״מחטף״: באוצר הנחיתו מכה על הפנסיה ועוררו סערה

דליה, עובדת מדינה, היא פנסיונרית שמקבלת קצבה בגובה של 12 אלף שקל. למרות זאת היא ממשיכה לעבוד גם לאחר גיל הפרישה ומקבלת שכר חודשי של 6,000 שקל. כמו רבים מבני גילה, גם היא חיכתה לשנת 2025 - אז התחייבה המדינה להגדיל את שיעור הפטור ממס על הכספים הפנסיוניים מ-52% כפי שהוא מאז שנת 2020 לכדי שיעור של 67%.

● לידיעת ציבור הפורשים לפנסיה: המדינה מתכוונת לקחת מכם יותר מס 
● פגיעה של מאות שקלים לכל חוסך: באוצר מנחיתים מכה על הפנסיות. ואיך מגיבים בהסתדרות? 
● ההסתדרות הודיעה: מתנגדת לפגיעה בפנסיה שנחשפה בגלובס 

אולם בסוף השבוע האחרון הופתעה דליה לגלות כי בחוק ההסדרים החדש שהוגש לממשלה ואושר, הודיע האוצר כי הפעימה האחרונה להגדלת הפטור לה היא ציפתה - תבוטל. המשמעות: הצעד המדובר, שעליו פורסם לראשונה בגלובס, יעלה לה בתשלום מס של עשרות אלפי שקלים.

"במועד פרישתה קיבלה דליה מענקים וימי מחלה שפגעו לה בפטור על הקצבה ולכן בחרה לנצל את כל יתרת הפטור שלה כפטור על הקצבה", אומר נדב טסלר, יועץ פרישה, סמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים ובעל הבלוג "פנסיוני". "כעובדת מדינה", ממשיך טסלר, "נצברו לה כספים נוספים בקופת גמל ומכיוון שהיא ממשיכה לעבוד המעסיק ממשיך לחסוך לה בקרן הפנסיה. כחלק מתכנון הפרישה היא בחרה לנצל כיום כמה שיותר פטור על קצבת הזקנה שלה, ובהמשך אחרי שתסיים לעבוד וההכנסה שלה תרד - לנצל את יתרת הפטור שאמור לגדול בשנת 2025, למשיכה של הכספים שנצברו לה".

כעת, בשל ביטול הגדלת הפטור תצטרך דליה לשלם על הכספים שנותרו לה בחיסכון הפנסיוני יותר מ־70 אלף שקל.

במסיבת עיתונאים להצגת תקציב המדינה התייחס הממונה על התקציבים יוגב גרדוס לסוגיה: "חשבנו שיהיה נכון לאזן את ההטבה. כל אחד שעושה תכנוני מס יודע שהם יכולים להשתנות. מתבצע שימוע בנוגע לזה, ויש שיח".

מהלך הטבות שנעצר

הפטור ממס נולד לפני כעשור על רקע הרצון של המדינה לעודד חיסכון ארוך טווח והותרת הכספים בתוכניות הפנסיוניות למועד הפרישה. בשנת 2008 תוקן החוק כך שהחיסכון הפנסיוני כולו יהיה חיסכון למטרת קצבה. כלומר, כספים שהעובד יפקיד לאורך השנים ישמשו אותו כקצבה חודשית. בשנת 2012 במטרה לפצות את העובדים על אובדן החיסכון ההוני הוחלט להקצות לכל עובד סל פטור אותו הוא יחליט כיצד לממש, כתחליף לחיסכון ההוני שבוטל.

הכוונות הללו באו לידי ביטוי במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, ששינה את אופן מתן הפטור על הקצבאות מגיל הפרישה.

להערכת האוצר, עצירת עליית תקרת הפטור תביא לחסכון של 700 מיליון שקל בשנה לתקציב המדינה החל משנת 2025. לטענת המדינה, "פטור זה הוא רגרסיבי ומשרת למעשה רק את בעלי קצבאות הפנסיה הגבוהות". עוד נכתב בהצעה לביטול עדכון תקרת הפטור, כי "מאחר שנכון להיום כמעט ואין פנסיונרים בקרנות הפנסיה החדשות אשר קצבתם מספיק גבוהה בכדי ליהנות מפטור זה, נהנים ממנו כמעט באופן בלעדי פנסיונרים שהיו מבוטחים בפנסיה תקציבית או בהסדרי פנסיה של הקרנות הוותיקות".

