הנהגים לא ישלמו לפי מרחק: מס הנסועה על רכב חשמלי בוטל

השבוע החולף היה סוער ורב תהפוכות בשוק הרכב החשמלי המקומי והעולמי, והונחו בו יסודות לכמה מהמגמות החשובות שישפיעו על מיסוי הרכב בשנים הקרובות. בישראל פורסם בתחילת השבוע שעבר הנוסח הסופי של הצעת חוק ההסדרים ובתוכו גם הצעה להחיל מס נסועה על רכב חשמלי החל משנת 2026.

באמצע השבוע אף פרסם משרד האוצר מסמך עמדה מקיף ומנומק, בו נטען כי הטבות המס על רכב חשמלי בישראל מופרזות ולפיכך מס הנסועה עליו הכרחי. אולם, כבר בסופו של אותו שבוע נמחקה מחוק ההסדרים ההצעה להטלת מס נסועה על רכב חשמלי.

● לראשונה בארה"ב: המחיר הממוצע של רכב חשמלי נמוך מרכב בנזין
● פגיעה של מאות שקלים לכל חוסך: באוצר מנחיתים מכה על הפנסיות. ואיך מגיבים בהסתדרות?
● הסעיף בתקציב שיעלה לעיריית תל אביב עשרות מיליוני שקלים בשנה

דרישות האוצר כבר לא ממש רלוונטיות

במסמך עמדות שפרסם האוצר ימים בודדים לפני ההצבעה על חוק ההסדרים המעודכן בשבוע שעבר, הוא התייחס למיסוי הרכב החשמלי, כולל למס הנסועה העתידי. מדובר במסמך מנומק בן 50 עמודים, ובו נטען שחדירת הרכב החשמלי לישראל הייתה הרבה יותר מהירה מהצפוי, ואם הקצב הנוכחי ימשיך, הוא יביא בעתיד לאובדן הכנסות ממסי דלק בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה.

עוד נטען במסמך כי עלויות השימוש בכלי רכב חשמליים בישראל נמוכות מאוד, גם בהשוואה לעולם, ושהטבות המס על כלי רכב חשמליים בישראל גבוהות מדי ואינן משקפות את הנזקים המשניים שכלי רכב כאלה גורמים לסביבתם. בהקשר זה, בין היתר טוענים באוצר שההטבות יובילו לנסועת יתר שתתרום לגודש ותיצור שלל מקורות זיהום משניים, כמו צריכת יתר של חשמל לטעינה, שהפקתו בישראל רחוקה מלהיות ידידותית לסביבה.

לפיכך, טוענים מחברי המסמך, המדינה חייבת למצוא מקורות חלופיים לגלגול "העלויות החיצוניות" של הרכב חשמלי למשתמשים, והטלת מס הנסועה החל מ־2026 היא השיטה היעילה ביותר לכך.

אבל נייר העמדה פורסם מאוחר מדי מכדי להיות אפקטיבי - והכוונה היא לא לאיחור של ימים אלא לחודשים רבים. הסיבה: סוגיית מס הנסועה על רכב חשמלי כבר עברה את השלב שבו היא נמצאת "מתחת לרדאר" של רוב הנהגים והפכה לפוליטית.

בשנה החולפת נוספו לכבישי הארץ עוד כ־25 אלף כלי רכב חשמליים וקרוב ל־20% מהם הגיעו, על פי הערכות, לציי הרכב ולחברות הליסינג. מכיוון שציי הרכב הם הצרכנים "הכבדים" ביותר של קילומטרים של נסועה בישראל, הלוביסטים נכנסו לפעולה.

והאמת היא שהכתובת כבר הייתה מזמן על הקיר. עוד במאי בשנה שעברה, בעת שפורסם לראשונה מתווה מס הנסועה על רכב חשמלי, כתבנו על כך בגלובס: "ככל שיהיו בישראל יותר כלי רכב חשמליים, במיוחד בציי רכב מקושרים פוליטית, הסיכוי שניתן יהיה להעביר את מס הנסועה מצטמצם. לפיכך, יש לאוצר חלון זמן מאוד מצומצם להעביר את המס בלי לעורר דובים מרבצם".

המערכה הבאה: הזינוק במס הקנייה ב־2024

המאבק על עתיד מיסוי שוק הרכב בישראל, בעקיפין או במישרין, עוד לא הסתיים. לאוצר יש עוד כמה כלים באמתחתו. למשל, אגרת הגודש שאמורה לצאת לדרך בגוש דן בעוד כשנתיים. למרות ההבטחות של מפלגות בקואליציה, נכון לעכשיו היא טרם בוטלה. יו"ר ועדת הכספים משה גפני הגיש הצעת נפרדת מחוק ההסדרים לביטולה, וההכרעה על כך צפויה בקרוב.

כלי נוסף שבידי האוצר הוא העלאת מס הקנייה. בעוד כעשרה חודשים עתיד מס הקנייה על רכב חשמלי לזנק שוב מ־20% ל־35%, והמהלך עשוי "לקרר" בטווח הקצר את צמיחת הפלח החשמלי בישראל בצורה הרבה יותר אפקטיבית מאשר החלטה על הטלת מס נסועה ב־2026.

אומנם גם הנושא הזה הפך בינתיים לסוגיה פוליטית רגישה, ותיאורטית לממשלה יש כלים לבטל את הצו, אבל הפעם יש כאן מלכוד: ההכנסות הצפויות מהגדלת מס הקנייה, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, כבר מוטמעות בתקציב המדינה החדש. לפיכך, ביטול עליית המס יחייב קיצוץ באותו היקף מסעיפים אחרים - וזה כבר יהיה הרבה יותר מורכב למקבלי ההחלטות.