דירות שלא שנו לדרישה בגין המבנה המסוכן כתבי אישום פליליים מכיוון שחוקי העזר העירוניים כוללים גם הוראה עונשית. עיריית תל אביב לדוגמה נוהגת להגיש כתבי אישום פליליים נגד בעלי הדירות במבנים מסוכנים בצורה שיטתית וגם רשויות אחרות נוהגות באופן דומה".

עו"ד רז־כהן: "אין שום הוראה המחייבת את הרשות לתקצב את בדיקת כל המבנים בתחומה. במקרה של תל אביב, העירייה הצליחה לשים את ידה על חלק ניכר מהמבנים המסוכנים והוציאה צווים כאלה. הרבה רשויות לא מתקצבות את זה או שמתקצבות את הטיפול במבנים הללו בחסר, ומספר הצווים לעומת המבנים המסוכנים בפועל מגיע לאחוזים בודדים".

מעיריית תל אביב נמסר: "בניין מוכרז כמסוכן לאחר בדיקה ויזואלית לרמת מסוכנותו לדיירים/ לציבור/ לנכסים הסמוכים, על פי המלצת מהנדס מוסמך מטעם העירייה ועל פי שיקול דעתו המקצועית ואשר רשאי להוציא הודעה או צו בשם ראש העירייה. באתר העירייה מצורף דף פירוט של שלוש קטגוריות של רמת הסכנה בהתאם לחוק העזר העירוני. אין אף בניין בעיר המוגדר בסכנה מיידית (צו 7).

"העירייה מסייעת לתושביה במקרים של פינוי על ידי סיוע כספי במקרים חריגים בלבד, זאת בנוסף לליווי של נציג מינהל קהילה ועובדים סוציאליים על פי צורך למציאת פתרונות מגורים מיידיים במקרים שבו לדיירים אין פתרון מיידי. זאת במקביל לסיוע והכוונה באשר לתהליכים הנדרשים, לרבות הפניה לגורמי רווחה".

האם יש אחריות גם לגורמים אחרים?

לדברי עו"ד רז־כהן, "החוק לא מטיל שום חובה על היזם, הוא מטיל אותה על בעל הנכס. במקרה של בניינים הנמצאים בבעלות עמידר, החובה היא על המדינה. בבעלות פרטית, גם כשבעלי הנכסים הם ממצב סוציו־אקונומי נמוך, כאלה שאין ביכולתם לתקן את המבנה, המדינה לא תקצבה מימון שיפוץ לבעלי הדירות.

"אזורים כמו חולון ובת ים הם אזורי ביקוש מה שאומר ששווי הדירות באזורים הללו מאוד גבוה, לכן לא הגיוני שהנכס שווה 3 מיליון שקל והרשות תממן את שיפוצו".

עו"ד רז־כהן סבור שהנושא צריך להיות מטופל במשרד הפנים. לדבריו, "ראוי שהוא יוודא, ויוציא חוזר מנכ"ל ויקבע בכמה יתקצבו את הנושא בכל שנה. הרשויות יוציאו דוחות שנתיים לגבי התקציב והצווים שהוצאו, והייתי מצפה ממשרד הפנים שיעשה ביקורת פתע על הרשויות. אכן, הייתה התעוררות בקרב הרשויות בעקבות האירוע בחולון (קריסת המבנה ברחוב סירלין בספטמבר 2021 - י.ו). אם עד אז הפעילות לאיתור מבנים הייתה רדומה, מאז כולם התעוררו, והרשויות התחילו לתקצב, ולהשקיע באכיפה".

ממשרד הפנים נמסר כי "הנושא הינו בתחום טיפול משרד השיכון ו/או מינהל התכנון".

במשרד הבינוי והשיכון מסרו כי למעט מבני הנמצאים בבעלותם (דיור ציבורי ובתי גיל זהב) אין למשרד סמכות ומשאבים לבצע בדיקות למבני מגורים בבעלות פרטית, וכי לרשויות המקומיות יש את הסמכות להכריז על מבנה כמבנה מסוכן.