טיל יירוט אחד במיליון דולר: הכסף הגדול מאחורי מערכת קלע דוד

במערכת הביטחון חגגו את הצלחת היירוט מעל גוש דן השבוע באמצעות "קלע דוד" לראשונה • מה יתרון המערכת לעומת כיפת ברזל, ואילו עוד מערכות הגנה מתקדמות מחכות בקנה • חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "הגדולה של קלע דוד זו יכולת התמרון"

קלע דוד. מחיר של כל יירוט 1 מיליון דולר / צילום: דוברות רפאל
קלע דוד. מחיר של כל יירוט 1 מיליון דולר / צילום: דוברות רפאל

צה"ל ביצע ביום רביעי יירוט מבצעי ראשון באמצעות מערכת "קלע דוד" (שרביט קסמים) של רקטה ששוגרה מרצועת עזה, מעל שמי גוש דן.

ברקע המהפכה משפטית: שלוש תובנות מדוח קרן המטבע | טור סופ"ש 
החוב של ארה"ב: האזהרה של כלכלן הנובל, ומה יקרה לדולר 

הארסנל הרקטי של הג'יהאד האסלאמי הרבה פחות מרשים משל חמאס ובוודאי של חיזבאללה. זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שנכון ליום חמישי בצהריים, מבין 547 השיגורים שהוא ביצע, 394 חצו לשטח ישראל ו־124 נפלו בשטח הרצועה. כלומר, כ־22% מהשיגורים שביצע הג'יהאד האסלאמי במהלך המבצע שכונה "מגן וחץ, כלל לא חצו לשטח ישראל. בה בעת, 175 רקטות יורטו באמצעות כיפת ברזל, ששיעור היירוט שלה עד כה במבצע עומד על 95%.

כיפת ברזל, שמהווה את הקו הראשון בשכבות ההגנה האווירית של ישראל, היא מערכת ליירוט רקטות לטווח קצר מתוצרת רפאל, שמציגה יעילות מרשימה. היא הופעלה לראשונה במבצע "עמוד ענן" בשנת 2012, והשוואה למבצע "צוק איתן" ב־2014 שבו הציגה יכולת יירוט של 90% מהרקטות, מצביעה על שיפור ביעילותה. מרכיבי המערכת כוללים מכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה וטילי יירוט (טמי"ר) שעלותם כ־50 אלף דולר.

השכבה הבאה בהגנה האווירית של ישראל היא מערכת קלע דוד, שמיועדת ליירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני, ובהם טילים בליסטיים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים. את המערכת פיתחו במשותף מנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון וה־MDA (סוכנות ההגנה מטילים האמריקאית), בהובלת החברות רפאל וריית'און.

מערכת קלע דוד כוללת מכ"מ MMR שמפתחת חברת אלתא, חטיבה וחברה בת של התע"א, ואת מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב" - פרי פיתוח של חברת אלישרא, מקבוצת אלביט מערכות. ארה"ב שותפה לפרויקט לא רק בפיתוח, אלא גם במימון. המערכת מסוגלת להתממשק למערכות אמריקאיות ולעבוד איתן יחד.

מערכת כיפת ברזל. מחיר של כל יירוט 50 אלף דולר / צילום: דובר צה''ל
 מערכת כיפת ברזל. מחיר של כל יירוט 50 אלף דולר / צילום: דובר צה''ל

"בג'יהאד ובאיראן הבינו שיש שחקן חדש במגרש"

"הגדולה של קלע דוד ושל כיפת ברזל וחץ (מערכת הגנה נוספת ד' א') היא שהן יודעות לברור", אומר לגלובס יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, ולשעבר בכיר במשרד הביטחון. הוא מציין כי בניגוד לכיפת ברזל שמתפוצצת ליד המטרה, קלע דוד פוגע ישירות בטיל. "הוא יודע לתמרן באמצעות מכ"מ שמאתר מטרות וחיישן אלקטרואופטי שפוגע במטרה הרלבנטית", לדבריו. "הגדולה של קלע דוד זו יכולת התמרון. הוא נע במהירות היפר־סונית, מעל 7 מאך, לכן לשום טיל מהג'יהאד האסלאמי (גא"פ) או חמאס אין יכולת להתמודד מולו".

