ללא תנאי כשירות ואתיקה: האם הגיע הזמן לשנות את דיני הבוררות?

להליך הבוררות, בו הצדדים בוחרים את הגורם שיכריע ביניהם במקרה של מחלוקת משפטית, יכולה להיות תועלת מרובה. אחת מהן למשל היא הפחתת העומס על בתי המשפט. בפועל התחום אינו מוסדר, ובעוד שלבית המשפט מוגשים מאות אלפי תיקים בשנה, לבוררות מגיעים בין כמה מאות לאלפים בודדים. למעשה, מספר התיקים המדויק כלל לא ידוע, משום שיש קושי להעריך כמה הליכי בוררות מתקיימים, מאחר שמדובר בהליך דיסקרטי, שאינו מוסדר ואינו רשום במדויק.

אחת הסיבות לדלילות היחסית בתיקי הבוררות היא שהפנייה אליהם הפכה בעיקר לנחלתם של עשירים, זאת בשל שכרם הגבוה של הבוררים, שעשוי להגיע בחלק מן המקרים לכמה אלפי שקלים לשעה.

● רשות המסים דרשה 200 מיליון שקל מס מזכיינית זארה וגאפ. מה קבע בית המשפט? 
● הפרקליטות שוקלת להגיש נגד אמיר ברמלי כתב אישום נוסף על הונאת משקיעים
● רשות המסים עוצרת פעילות של חברות דיגיטליות בתחום החזרי המס | בלעדי

בנוסף לכך, השיטה אומנם מוסדרת בחוק הבוררות, אך אין כללי אתיקה מחייבים, ואין תנאי כשירות לבוררים. למעשה, בית המשפט מתערב במינוי בורר או בפסיקתו רק במקרים חריגים.

ברירת המחדל היא שצריכה להיות זכות ערעור

גורם נוסף שמרחיק את הציבור מפנייה לבוררות הוא החשש כי לא יוכלו לערער על פסק הדין במקרה שירצו בכך. אומנם במהלך השנים נעשה תיקון לפיו ניתן להגיש ערעור על פסק בורר לפני בורר אחר, אך זה אפשרי רק אם החליטו על כך מראש. לדברי עו"ד גדעון פישר, בורר בינלאומי, יו"ר ארגון הבוררים בישראל ויו"ר משותף בוררות וגישור בלשכת עורכי הדין, הצדדים צריכים להחליט מבעוד מועד שכך יהיה, אבל הם לא תמיד מודעים לכך.

"עורכי דין רבים לא רוצים ללכת לבוררות, למרות שהיא נתפסת יותר יעילה, בשל החשש שמא הבורר יטעה מבחינה משפטית, ולא ניתן יהיה לעשות שום דבר עם הטעות", אומר עו"ד עופר צור, ראש תחום ליטיגציה במשרד גורניצקי GNY המשמש כבורר וכמייצג בהליכי בוררות. עו"ד צור מוסיף כי "כמי שיושב כבורר ומייצג צדדים בבוררויות, יש לי רתיעה מלהביא תיק לפני בורר, גם אם הוא הבורר הטוב יותר האפשרי, כאשר אני שם למול עיניי שקביעתו, גם אם תכלול טעות, תהיה סופית".

גם השופט בדימוס ד"ר אברהם טננבוים, המרצה במכללת ספיר ועוסק בגישורים ובוררויות, חושב שיש מקום לשינוי. "זכות ערעור היא זכות חשובה, כי כל אחד צריך לדעת ששיקול-הדעת לא סופי. ברירת המחדל היא שצריכה להיות זכות ערעור".

יחד עם זאת, הוא מוסיף כי לא זו הבעיה העיקרית של הבוררות היום. "הבעיה היא הנגשת ההליך. הבוררות צריכה להיות מובנית במערכת וכך תפחית מהעומס על בתי המשפט. יש קושי להגיע בגלל מחירי הבוררות. המחיר לא יירד אם השירות לא יהיה חלק מהמערכת".

