הביקור של יזם ה־AI ששינה את העולם והתפקיד המפתיע של מיקרוסופט ישראל

ביקורו של סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל חברת הבינה המלאכותית OpenAI והאיש שעומד מאחורי מנוע השיחה הפופולרי ChatGPT, התרכז כולו סביב המשולש שבין מרכז תל אביב, הרצליה פיתוח ואוניברסיטת תל אביב. את היממה שהעביר בארץ בילה אלטמן בפגישה עם נשיא המדינה, מפגש עם עובדי מיקרוסופט בהרצליה, כנס באוניברסיטת תל אביב, וארוחת ערב עם הפילוסוף פרופ' יובל נח הררי. אבל התחנה החשובה מכולן, ככל הנראה הייתה במשרדי מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה.

● 14 שנה אחרי האקזיט: החברה שתשלם 900 מיליון שקל לרשות המסים 
● ההייטקיסטים מעבירים את הפנסיה שלהם למעקב אחר מדדי וול סטריט | בדיקת גלובס

אמנם אלטמן לא מתכוון לפתוח מרכז מחקר ופיתוח של OpenAI בישראל, מאחר שהוא מעדיף לרכז את פעילות החברה בסן פרנסיסקו, אך הוא הודה שהוא פתוח לאפשרויות של שיתוף־פעולה עם חברות ישראליות ואף נפגש עם כמה יזמים ישראלים בתחומי הסייבר והתשתיות הקריטיות. למעשה, השלוחה הישראלית של מיקרוסופט משחקת תפקיד משמעותי במסחור כלי הבינה המלאכותית של OpenAI ובהטמעתם במוצרי מיקרוסופט.

שיתוף־פעולה שהולך ומתהדק

מיקרוסופט העולמית השקיעה בחברה של אלטמן לאחרונה 10 מיליארד דולר, ונראה שהקשר בין החברות הולך ומתהדק. מיקרוסופט לא מסתפקת רק בשילוב ChatGPT בתוכנות אופיס או במערכת הענן שלה, אז'ור. הביקור של אלטמן בישראל הראה עד כמה מרחיק לכת שיתוף־הפעולה בין החברות. OpenAI הולכת ומתגבשת בתוך חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוספט העולמית. הראשונה תפתח מוצרי AI חדשניים, והאחרונה תספק לה תשתית עסקית, מוצרית ושיווקית.

 מנכ''ל OPENAI, סם אלטמן ונשיא המדינה יצחק הרצוג בפגישתם / צילום: עמוס בן גרשום-לע''מ

כעת, שיתוף־הפעולה הזה עשוי לפתור את אחת הבעיות המרכזיות של OpenAI. למרות הפופולריות של מוצריה, עלויות התפעול של OpenAI גבוהות מאוד ביחס לתוצרים מסחריים אחרים בענף. זאת, בין היתר בשל העובדה שהחברה של אלטמן מתחרה בענקיות טק כמו גוגל ומטא, כאלה שיש להן חטיבות רווחיות שיכולות לפצות על עלויות העיבוד וציוד המחשוב הנדרשים בפיתוחי בינה מלאכותית. לפי הערכה, OpenAI הפסידה כ־540 מיליון דולר בשנה שעברה. כדי לכסות על העלויות, OpenAI, משווקת גרסאות מתקדמות יותר של הכלים שלה בתשלום, אבל היא עוד לא נמכרת במאסות לארגונים, שחוששים מבעיות אבטחת מידע או פרטיות.

אלטמן יודע היטב שנושא אבטחת המידע והאמינות מהווה אתגר גדול עבור החברה שבניהולו. יותר מאיום הכחדת האנושות על ידי בינה מלאכותית, הוא מוטרד מהדרך בה OpenAI תמסחר את הידע האדיר והיתרון שצברה באחד הענפים הכי חמים היום בקרב משקיעים. אבל כל עוד פרצות האבטחה ב־ChatGPT קיימות, העתיד של OpenAI נראה מוגבל למדי.