השימוש המבצעי הראשון בקלע דוד במבצע "מגן וחץ" שהוכתר בהצלחה, הוא מעודד, אבל חשוב לזכור כי עצימות השיגורים הרלבנטיים למערכת מצד הג'יהאד האסלאמי לא דומה לעצימות שנראה במערכה עם חמאס. מעבר לכך, כל יירוט של המערכת יקר בהרבה מכיפת ברזל, שכן מחירו של כל טיל מיירט עומד על כמיליון דולר.

"לגא"פ אין יכולת לדחוק את ישראל לקצה", מסביר קליסקי. לראייתו, בבסיס ההסלמה הנוכחית עומד רצון איראני לבדוק כיצד ישראל תתגונן בפני הרקטות. "הצלחת קלע דוד היוותה מכה מבחינתם, ועובדה שלאחר היירוט התחילו שיחות על הפסקת אש" אומר קליסקי. "הם קיבלו הלם, והבינו שיש שחקן חדש במגרש. נכון שלגא"פ יש פחות יכולות מחמאס, אבל מניסיון ידוע שהזמן מיטיב איתם. חמאס הרי התחיל עם קסאמים ששמעון פרס כינה 'צינורות מעופפים', וכיום הם מגיעים גם עד נתניה".

התע"א משתפת פעולה עם ארה"ב

השכבה הבאה, העליונה יותר, היא "חץ 2" שמיועדת ליירוט טילים לטווח בינוני וארוך, ואותה מפתחת ומייצרת התעשייה האווירית. זו מורכבת משלוש מערכות עיקריות: "אתרוג זהב", מרכז השליטה והבקרה שנחשב לאחד המתקדמים בעולם, ואותו מייצרת חברת אלישרא; לצידו פועלות מערכות המכ"ם "אורן ירוק" ו"אורן אדיר" שמשמשות למעקב וזיהוי טילים בליסטיים, ואותן מפתחת ומייצרת התעשייה האווירית במפעל אלתא. לפי הערכות שבוצעו בעבר, עלות כל טיל מיירט של חץ 2 וחץ 3 עומדת על כ־3 מיליון דולר.

חץ 3, בניגוד לחץ 2, מיועדת אך ורק ליירוט טילים לטווח ארוך מעל האטמוספירה, והיא התקבלה בחיל האוויר בינואר 2017. הקבלן הראשי לפיתוח המערכת הוא מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, שפועל בשיתוף עם אלתא שאמונה על מערכת הגילוי המכ"מי. בד בבד, אלישרא מפתחת את המערכת האחראית על ניהול הירי, וחברת בואינג האמריקאית פועלת כשותפה של התע"א בפיתוח ובייצור. המנוע הרקטי שמאיץ את טיל החץ לחלל פותח ומיוצר בחברה הממשלתית תומר, וישנם גם מרכיבים שפיתחו רפאל ומפעל מל"מ של התעשייה האווירית.

בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית של אויבי ישראל, מאז 2021 מפתחת ישראל עם ארה"ב את שכבת ההגנה הנוספת "חץ 4", שעשויה להיות יקרה יותר.

"'מגן אור' תקיף את ישראל בחומת לייזר"

במרץ 2022 החליט שר הביטחון באותה עת, בני גנץ, לקדם את הפיתוח והייצור של מערכת הלייזר ליירוט רקטות, "מגן אור", הראשונה מסוגה בעולם, שמיועדת לתת מענה למתקפות רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים בטווח של עד 10 ק"מ. חודש לאחר מכן, ביצע משרד הביטחון בשיתוף רפאל סדרת ניסויים במערכת, שיירטה בהצלחה כלי טיס בלתי מאוישים, פצמ"רים, רקטות וטילי נ"ט. בדצמבר האחרון נודע כי לוקהיד מרטין תשקיע במערכת "מגן אור" מיליארד דולר.

לפי הצהרת רה"מ לשעבר נפתלי בנט, לפני כשנה, בשנת 2023 אמורה המערכת להפוך כבר למבצעית, ובטווח הבינוני־ארוך תאפשר "להקיף את ישראל בחומת לייזר שתגן עלינו מטילים, רקטות, כטב"מים ואיומים אחרים, ולמעשה תיקח מהאויב את הקלף החזק ביותר שיש לו נגדנו". הפיכת המערכת למבצעית מהווה בשורה כלכלית אדירה: היא צפויה לחסוך לישראל מדי הסלמה מיליוני שקלים רבים, בהפעלתה במקום כיפת ברזל לטיפול ברקטות רבות.