הוועדה לבחירת שופטים ניצבת במוקד השיח והוויכוח הציבורי כיום. איך היא באמת עובדת? ח"כ קטי שטרית התייחסה בראיון בכאן ב' לפן מסוים בעבודתה וטענה כי "בתקופתו של אבי ניסנקורן (כשר משפטים) העבירו מעל 60 שופטים במדינת ישראל בשעה אחת. איך אמרה מירי רגב שהייתה חברה בוועדה? אפילו מנה חמה לוקח יותר זמן (להכין)". כלומר, לפי שטרית, הוועדה בצורתה הנוכחית אינה עושה עבודה רצינית. אבל מה קורה בפועל? בדקנו.
בדצמבר 2020, בתקופה בה כיהן ניסנקורן כשר משפטים, אכן נערכה ישיבה של הוועדה שבה מונו 62 שופטים (שישה שופטי מחוזי, 36 שופטי שלום ו־20 שופטים אחרים או רשמים). בהשוואה למספרי השופטים שאושרו בוועדות קודמות, אכן מדובר במספרים גבוהים. בחנו את המספרים מאז 2012 ומצאנו כי בישיבה ממוצעת של הוועדה לבחירת שופטים ממונים בדרך־כלל כ־20 שופטים - כלומר, כשליש מהכמות שמונתה ב־2020.
מכאן מתחילים הסייגים. נלך מהקטן לגדול. ראשית, על־פי דיווחים בגלובס וב"מקור ראשון", הישיבה לא ארכה שעה אחת אלא חמש שעות (הפרוטוקול הרשמי של הישיבה לא כולל שעת התחלה ושעת סיום, כך שאין נתון רשמי בעניין). שנית, הסיבה למינוי מספר רב של שופטים בישיבה אחת לא הוסתר, והוסבר גם בישיבות קודמות של הוועדה וגם בהודעת הסיכום שפורסמה על־ידה: "יודגש כי מדובר בוועדה שנייה… המתכנסת לאחר שנתיים שלא היו בהן מינויים", נכתב בהודעה. "על סדר היום עמדו מינויים של עשרות שופטים ורשמים אשר בחירתם נדרשה בדחיפות עבור תפקוד בתי המשפט ומתן שירות לציבור".
ואכן, בגלל שלאורך שנת 2019 כיהנה בישראל רק ממשלת מעבר, המועד האחרון של כינוס הוועדה לפני עידן ניסנקורן היה בנובמבר 2018 (אז מונו 29 שופטים). למעשה, אם נבחן את מספר השופטים שממונה מדי שנה - ולא לפי ישיבה - נראה כי בשנת 2020 כולה מונו 78 שופטים בסך־הכול (בשתי ישיבות קודמות מינתה הוועדה עוד 16 שופטים), בדומה לממוצע השנתי מאז 2012 שעומד על כ־77 שופטים, וזאת לאחר שנה שלמה שבה לא מונה אף שופט.
שלישית, וחשוב מכל, רוב העבודה לא נעשה בישיבת הוועדה עצמה. ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שבחן את הנושא במחקר שפרסם ב־2019, הסביר לנו כי "ישיבת מליאת הוועדה לבחירת שופטים היא סוף של תהליך", וכי "רוב העבודה בתהליך בחירת השופטים נעשה לפני ישיבת המליאה שבה נבחרים השופטים, בין היתר בישיבות ועדות המשנה של הוועדה לבחירת שופטים".
מטעמה של ח"כ שטרית נמסר: "הסתמכתי על דבריה של השרה מירי רגב שכיהנה בוועדה באותה תקופה, אותם היא אומרת מעל כל במה".
