הצ'אטבוט הידידותי ChatGPT הושק בסך-הכול לפני חצי שנה ונראה כאילו הוא היה כאן תמיד. חודשיים לאחר השקתו, צבר הצ'אטבוט כ־100 מיליון משתמשים פעילים, מהר יותר מכל פלטפורמה טכנולוגית אחרת אי-פעם. לשם השוואה, לאינסטגרם לקח מספר שנים להגיע להישג דומה.
● Wix צופה שיפור ברווחיות: "אנחנו עדיין תופסים את עצמנו כקטנים"
● מה תפקידו של ראש הממשלה לשעבר במרוץ החימוש למחשוב הקוונטי
רבים מהמשתמשים החליטו לקחת עמם את מנועי הבינה המלאכותית לעבודה, כשהם מסתייעים בהם בשלל מטלות כמו ניסוח דוא"ל, סיכום פגישות או אפילו לבדיקת קוד התוכנה שלהם. לאחרונה זיהו חברות הענק את היתרונות הגלומים במנועי עיבוד השפה והחלו לספק לעובדים את גרסאות הפרמיום שלהם, הגרסאות המתקדמות הניתנות בתשלום, במטרה לשפר את התפוקות שלהם, או כדי לשוות למקום העבודה תדמית מתקדמת.
השקת ChatGPT4 כגרסת פרמיום בעלות של 20 דולר לחודש, במרץ האחרון היוותה זרז לטרנד, עם שירות שמספק רמת דיוק גבוהה יותר, תגובה מהירה יותר ופחות טעויות שעלולות להביך חברות רבות.
חברות תוכנה ישראליות כמו לייטריקס, וויקס, למונייד וטאבולה החלו לרכוש מנויים ל־ChatGPT4. גם חלק מענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות לא פסחו על הטרנד, אם כי כמה מהן מביעות חשש מהמהלך. מיקרוסופט, המשקיעה העיקרית מאחורי OpenAI, חברת הבינה המלאכותית של סם אלטמן שהשיקה את ChatGPT, הייתה מהראשונות לספק מנוי פרמיום לעובדיה ללא תשלום. אחרי הכול, היא המרוויחה העיקרית מהמגמה.
נראה שחברות רבות נמנעות מלשתף האם הן מסכימות לעובדים להשתמש ב־ChatGPT. במיקרוסופט ובמטא העדיפו שלא להגיב לפניות גלובס בנושא ושמרו על עמימות, התנהגות שאפיינה ענקיות טכנולוגיה אחרות אליהן פנינו. ולא בכדי: ענקיות הטכנולוגיה משיקות מנועי בינה מלאכותית להמונים, אך כשהדבר נוגע לתהליכי העבודה שלהן, הן נוקטות בשמרנות מירבית.
"כל עובד שרוצה, נפתח לו חשבון ChatGPT"
שיפור הביצועים וייעול תפוקת העבודה של חברות המתאפשרים בזכות כלי הבינה המלאכותית בכלל ו-ChatGPT בפרט, ניכרים כמעט בכל המחלקות והתפקידים השונים: מצוותי הפיתוח, משאבי האנוש ועד אנשי המכירות. "השימושים המרכזיים בארגונים, מלבד הכנסת מודלי שפה כתוספת למוצרים שלהן, הם יצירת תכנים שיווקיים, אפיונים ותיעוד למוצרים, כתיבה והשלמת קוד של מפתחים, סיכומי תכנים, פידבקים מלקוחות ועוד" אומר לגלובס אודי מנקס, יזם ויועץ בינה מלאכותית שמסייע לחברות להטמיע טכנולוגיות במוצרים ובתרבות הפנים ארגונית.
אחד השיפורים שנעשו לאחרונה לצ'אטבוט ושהפכו אותו רלוונטי לארגונים הוא החיבור לאינטרנט. לדברי מנקס "החיבור מוסיף קונטקסט למודל עם מידע עדכני ופותח מרחב אפשרויות חדש". מספר חברות מספקות לעובדים כלים נוספים מלבד ה־ChatGPT4. טאבולה, לדוגמא, מעניקה לעובדיה מנויים למגוון מחוללי תמונות מטקסט: מידג'רני, סטייבל דיפיוז'ן, דאלי והבוט GenAI. כמו כן, החל מהשבוע תתן טאבולה לעובדיה גם את בארד, המקבילה של גוגל ל־ChatGPT.
לייטריקס מירושלים, המפתחת אפליקציות לעיבוד תמונות וידאו במובייל ומפורסמת בזכות אפליקציית הסלפי Facetune, מעודדת את עובדיה להשתמש ב־ChatGPT4. בניגוד לחברות בעולם, עומר רבינוביץ', סגן מנהל במחלקת השיווק והקריאטיב בחברה, לא חשש לספר כי הם דואגים לכך שהמנוע יהיה נגיש לכלל העובדים בכל המחלקות. "כל עובד בחברה שרוצה, נפתח לו חשבון ChatGPT", הוא אומר לגלובס. "אנחנו מעבירים סדנאות ומסבירים לעובדים איך למקסם את היכולות בשימוש בטכנולוגיה, ולקבל תוצאות טובות יותר".
עומר רבינוביץ׳, סמנכ״ל מחלקת קרייאטיב ושיווק בלייטריקס / צילום: לייטריקס
לדבריו, השימוש בכלי משפר לאין ערוך את יעילות עובדי החברה ואת מוצריה. "אנחנו חוסכים זמן והתוצאות יותר מכוונות למה שאנחנו רוצים להציע למשתמשים. אנחנו מקבלים רעיונות טובים יותר בזמן קצר משמעותית. מלבד ייעול של העבודה, העובדים מדווחים על כך שהמנוע מעניק להם יותר כוח".