 סם אלטמן ומנכ''לית מיקרוסופט ישראל מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: אמיר ברקול

הדרך למסחור עוברת בישראל

כאן נכנסת לתמונה פעילות המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל. לגלובס נודע כי מרכז הפיתוח בהרצליה יהיה שותף למאמצים של אלטמן להפוך את ChatGPT למוצר מסחרי שנמכר לארגונים. מיקרוסופט תשתתף בפיתוח טכנולוגיות שיסייעו ל־OpenAI להגיע ללקוחות שהיא לא מצליחה להגיע אליהם כיום, כמו בנקים, חברות ביטוח, מפעלי תעשייה, בתי חולים - ארגונים שדורשים לא רק אמינות גבוהה מאוד של שירות ומינימום תקלות, אלא גם רמה גבוהה של פרטיות ואבטחת מידע.

מרכז המחקר והפיתוח בהרצליה הוא מרכז הסייבר הראשי של החברה העולמית שמנוהל על ידי אחת מחלוצות הסייבר הישראלי, מיכל ברוורמן־בלומנשטיק. למרות פיטורים שנערכו במרכז הישראלי, כפי שקרה ברוב החברות במשק, נראה שההשקעה של מיקרוסופט ישראל בתחום הסייבר רק תלך ותגדל. בשנה שעברה הכריזה החברה כי תשקיע 4 מיליארד דולר בתחום.

שיתוף־הפעולה יהיה הדדי. OpenAI והמדענים שלה יוכלו לקדם גם את יכולות הבינה המלאכותית של מיקרוסופט ולאמן אותה על איומים קיימים ואפשריים. מוצר ה־Security Co־Pilot, שהושק לפני שלושה חודשים הוא סנונית מבשרת לכך: מיקרוסופט יישמה את ידע הבינה המלאכותית שלה על גבי ChatGPT במטרה לספק למנהלי אבטחת מידע להגן על החברות שלהן באמצעות שאילתות.

 סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI בביקור בישראל / צילום: כדיה לוי

מעדיף לנדוד לאיומים תיאורתיים

"אם אתם יזמים, התמזל מזלכם לחיות בתקופה היסטורית", אמר אלטמן בכנס באוניברסיטת תל אביב. "להקים חברת סטארט־אפ בתחום הבינה המלאכותית משול להקמת סטארט־אפ בתחילת ימי האינטרנט, ההזדמנויות עצומות". אבל כפי שההזדמנויות עצומות, גם הסכנות. בביקורו בישראל, ובכלל במהלך מסעו בעולם, נראה שאלטמן העדיף לנדוד למחוזות הפילוסופיה והעתיד הרחוק במקום להתמודד בבעיות הכאן והעכשיו.

מעתיד התעסוקה בעידן ה־AI, דרך תרומתה של הבינה המלאכותית למאבק במשבר האקלים, ועד לאיום ההכחדה האנושית שטמון בטכנולוגיה המתקדמת - כולן מטרידות את אלטמן יותר ממונופולים דורסניים בתחום, או פייק ניוז. ובכל זאת, בשיחה עם פרופ' נדב כהן בקמפוס התל אביבי הוא אמר: "תהיה זאת טעות להכיל רגולציה נוקשה על מפתחי הטכנולוגיה בשלב זה". לטענתו, יש צורך בהקמת ארגון גלובלי בעל שיטת עבודה מוסדרת שיעסוק בהפקת רישיונות עבור חברות שיפתחו מוצרים בעלי יכולות מרחיקות לכת בתחום הבינה המלאכותית. אלטמן השווה את האיום שמגלמת הבינה המלאכותית לאיום הגרעין וטען שהסדרתה צריכה להיעשות בדומה לאופן שבו מדינות מסדירות בתוכן וביניהן את הטיפול בנשק גרעיני.

מהביקור בישראל אלטמן המשיך לירדן, ומשם לקטאר, הודו ואיחוד האמירויות.