בשורה התחתונה: דבריה של שטרית מטעים. אכן תחת ניסנקורן כשר המשפטים, ב־2020, אושר בישיבה אחת (ולא בשעה אחת) מינויים של 60 שופטים - מספר חריג ביחס לממוצע. עם זאת, עיקר עבודת אישור המינוי נעשית בוועדות המשנה, לפני כינוס הוועדה לבחירת שופטים. המספר הגבוה יחסית היה קשור לכך שב־2019 לא מונה אף שופט.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: קטי שטרית
מפלגה: הליכוד
תכנית: בנימיני וגואטה, כאן ב'
תאריך: 21.3.23
ציטוט: "בתקופת ניסנקורן (כשר משפטים) העבירו מעל 60 שופטים בשעה אחת "
ציון: מטעה
חה"כ קטי שטרית התראיינה לתכנית "בנימיני וגואטה" ברדיו כאן ב' בהקשר של התכנית המשפטית שמקדמת הממשלה, ונשאלה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים. שטרית טענה שנציגי השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין "לא יזרמו עם הציבור, עם הפוליטיקאים". המראיינים השיבו שעובדה שאיילת שקד הצליחה למנות שופטים שמרניים. על כך שטרית השיבה: "זה בטל בשישים. בתקופתו של אבי ניסנקורן העבירו מעל שישים - שישים שופטים במדינת ישראל בשעה אחת. איך אמרה מירי רגב שהייתה חברה בוועדה? אפילו מנה חמה לוקח יותר זמן. שישים שופטים בשעה אחת".
בדקנו, אם כן, האם אכן תחת אבי ניסנקורן היה מינוי של 60 שופטים בשעה אחת. הוועדה לבחירת שופטים קיימת מכוח סעיף 4 לחוק יסוד: השפיטה. החוק קובע ששופטים ימונו בידי נשיא המדינה לפי בחירת הוועדה. סעיף קטן ב' קובע את ההרכב: "הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה". סדרי עבודה הוועדה קבועים בסעיף 7 לחוק בתי המשפט, ה'תשמ"ד-1984. סעיף 7(ג)(1) קובע ש"הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה". סעיף 7(ג)(2) מתייחס למינוי שופטי עליון, שצריך להיות על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים".
בדקנו את כל הפרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים מאז 2012 (השנה הראשונה שזמינה באתר הרשות השופטת), ומכל אחד מהם הוצאו מספר השופטים שמונו במסגרת אותה ישיבה. הנתונים רוכזו בטבלה הבאה. ניתן לראות ממנה שבמשך עשור ממוצע המינויים לישיבה עמד על כ-19.7 מינויים (בחלק מהמקרים ההחלטות היו על מינוי של שופט עליון לנשיא או למשנה לנשיא, או על הארכת כהונת שופטים עמיתים), או 20.7 בניכוי ישיבות בהן לא דנו כלל במינוי שופטים אלא בדרכי עבודתה של הוועדה. עוד יש לציין שברוב הדיונים בהם דנו בשופטי עליון לא נעשה דיון בשופטים נוספים, או שהם היו בודדים, מה שמטה בחדות את הממוצע כלפי מטה. אם נוציא שבע ישיבות בהן מונה מספר חד-ספרתי של שופטים, הרי שבשלושים הישיבות הנותרות נקבל ממוצע של 30.1 מינויים לישיבה.
בישיבה שנערכה ב-6 בדצמבר 2020, אז שר המשפטים היה אבי ניסנקורן, אכן נעשו 62 מינויים (יצוין שבתקשורת דווח על 61): שישה שופטי מחוז, 36 שופטי שלום, 12 שופטים מסוגים אחרים (כגון תעבורה, עבודה, משפחה וכו') ושמונה רשמים. אכן מספר חריג ביחס לכל אחד מהממוצעים שנבחנו - יותר מכפול מהממוצע הגבוה ביותר. בישיבה הנ"ל, יצוין, לא השתתפו חברי הוועדה מירי רגב (נציגת הממשלה בנוסף לניסנקורן) ושני נציגי הכנסת אסנת מארק וצבי האוזר. זאת למרות שלמרות שסעיף 4(ג) לחוק יסוד: השפיטה קובע כי "הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה", ואילו בהיעדרם של השלושה היו רק שישה נוכחים (שלושה שופטים, שני נציגי לשכת עורכי הדין והשר ניסנקורן). עם זאת, הייעוץ המשפטי של הוועדה הסביר שהכוונה היא שיש צורך שלוועדה יהיו שבעה חברים קבועים לפחות, ושלא מדובר בקוורום (כלומר, לו היו רגב, מארק והאוזר מתפטרים מהוועדה ולא רק נעדרים מהישיבה, הרי שהוועדה לא הייתה יכולה לפעול). לפי הפרשנות הזו, הקוורום הוא רוב חברי הוועדה (כלומר חמישה).
