ביטול המס על שתייה מתוקה: מי הם באמת שיאני הצריכה?

המס על משקאות ממותקים שנוי במחלוקת במיוחד לאור הצריכה הניכרת של חרדים, אבל הם לא האוכלוסייה שצורכת הכי הרבה בארץ • כמה הוציאו האוכלוסיות השונות על שתייה ממתוקת לפני החלת המס?

לפני החלת המס, בחברה הערבית צרכו פי 2 משקאות ממותקים מאוכלוסיות אחרות / צילום: Shutterstock
לפני החלת המס, בחברה הערבית צרכו פי 2 משקאות ממותקים מאוכלוסיות אחרות / צילום: Shutterstock

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם היום (ג') על ביטול מס המשקאות ממותקים, שהוטל בתקופת הממשלה הקודמת. סמוטריץ' כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "לקראת חג הפסח וכחלק מהמאבק ביוקר המחיה, אנחנו מורידים את המס על השתייה המתוקה. מדובר בהפחתה משמעותית בסל הקניות של הציבור". המס, עליו חתום שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, שנוי במחלוקת במיוחד לאור הצריכה הניכרת של חרדים, והעברתו בידי ליברמן שנתפס כ"אנטי-חרדי". 

המס שהטילה הממשלה הקודמת על משקאות מתוקים לא השפיע?

עם זאת, נראה כי המגזר שצורך הכי הרבה משקאות ממותקים הוא בכלל המגזר הערבי. על-פי נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנת 2019 של הלמ"ס, כלומר לפני הטלת המס, משק בית יהודי לא-חרדי ממוצע הוציא 43 שקל בחודש על משקאות ממותקים. משק בית חרדי ממוצע הוציא 65 שקל בחודש, ומשק בית ערבי ממוצע הוציא 112 שקל בחודש - כמעט פי שניים ממשק הבית החרדי הממוצע והרבה מעל הממוצע הישראלי.

ההבדלים הקיצוניים האלה נובעים בין היתר ממשקי בית בחברה הערבית שצורכים כמות אדירה של משקאות ממותקים (מעל ל-1,000 שקלים בחודש). מבין 5 משקי הבית שצרכו הכי הרבה משקאות ממותקים במדגם, 3 היו ערבים. אך גם בהסתכלות על החציון, המגמה זהה: משק הבית היהודי הלא-חרדי החציוני לא מוציא שקל אחד על משקאות ממותקים בחודש, החרדי מוציא 23 שקל, והערבי - 43 שקל. כלומר, גם כאן - צריכה של כמעט פי שניים במגזר הערבי מאשר במגזר החרדי.

לדברי הכלכלן תום שדה, שאסף את הנתונים, "מדובר בתוצאות שמנוגדות לאינטואיציה שנוצרה בשיח הציבורי, אבל אלה הנתונים. אפשר לראות יחס דומה גם בסקר הוצאות משקי הבית של 2018 ושל 2020, העדכני ביותר. אך עדיף לא להישען יותר מדי על 2020, משום שמעט מדי אנשים השיבו לסקר הלמ"ס באותה שנה. נראה כי מי שייהנה בעיקר מהורדת המס שסמוטריץ' יזם יהיו הערבים - ולא החרדים שהתעקשו על ביטולו".