אחרי המחאה נגד המהפכה במשפט: אילו הליכי חקיקה יקודמו היום?

אחרי יום המחאה אתמול גם הבוקר ימשך בליץ החקיקה. החל מהשעה 10:00 מתכנסת הוועדה המיוחדת שהוקמה לחוק הנבצרות וחוק דרעי 2. שתי הצעות החוק באות לשנות את חוק יסוד הממשלה והוגשו על ידי חבר הכנסת אופיר כץ מהליכוד. תחילה תדון הוועדה בחוק דרעי 2 שנועד לסלול את הדרך לחזרתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר. ובשעה 13:00 יתקיים דיון בנושא האפשרות להוציא ראש ממשלה לנבצרות.

● "נזק בעוצמה גדולה משצפינו": מכתב כלכלנים בכירים נוסף נגד ההפיכה המשפטית
● ההסתדרות והאוצר הגיעו להסכם שכר חדש במשק
● נתניהו תקף את האופוזיציה והמפגינים: "מקווה שנמצא דרך להגיע להסכמות"

"חוק דרעי 2" קובע כי "בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות". כלומר - בית המשפט לא יוכל לפסול מינוי שרים כלל, כך שניתן יהיה למנות את דרעי בחזרה לשר.

המשנה ליועמ"שית: "חוק פרסונאלי. שימוש לרעה בסמכות המכוננת"

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה מתנגדת לחוק דרעי 2 ולא תגן עליו בבג"ץ. אתמול (ד') אמר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד״ר גיל לימון אמר בוועדה כי מדובר בחוק שנחקק מטעמים פרסונאליים וכי מדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת. לדבריו, "הצעת החוק הנוכחית היא חוליה נוספת בשרשרת של תיקונים חוקתיים שמכוונים לביטול נפקותם של פסקי דין פרטניים בעניינו של אדם ספציפי . בדרך להשגת המטרה הזו, כל אחד מהתיקונים החוקתיים האמורים מסיר שכבת הגנה נוספת מפני מינויים פסולים לתפקידי שרים בממשלה, עד לתוצאה של כוח שלטוני חסר רסנים וגבולות".

עוד הוסיף לימון כי "איזה מסר יוצא מבית המחוקקים לציבור הרחב ביצירת "החור השחור" הנורמטיבי הזה בהיבטי השוויון בפני החוק? מה הציבור שומר החוק, שנדרש לציית לחוקי המדינה, יחשוב לעצמו, כשהוא רואה את בית המחוקקים עושה שימוש בסמכות המכוננת כדי לתת פטור ממרותו של הדין, כאשר הדבר נוגע לאחד מחברי הבית הזה?"

נתניהו והקואליציה מסתמכים בתיקון החוק על התיקון הקודם לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כי שר שהורשע ונדון למאסר על-תנאי יוכל כהן כשר. שופטי בג"ץ לא פסלו את החקיקה, מאחר שקבעו כי מינויו של דרעי ייפסל בשל עילת הסבירות וההשתק השיפוטי, נוכח הרשעותיו בפלילים והצהרתו כי יפרוש מהחיים הפוליטיים. עד היום בג"ץ לא פסל חוקי יסוד, אך ב פסק הדין שפסל את מינויו של דרעי לשר , חלק מהשופטים הביעו ביקורת על שינוי חוק יסוד: הממשלה לטובת מינויו של דרעי.

בדברי ההסבר לתיקון החוק הנוכחי נכתב כי הלכת דרעי-פנחסי, שעיגנה פסילת מינוי שרים בשל הגשת כתב אישום נגדם, "גרמה לחוסר ודאות במילוי רצון הבוחר ולעתים אף להכפפת רצון הבוחר לשיקול-דעתו של בית המשפט".

נבצרות רק באישור 90 חברי כנסת 

לפי הצעת החוק בעניין הנבצרות, ראש הממשלה יוכל לצאת לנבצרות רק אם 90 חברי כנסת יאשרו זאת, ורק במקרה של חוסר מסוגלות פיזית או נפשית למלא את תפקידו. היום אין הגדרה ברורה והמונח "נבצרות" עמום. לפי חוות-הדעת של המשנה ליועמ"שית גיל לימון, הדין הקיים מכיר במצבים נוספים על מסוגלות פיזית בריאותית, שקשה לצפותם מראש, בנסיבות חריגות וקיצוניות. לפי חוות הדעת הצעת החוק תביא ל"מצבי קיצון שבהם לא יהיה מענה חוקי הולם" ולהוביל למצבים אבסורדיים.

ברקע תלויה ועומדת עתירה להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות. לטענת העותרים, נתניהו מפר את הסדר ניגוד העניינים שנערך לו בכך שהוא מקדם את המהפכה המשפטית , ולכן יש להוציאו לנבצרות. בג"ץ הורה לנתניהו באופן חריג להגיב לעתירה, והקואליציה זעמה על כך. בתגובה הקואליציה מקדמת את הצעת החוק כדי למנוע אפשרות לקבלת העתירה.

נתניהו הגיב היום לעמדתה של היועמ"שית לפיה אסור לו לעסוק כלל ברפורמה המשפטית בשל "חשש סביר לניגוד עניינים" בין המשפט שמתנהלו נגדו לבין רכיבים ברפורמה. לטענת נתניהו "הטלת מגבלות על ראש הממשלה ובייחוד מגבלות שמשתמעת מהן הגבלות על חופש הביטוי שלו, פוגעת למעשה בחופש הביטוי של מיליוני אזרחים שהצביעו עבורו בבחירות דמוקרטיות. מדובר בפגיעה בערך יסוד משמעותי במשטר הדמוקרטי שיש למנוע את הפגיעה בו, במיוחד כשהעילה לפגיעה בחופש הביטוי היא ניגוד עניינים תאורטי ורחוק".