עם זאת, יש לשים את הדברים תחת שלושה סייגים. ראשית, לפי מקור ראשון וגלובס, הישיבה ארכה חמש שעות, ולא שעה. לא ניתן לבדוק בדיוק כמה זמן לקחה הישיבה מכיוון שהפרוטוקול לא כולל שעת התחלה ושעת סיום. בכל מקרה, מדובר בפרק זמן קצר יחסית, שכן נבחנו לפי גלובס 131 מועמדים, כלומר ממוצע של פחות משתי דקות ועשרים שניות למועמד (בחישוב שהישיבה ארכה בדיוק חמש שעות, קרי 300 דקות, ושכולן הוקדשו אך ורק לדיונים במועמדים).
שנית, בשלוש הישיבות שכונסו ב-2020 הוסבר שהוועדה מתכנסת לבחור אחרי זמן רב בו הדבר לא נעשה. בגלל שב-2019 ישראל הייתה רק עם ממשלת מעבר, לא הוקמה הוועדה לבחירת שופטים, כך שלא היה ניתן למנותם. טרם היציאה לבחירות אפריל 2019 הכינוס האחרון של הוועדה היה ב-23 בנובמבר 2018 (אז מונו 29 שופטים). הישיבה הראשונה של הוועדה תחת ממשלת נתניהו-גנץ נעשתה ב-15 בספטמבר 2020, כמעט שנתיים אחרי. בפתח הדברים של ישיבה זו ניסנקורן אמר: "בשל העובדה שהוועדה לא פעלה במשך תקופה ארוכה נוצר מחסור באיוש שופטים. ישנם מועמדים שעברו את מרכז [ה]הערכה אולם טרם קיבלו תשובה. ישנם מועמדים שנמצאים בתחילת התהליך וקיים מחסור בשופטים". בישיבה שנערכה לאחר מכן, ב-15 בנובמבר 2020, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה: "היות ושנתיים הוועדה לא התכנסה, האפשרות היחידה לספק כוח אדם לבתי המשפט הייתה מינויים של רשמים ושופטים בפועל". בהמשך שוב חזרה על כך: "היו לנו שנתיים שלא יכולנו לכנס וועדה ולמנות שופטים". בישיבה בה נעשו 62 מינויים נכתב בהודעה מטעם הוועדה: "יודגש, שמדובר בוועדה שנייה (לאחר הוועדה שהתקיימה ביום 15.11.20) המתכנסת לאחר שנתיים שלא היו בהן מינויים. על סדר היום עמדו מינויים של עשרות שופטים ורשמים אשר בחירתם נדרשה בדחיפות עבור תפקוד בתי המשפט ומתן שירות לציבור". אם נסכם בחירת שופטים לפי שנה, נראה שמאז 2012 (בניכוי 2019 בה כאמור הוועדה לא התכנסה) מונו בשנה 76.7 שופטים בממוצע, בעוד ב-2020 מונו 78 שופטים בסה"כ, לא חורג בהרבה מהממוצע. כמו כן ב-2016 נערכו גם כן רק שלוש ישיבות של הוועדה, ובכל השנה מונו 90 שופטים, כלומר בממוצע מונו יותר שופטים בכל ישיבה.
שלישית, וחשוב מכל, רוב העבודה לא נעשה בישיבת הוועדה עצמה. מחקר של ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שראה אור ב-2019, מסביר: "תהליך המיון מרוכז על ידי הנהלת בתי המשפט והוא כולל הופעה לפני ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, קורס למועמדים לשפיטה (שמועבר על ידי שופטים בנוכחות משקיפים מלשכת עורכי הדין), והחלטה של ועדת המשנה. מי שוועדת המשנה אישרה את מועמדותו נכלל במאגר מיוחד שנשמר בהנהלת בתי המשפט. אם יש צורך במינוי שופט אפשר להעלות את מועמדותו של המבקש לדיון במליאת הוועדה לבחירת שופטים. בפועל, בשנים האחרונות התכנסה מליאת הוועדה לבחירת שופטים בין שלוש לחמש פעמים בשנה. בתהליך הקידום של שופטים מכהנים מעורבות ועדת המשנה שלפניה מופיעים המועמדים והוועדה לבחירת שופטים, שחבריה רשאים לקבל לעיונם פסקי דין של השופטים המועמדים לקידום ושגם לפניה המועמדים עשויים להופיע (אם דרש זאת מי שמוסמך להציע מועמדים). מלבד שתי אלה פועלת בתהליך הקידום גם ועדה לבחינת אפשרויות קידום או 'ועדת השתיים', המורכבת משתי שופטות בדימוס שבחר נשיא בית המשפט העליון. ועדה זו מייעצת לנשיא בית המשפט העליון באשר למועמדים המומלצים מקרב השופטים המכהנים".