מספר חברות, כמו סרוויס נאו, מבקשות להציע פתרונות להטמעה בטוחה ויעילה של טכנולוגיות בינה מלאכותית ובפרט ChatGP במערכות ובהליכי העבודה. אדר מרגלית, מנכ"ל כמו סרוויס נאו, מסביר ל"גלובס" כי "בכל העולם הזה של טרנספורמציה דיגיטלית אנחנו עוזרים ללקוחות שלנו להטמיע את יכולות הבינה המלאכותית. החל מלעזור ללקוחות לקטלג, להכניס אוטומציה של פעולות, ולהפוך את השימוש בכלי הבינה המלאכותית לדבר אוטומטי. אם ללקוח יש רישיון לChatGPT, אנחנו אומרים לו: 'אם אתה תכניס ותטמיע את המפתח אצלנו במוצ,ר אנחנו נוכל לתת לך את היכולת להסביר הרבה יותר טוב את המשמעות של התוצרים שאתה רואה ומקבל מהצ'אט'. גם ברגע שהצ'אט מוטמע בתוך המוצר והוא בשימוש לקוחות קצה, אנחנו לא מאפשרים לשום דבר לצאת החוצה. חשוב לנו לשמור על אמון ופרטיות הלקוחות".
המנהלים חוששים שמידע רגיש יודלף
לא כל חברות ההייטק נלהבות להכניס את מנועי השפה לתוך סביבת העבודה שלהן. ישנן חברות שאוסרות על השימוש ב־ChatGPT4 מתוך חשש לפרטיות ובטחון המידע. מהבולטות שבהן היא אמזון שהגבילה את שימוש העובדים בצ'אטבוט והזהירה מפני הזנת מידע רגיש לתוכו. גם סמסונג, יצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם, הביעה את חששותיה מפני שימוש ב־ChatGPT, לאחר דיווח על כך שמנהליה זעמו על עובדים שהזינו מידע רגיש לצ'אטבוט. במקביל לאיסור לעבוד עם ChatGPT, סמסונג דיווחה על כך שהיא מפתחת כלי בינה מלאכותית משל עצמה.
בפועל, כל מידע שמוזן ב־ChatGPT מגיע לידיים של חברה אחת - OpenAI. הדבר חיוני למנגנון: איסוף הנתונים חשוב בטכנולוגיה הזאת בשל העובדה שהוא משמש לאימון ולימוד הצ'אט. למעשה, עצם השימוש בכלי מהווה את ההסכמה הראשונית והיחידה הנדרשת. אם תתרחש פריצת אבטחה שתאפשר גישה למאגר הנתונים של OpenAI, ייתכן שימוש לרעה באינפורמציה רגישה.
בנוסף לכך, ולמרות היתרונות הרבים, קשה לסמוך על הצ'אטבוט כשזה נוגע לאמינות. הוא עשוי לפלוט מידע שגוי אך מנוסח בצורה משכנעת ומקצועית, ובמידה ולא נעשית בקרה על התוכן, מידע שכזה עלול להיות מופץ בין העובדים ולפגוע בתפקוד החברה.
החשד של ענקיות הטכנולוגיה בא לידי ביטוי אירוני גם בגוגל, שהשיקה לאחרונה לציבור את בארד - מנוע השפה הטבעי המתחרה ל־ChatGPT מבית מיקרוסופט. בגוגל אוסרים על שימוש בבארד, לא כל שכן ב־ChatGPT. הסיבה לכך היא שהכלים הללו לא רק מייצרים מלל או קוד, אלא גם לומדים מהמשתמשים שלהם ובכך מהווים פתח לזליגת מידע רגיש אל מחוץ לחברה.
במקום זאת, פיתחו בחברה מודל שפה פנימי ייעודי לעובדים בשם Duckie, שאינו פתוח למשתמשים מחוץ לגוגל. הכלי, שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים, מספק מענה לעובדים על כל שאלה הקשורה לעבודה. לסיכום טקסטים או שיפור הכתיבה, משתמשים עובדי גוגל במוצר פנימי שפותח כתוסף לתוכנת גוגל דוקס ועוד בשלל פיתוחים של גוגל שמטרתם היא למנוע שימוש בכלים של המתחרות.
החברות פועלות בעצמן כדי למנוע זליגת מידע
עד שתקום רגולציה ממוסדת בנוגע לשימוש בכלי ה־AI שממשיכים להשתכלל בקצב מסחרר, החברות פועלות בעצמן על מנת למנוע זליגת מידע.
"זהו תחום שרץ ממש מהר ואנחנו עוקבים אחר השינויים", אומר רבינוביץ'. "זה קריטי עבורנו שלא לעשות שום דבר שיכול להיות אפור ולא חוקי. אם יש משהו שמצריך בדיקה, אנחנו ישר מבררים מול המחלקה המשפטית".
בינתיים, גם ChatGPT מאפשר למשתמשים להגן על עצמם כדי להרגיש נח יותר עם השימוש בכלי. למשל, בהגדרות ה־ChatGPT קיימת אפשרות לחסום את זרימת המידע ואת היכולות להתאמן עליו. אך גם תחת שינוי הגדרות אלו, ייתכן והמידע עדיין נשלח למאגר הנתונים.
חברות אחרות פותרות את הבעיה על ידי בניית צ'אט פרטי על גבי התשתית הקיימת. אחת מהן היא מיקרוסופט שהשיקה שירות המאפשר יצירת מרחב פרטי על גבי המנוע. "בצורה זו מיקרוסופט נותנת לחברות את שלוות הנפש ואת תחושת הביטחון לגבי כך שהמידע שלהם לא עוזב את גבולות החברה" אומר מנקס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
