דירה ללא תנאים: האם הורתה לבנותיה שלא למכור את הדירה, אך להן היו תוכניות אחרות

בית הדין הרבני פירש בצורה יצירתית, אך לפי ההלכה, את רצונה של אישה להוריש לבנותיה את ביתה - אך לחייב אותן לא למכור אותו במשך 15 שנה

האם הורתה לבנותיה שלא למכור את הדירה, אך להן היו תוכניות אחרות / אילוסטרציה: Shutterstock
האם הורתה לבנותיה שלא למכור את הדירה, אך להן היו תוכניות אחרות / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה

הורשת נכסי מקרקעין בכפוף לתנאים הקשורים בשימוש או במכירת הנכס היא פרקטיקה נפוצה מאוד, אשר משמשת בדרך-כלל את מי שמבקשים להבטיח התרחשויות עתידיות מסוימות - כמו למשל את זכות השימוש והמגורים לאדם מסוים ולתקופה קצובה.

כאשר מדובר בתנאי חריג שמכביד על קיום שגרת החיים או קובע תקופה ממושכת מדי - ניתן לעתור בהליך מתאים להכרעה שיפוטית. הפעם העדיפו היורשות לפנות לבית הדין הרבני, שמצא פתרון הלכתי יצירתי במיוחד.

עסקת הנדל"ן שסיבכה את עורך הדין בגדול | שלושה פסקי דין בשבוע
החלופה התל אביבית לתמ"א 38: זכויות הבנייה יגדלו 

מה אומרת ההלכה היהודית על הציווי

עובדות המקרה: אישה הותירה את מלוא רכושה לחמש בנותיה, וקבעה כי דירת המגורים לא תימכר אלא בחלוף 15 שנים ממועד פטירתה. לאחר שבית הדין הרבני האזורי נתן צו לקיום הצוואה, פנו חמש האחיות לבית הדין וביקשו להבהיר האם על-פי ההלכה היהודית הן באמת חייבות להמתין 15 שנה, כפי שציוותה האם.

ההחלטה: פסק הדין נפתח באזכור המפורסם שמופיע תדיר גם בפסיקה האזרחית, ולפיו מצווה לקיים את רצון המת. אלא שהנוסח הכללי של הצוואה לא פירט פעולה של העברה בפועל, אלא נקט לשון כללית של "מצווה לבנותיי", ולכן ניתן להקל ולא לקיים את רצון האם המנוחה.

לכך מצטרף גם מונח הלכתי המזכיר שירושה ממילא מועברת על-פי דיני התורה, ולכן אי-אפשר להוסיף לכך תנאים. בנסיבות כאלה בית הדין קובע כי הבנות, שממילא יורשות את האם, אינן חייבות לקיים את הוראת הצוואה. הדיינים מציינים בפסק דינם כי "במקרה שלנו שהאם הורישה את הנכסים לבנות, ועל-פי הצוואה הן יכולות להשכיר את הנכסים, ולפיכך אינן חייבות לקיים את מצוות האם שלא למכור את הדירה 15 שנה".

המשמעות: למרות ההכרה בחשיבות רצונה של האם, פסק הדין מאפשר להתעלם מכך ולא לקיים תנאים מפורשים שנקבעו בצוואה, כמו למשל תקופת ההמתנה למכירת הנכס שהועבר בירושה.

שימוש זהיר ומושכל בסמכות השיפוטית

סמכות הקביעה מסורה כמובן בידיה של כל ערכאה שיפוטית, אולם יש לבצע שימוש זהיר ומושכל בסמכות כזו, שכן הדבר מהווה פרצה מסוימת שעלולה להפוך למדרון חלקלק להפרה או "מעקפים" לכל מי שתנאי הצוואה אינם מוצאים חן בעיניהם.

פסק הדין משדר מסר לציבור כי מעתה ואילך יש להיזהר ולהקפיד מאוד, ובכל הקשור להעברת זכויות בנכסי מקרקעין בירושה יש לדאוג לניסוח דווקני, מדויק ומפורט של הוראות הצוואה - אחרת גם ההוראות עלולות להפוך לאות מתה.

1409447/1