"האמירה שההטבה מיועדת לבעלי הכנסה גבוהה לא נכונה", אומר יועץ פנסיוני ותיק. "גם הטענה שאין כמעט גמלאים בקרנות החדשות אינה נכונה, כי בשנת 2021 כבר היו 94 אלף מקבלי קצבה בקרנות החדשות ומדי שנה מספר הגמלאים הולך וגדל".

לדברי אותו יועץ, ברור כי הפגיעה תהיה גם בבעלי פנסיה נמוכה. "באוצר מתייחסים רק לפטור על הקצבה. אולם בחלק מהמקרים לא משתמשים בפטור על הקצבה כי הקצבה פטורה ממס, אבל כן משתמשים בשני הגורמים האחרים, ובכך הגדלת הפטור כן מסייעת גם לאוכלוסייה החלשה", הוא אומר.

כמה שווה הפטור

את הפטור ממס אפשר לנצל באמצעות שילוב בין שלוש אפשרויות - פטור על הקצבה, פטור על המענקים החד־פעמיים בעת הפרישה (על פי רוב כשעובד פורש הוא מקבל פיצויים כאלה ואחרים) ואולי הדבר החשוב ביותר הוא פטור על היוון קצבה - כספים שהפקיד החוסך ורוצה למשוך אותם כסכום חד־פעמי. אם הוא רוצה למשוך אותם לפני הגיעו לגיל פרישה, הוא ישלם בגין משיכה חד־פעמית לפחות 35% מס, אך באמצעות הפטור לגמלאים הוא יוכל לעשות זאת ללא מס כלל.

לדוגמה: אם הפטור ממס לא יבוטל, אישה שפרשה מעבודתה אחרי 28 שנה, תקבל פיצויים בסך של 180 אלף שקל בפטור מלא ממס, בנוסף לקבלת הקצבה בסך של 10,000 שקל ללא מס. אם הממשלה תעמוד בהתחייבותה, היא תהנה מפטור ממס על כל הסכומים הללו. לעומת זאת, צמצום הפטור יאפשר לה אמנם פטור מלא על הקצבה החודשית, אך בגין רכיב הפיצויים היא תחויב במס של 31% בגין 20 אלף שקל מתוך 180 אלף השקלים שקיבלה, אשר בתרגום לשקלים יעלו לה 6,200 שקל. בנוסף, היא תחויב ב־35% מס על כל 220 אלף השקלים שצברה בקופות הגמל, כלומר 77 אלף שקלים נוספים, כך שבסך הכל ביטול הטבת המס יעלה לה 83,200 שקל.

זעקת הגמלאים: "מחטף"

"את הפטור החד- פעמי יכול לנצל גם אדם שמקבל קצבה בגובה 7,000 שקל ונשארו לו 100-200 אלף שקל בקופה", מסביר טסלר. "כך שאת ביטול הפטור הוא ירגיש ברכיב החד־פעמי בצורה הרבה יותר חמורה מאשר לקבל תוספת על הקצבה של עוד 40 שקל בחודש. יש הרבה עמיתים ששיירינו פטורים למשיכת אותם כספים כסכום חד־פעמי", מסביר טסלר.

את הזעם של הפנסיונרים אפשר היה לחוש גם בתגובות לתזכיר החוק שפרסם האוצר ביום ראשון. "ההסברים כי התיקון יפגע רק בבעלי פנסיות תקציביות ותיקות הוא שקר גס. מרבית הפגיעה תהיה בבעלי פנסיות רגילות שכיום בשל תמריצי המס גם כך מוטים לכיוון קצבה", כתב אחד המגיבים בדף של משרד האוצר.

"אתם חייבים לבטל את המפגע הנ"ל בחוק. אי אפשר להמשיך להכביד את הנטל על האוכלוסייה העובדת והמממנת את מדינת ישראל במיסים. הרגו את המחטף והיוזמה הרעה הזאת שמגיעה רק כי אין איגוד חזק לפנסיונרים וקבוצת לחץ בכנסת", הוא הוסיף.

"עבדנו כל החיים ואני ממתינה לשנת 2025 כדי להפסיק לעבוד בהשלמה לפנסיה שלי, כדי להמשיך לחיות בכבוד. הממשלה עומדת לבטל את החוקים שהבטיחו לנו הטבות במסים ולהשאיר אותנו בבדידות מפני שהכסף שלנו יספיק רק לצרכים בסיסיים. אני מבקשת בשמי ובשם חברותי לא לבטל לנו את המגיע לנו", כתבה אחרת.