ד"ר לוריא הסביר למשרוקית: "ישיבת מליאת הוועדה לבחירת שופטים היא סוף של תהליך. רוב העבודה בתהליך בחירת השופטים נעשה לפני ישיבת המליאה שבה נבחרים השופטים, בין היתר בישיבות ועדות המשנה של הוועדה לבחירת שופטים".
גם בכתבה בגלובס פורסם: "היו מי שהרימו גבה על כך שהוועדה דנה ב־131 מועמדים רק במשך חמש שעות. אלא שלכינוס הוועדה קדמה עבודת הכנה. חברי הוועדה הכירו את המועמדים. התכנסות הוועדה היא סופו של תהליך הכנה ומיון ארוך וניסיון להגיע להסכמות בין חבריה. חודש לפני קיום הישיבה פורסמו שמות כל המועמדים. בשבועות שקדמו לכינוס הוועדה נערכו מפגשים עם המועמדים, כשבמפגש נכחו שלושה מחברי הוועדה, ומשך הפגישה עם כל מועמד נמשכה כרבע שעה".
דבר דומה עולה גם מהפרוטוקולים של הוועדה (שאינם מלאים שכן הדיון במועמדים עצמם חסוי). ניסנקורן הסביר בישיבה הראשונה של הוועדה על ועדות המשנה: "זו (ועדת המשנה) הוועדה שעושה את הסינון הראשוני של הוועדה". בהודעה לעיתונות מהישיבה בדצמבר נכתב: "הדיון נקבע מזמן והודע מראש לכל חברי הוועדה. שמות המועמדים פורסמו ברשומות עוד ביום 2.10.20". דוח של הנהלת בתי המשפט ל-2020 מראה שוועדות המשנה התכנסו בשנה זו 21 פעמים ודנו ב-236 מועמדים, זאת כשהרכב ועדות המשנה הוחלט רק בספטמבר. אם נשווה זאת ל-2018, בה הוועדה פעלה לאורך כל השנה, הרי שוועדות המשנה התכנסו 26 פעמים ודנו ב-413 מועמדים. כלומר, חברי הוועדה הגיעו להצביע לאחר בחינת המועמדים ולאחר שהיה בידם את החומר בעניינם.
נציין שלמרות היותה של הישיבה הזו חריגה, ב-2022 התקיימו עוד שתי ישיבות עם מספר מינויים חריג: ב-27 בינואר מונו 50 שופטים וב-11 באפריל 80 (אחד מהם היה של שופט עליון מכהן לתפקיד המשנה לנשיאה). לפי הדוח של הנהלת בתי המשפט לשנה זו, ועדות המשנה התכנסו 24 פעמים כדי לדון ב-389 מועמדים. בעוד שבישיבה מדצמבר 2020 נעדרו מי שהיו יכולים להיחשב ללעומתיים לניסנקורן והמשפטנים (רגב, מארק והאוזר), מה שהיה עשוי לזרז תהליכים שכן היה צורך בהסכמת ארבעה חברים בלבד, הרי שב-2022 נכחו כולם כולל נציג האופוזיציה חה"כ שמחה רוטמן.
דבר נוסף שחשוב לציין, בהקשר לשיחה בה דיברה שטרית, היא שתחת ניסנקורן לא מונו כלל שופטי עליון, בעוד שתחת איילת שקד מונו שישה (לא כולל מינוי של שופטים מכהנים לתפקיד הנשיאה או משנים לנשיאה).
מחה"כ שטרית נמסר בתגובה: "הסתמכתי על דבריה של השרה מירי רגב שכיהנה בוועדה באותה תקופה, אותם היא אומרת מעל כל במה".
לסיכום, אכן תחת ניסנקורן כשר המשפטים אושרו בישיבה אחת יותר מ-60 מינויים של שופטים ורשמים בכירים, מספר חריג ביחס לממוצע. עם זאת, הדבר נעשה כדי להתמודד עם מחסור בשופטים שנוצר עקב המשבר הפוליטי ובכל מקרה המעבר על המועמדים נעשה בוועדות המשנה והחומר מועבר לחברי הוועדה מראש. לכן דבריה של שטרית מטעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