ובזמן שבמערכת הפוליטית עסוקים ברפורמה המשפטית, סוגיות אזרחיות אחרות נדחקות. כך, הצעת חוק שלשכת עורכי הדין ניסתה לקדם בכנסת הקודמת מול יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב, אשר קראה להקמת נציב תלונות ציבור על בוררים, כלל לא על הפרק בשלב זה. כל אלה מקשים על התחום להפוך לכתובת נגישה ומעלים את השאלה: האם הגיע הזמן לשינוי?

"אין שום קריטריון לכשירות, זו תקלה"

"במדינת ישראל כל אדם בן 18 רשאי להיות בורר, ובלבד שאחרים בחרו בו להיות בורר", אומר עו"ד פישר, וטוען כי "התחושה של בעלי הדין היא שאם הבוררות הייתה נחשבת בעיני המדינה, היו הופכים את העיסוק לפרופסיה. מצד אחד, לא רוצים להגביל את עולם הבוררות לעולם המשפט. מצד שני, למרות שאדם הוא בעל מספר תארים אקדמיים וניסיון של עשרות שנים בתחום מקצועי מסוים, אם הוא לא למד את חוק הבוררות, הוא לא יוכל לתת מענה איכותי". עו"ד פישר מציין כי אם המדינה מצאה לנכון לקבוע שעל-מנת לשמש כמגשר דרושה הכשרה רלוונטית וברורה, הדין בבוררות צריך להיות דומה.

גם עו"ד צור מאמין שיש מקום לשינוי. "אדם שיושב כבורר לא חייב להיות עורך דין, אבל צריך שיהיה לו תנאי כשירות, ראוי שתהיה הכשרה משפטית. העובדה שכל אדם יכול להיות בורר, ושאין כללים מוגדרים בנושא הזה, זו תקלה. אדם שלא מכיר את הדין עלול לשגות בתום-לב ולחשוב שכדי להגיע לפתרון יעיל ומהיר עדיף לו להיפגש בדיסקרטיות לבד כשאסור".

"רגולציה לא תשפר את המצב בהכרח"

ד"ר טננבוים רואה את הדברים אחרת. "כל הרעיון בבוררות הוא שהצדדים סומכים על הבורר, ברגע שיהיה רישוי, זה בעייתי". לטענתו, אין צורך בהכשרה ואסדרת התחום לא תעזור בהכרח.

עו"ד אייל רוזובסקי ממשרד מיתר, המתמחה בליטיגציה מסחרית, מצדד בדבריו של ד"ר טננבוים וטוען כי השוק מצליח לנהל את עצמו בדרך של הסכמת הצדדים. אם לא די בכך, הוא אף מזהיר מפני רגולציה בתחום. "השוק יודע להתיישר לבוררים מתאימים. אני לא רואה תופעה של בוררים לא מתאימים. לא בטוח שצריך לעשות שינוי. רגולציה לא בטוח תשפר את המצב". הוא מוסיף כי "הקושי הוא בעיקר במקומות שצד מסוים לא הסכים לבוררות או לא מבין למה הסכים".

הכנסת סעיפי בוררות נפוצה בהסכמים מסחריים משמעותיים, פרויקטים נדל"ניים ועוד. מנגד, בדיני עבודה לא נהוג להכניס תניית בוררות, משום שלא ניתן להתנות על זכויות הנובעות מיחסי עובד מעביד.

אחד המקרים בהם בית המשפט התערב התרחש בשנה שעברה, כאשר נפסל בורר בשל ניגוד עניינים מאחר שהחזיק בעקיפין במניות החברה שהייתה בלב המחלוקת. מקרה נוסף בו בית המשפט פסל פסק בוררות בעל אופי דומה, התרחש גם הוא אשתקד. אז זה היה פסק של השופט בדימוס אבי זמיר, שנפסל בשל ניגוד עניינים בו היה מצוי מול שותפו עמוס גבריאלי, שדן בהליך אחר הנוגע לסכסוך.

חרף העובדה שלא נדרשים כללי אתיקה, ישנם גופים פרטיים שקיבלו על עצמם עקרונות אתיים וולנטריים. "כולנו מבינים שגם בוררים מחויבים לאתיקה. כמו כל מקצוע אחר", אומר עו"ד פישר. לטענה זו מצטרף ד"ר טננבוים, שסובר כי לאור המצב כיום, כללי האתיקה החלים על השופטים צריכים לחול גם על בוררים.