הכלכלנית הראשית: ההייטקיסטים הורידו הילוך בשוק היוקרה התל אביבי

שוק היוקרה הישראלי התכווץ ב-13% בשנה שעברה לעומת שנת 2021. בתל אביב, שבה נערכו יותר מ-40% מעסקאות היוקרה, השוק צנח ב-48%, אולי כתוצאה מירידה מהיקף הרכישות בקרב עובדי ההייטק - כך עולה מסקירת הכלכלנית הראשית באוצר. 

● חלון ההזדמנויות לקבלת "ויזת זהב" על השקעות נדל"ן באיחוד האירופי מתחיל להיסגר 
● הממשלה מגדילה את כוחה בוועדות התכנון. זו המשמעות | ניתוח

הסקירה מאוששת מספר ניתוחים שנערכו בעיתון גלובס באחרונה, שסקרו את שוק היוקרה, ואולם הגדרת "דירת יוקרה" של הכלכלנית הראשית מעט שונה, שכן היא מגדירה דירת יוקרה ככזו שעלתה 10 מיליון שקל ומעלה ב-2021 ו-11.5 מיליון שקל שעלתה ב-2022 (הכלכלנית ביצעה התאמה ריאלית של המחירים, לפי מדד מחירי הדירות של הלמ"ס).

הוברר כי יש חפיפה רבה בין רוכשי דירות יוקרה לאנשים מרובי דירות. 86% מהעסקאות שבוצעו ברמות המחירים הללו ב-2022 הוגדרו כדירה נוספת, דבר שיש בו להסביר את שיא עסקאות היוקרה שנרשם ברבעון השלישי של 2021 עם 242 עסקאות כאלה, שבסופו גם עלה מס רכישה על משקיעים ובעלי דירה נוספת, ואת הנפילה שנרשמה ברבעון הראשון של שנה שעברה, שבו נרכשו 119 דירות בלבד. 

עיקר הירידה - בתל אביב 

כאמור, בתל אביב נרשמה עיקר הנפילה: בעיר בוצעו 183 עסקאות יוקרה בשנה שעברה, ואולם ב-2021 בוצעו בעיר 352 עסקאות כאלה. "אין בידינו די נתונים כדי להסביר את הירידה החדה במספר העסקאות בשוק היוקרה בתל אביב, בעוד שבהרצליה ובירושלים נרשם גידול, גם אם מתון יחסית, בעסקאות אלה", כתבה הכלכלנית בסקירה. ועם זאת, בהרצליה שבה נרשמו 56 עסקאות יוקרה בשנה שעברה; ובירושלים, שבה בוצעו 49 עסקאות כאלה, משקל תושבי החוץ הרבה יותר גדול מזה של תל אביב.

המחיר הממוצע לדירת יוקרה שנמכרה בהרצליה בשנת 2022 עמד על 26.1 מיליון שקל, בעוד שבתל אביב הוא הגיע ל-19.5 מיליון שקל, וזאת משום שעיקר הנכסים היוקרתיים שנמכרים בהרצליה הם וילות, בעוד שבתל אביב מדובר בדירות יוקרה במגדלים.

"ייתכן כי לאחר עליות מחירים כה חדות בעשור האחרון, האוכלוסייה המקומית הפוטנציאלית שיכולה להרשות לעצמה לקחת חלק בשוק היוקרה, אינה יכולה 'להחזיק' שוק של מאות דירות בשנה, בפרט בסביבת ריבית עולה, וכאשר בדירות הנרכשות כ'דירה נוספת' (חלק הארי של שוק היוקרה) נדרשים הרוכשים להעמיד הון עצמי של 50% לפחות ממחיר הדירה. מאפייני התעסוקה של הרוכשים בתל אביב עשויים אף הם לספק הסבר לירידה חדה זו ברכישות", כותבת הכלכלנית, ומכוונת לאנשי ההייטק, שמהווים כשליש מרוכשי דירות היוקרה בתל אביב, ושמספר העסקאות שבהן היו מעורבים ירד באופן חד. 

כמה מרוויחים רוכשי דירות היוקרה?

כשבוחנים מי הם רוכשי הדירות בתל אביב, נוכחים כי מלבד אנשי ההייטק, שכאמור היוו שליש מרוכשי דירות היוקרה בעיר בשנה שעברה, 26% מהרוכשים מוגדרים כיזמי נדל"ן ובנייה, 9% עוסקים בפיננסים, 9% במגזר הציבורי (לא כולל רופאים בשירות המדינה), 8% עוסקים ביבוא, ו-7% הם עורכי דין. מדובר בתמונה חריגה לעומת נוף המשקיעים רוכשי הדירות הנוספות, שבהם בולטים אנשי המגזר הציבורי ובמיוחד יוצאי משרד הביטחון.

ומה שכרם של רוכשי דירות יקורה בתל אביב? הכלכלנית מצאה כי הממוצע הכולל של אותם אנשים הגיעו לשכר חודשי ממוצע ברוטו של כ-300 אלף שקל, ואולם הפערים ביניהם עצומים: היבואנים שרכשו דירות יוקרה השתכרו בממוצע כ-950 אלף שקל ברוטו בחודש, אנשי הפיננסים השתכרו בממוצע כ-650 אלף שקל בחודש, וההייטקיסטים "הסתפקו" בכ-450 שקל בחודש שכר ממוצע. עורכי הדין, יזמי הנדל"ן ואנשי המגזר הציבורי משתכרים בממוצע כ-200 אלף שקל בחודש.

ומה עם תושבי החוץ? גם בסקירה הזו ניכר, שמשקלם קטן והולך. בשנה שעברה הם ביצעו 40 עסקאות (קצת פחות מ-10% מכלל עסקאות היוקרה), ואולם משקלם הכבד היה בירושלים, שבה קרוב למחצית (46%) מהרוכשים בשוק היוקרה בשנת 2022 היו תושבי חוץ, בעוד שבתל אביב הגיע שיעורם ל-5% בלבד, כלומר 9 דירות.