האינפלציה מתקררת? הסעיף המדאיג שלא מראה סימני התמתנות

השמחה באוצר רבה. "הנתונים מעודדים בזכות המדיניות האחראית שאנחנו מובילים, אך העבודה עוד רבה ונמשיך לפעול בכל כוחנו להוריד את יוקר המחייה ולהזניק את כלכלת ישראל קדימה", הגיבו שם לנוכח מדד מאי המפתיע לטובה. ואולם מבחינות שונות נראה כי המדד היה נמוך למרות מדיניות הממשלה. והעובדה היא שאחד מהסעיפים העיקריים שמעלים את האינפלציה בישראל, מחירי השכירות - לא מטופל כלל, וכמה שהקיץ צפוי להיות חם - מחירי השכירות צפויים ללהוט אף יותר ולהמשיך ללחוץ על הגדלת האינפלציה.

● מה הוביל לירידה המפתיעה באינפלציה ואיך יגיב בנק ישראל בהחלטת הריבית הקרובה? 
● הלווים הגיעו לקצה: הסיכון ששוק המשכנתאות לא ראה מעולם | ניתוח 
● מה הוא באמת רוצה? סימן השאלה הענק שמרחף מעל יותר מ־15 שנות כהונת נתניהו | טור סופ"ש

משקל 2 מדדי השכירות (מדד שכר דירה ומדד שירותי דיור) מהווה לא פחות מרבע מכלל מדד המחירים לצרכן. כל עוד הריביות היו אפסיות, הם עלו בניחותא והגיבו בצורה מינורית למדיניות הכושלת רבת השנים של כל הממשלות האחרונות. ואולם מרגע שהריביות עלו - המדדים הללו חשפו בצורה הכואבת ביותר את מחדלי הממשלה.

הבה נסתכל במדד הנוכחי: הסעיפים שעלו בו במידה המשמעותית ביותר היו פירות וירקות שעלה ב-11% ותרבות ובידור שעלה ב-1.1%; משקל הפירות והירקות מכלל המדד הוא 3% ותרבות 10%; ניתן לשער מה היה קורה, אם מדדי השכירות היו רושמים ירידה, או אפילו מסתפקים בעלייה קלה. דוברות האוצר הייתה פותחת שמפניה. בפועל מדדי השכירות עלו ב-0.5%, במסגרת מדד מאי של שירותי הדיור הגבוה ביותר ב-11 השנים האחרונות. ומה שיותר גרוע: זה לא מקרי, ובחודשים הקרובים אנו צפויים למדדים גבוהים נוספים.

עד כמה חמור המצב מבחינה אינפלציונית? מדד המחירים לצרכן בשנה האחרונה הסתכם ב-4.6%; מדד שירותי דיור עלה בשנה הזו ב-7.6%.

מסלקים את המשקיעים מהשוק

מדוע זה קורה? כפי שכתבנו - מדיניות כושלת רבת שנים של הממשלות בנוגע לשוק השכירות. אלו אימצו את התזה שמחירי הדירות עולים במידה רבה בגלל המשקיעים ועל כן יש להדירם מהשוק ע"י העלאת מיסי המקרקעין. כבר שנים שהתזה הזו הוכחה כמופרכת, או לפחות ככזו שדורשת עיון מחודש. למרות זאת כל הממשלות, כולל זו הנוכחית - ממשיכות לפעול על אוטומט ולסלק את המשקיעים מהשוק.

התוצאה: היצע הדירות להשקעה יורד. מאז 2016 הוא ירד ביותר מ-30 אלף דירות, מתוכן 27% בשנה וחצי האחרונה. למשקיעים שמקבלים תשואות של 3% בממוצע על הדירות שהם משכירים אין מה להשאר בשוק שבו המימון שלהם התייקר ושהם יכולים לקבל בתוכניות סולידיות תשואות גבוהות יותר. ומי שנשאר - מעלה את שכר הדירה בתקווה לפצות את עצמו על התשואה הנמוכה.

השוק מתכווץ כמותית, אך המחירים יורדים סמלית

הממשלה הייתה אמורה כבר מזמן לאתר את אבן הנגף הזו שמחבלת הן בתוכניות הדיור (שכן היא מקשה על אנשים למצוא אלטרנטיבה לרכישת דירה) והן בכל מדיניות מאקרו כלכלית. היא לא עשתה את זה, ולא נראה שהיא נמצאת בכלל בכיוון של לעשות משהו, בטח לא בתקופה שבה מיסי המקרקעין נחתכים עקב המצב בשוק.

והשוק עצמו ממשיך להתכווץ כמותית, אך להוריד מחירים בצורה סמלית בלבד. בחודשים מרץ-אפריל נרשמה ירידה של 0.2% במדד מחירי הדירות. קשה לקרוא לזה "ירידה". בפעם האחרונה שנרשמה ירידה כזו, לפני 3 חודשים, היא התעדכנה עם הזמן לאפס. וכך נוצר מצב מעניין של מדד כמעט מאופס מזה חצי שנה, על אף העלאות הריבית הגדולות.

זה לא יימשך עוד הרבה זמן ובאחד מהמדדים הבאים תתחיל ירידה של ממש. אבל גם כאן אין מקום להשתבחויות עצמיות נוסח שר השיכון לשעבר זאב אלקין. הוא המשיך במדיניות הכושלת של קודמיו, ואין לו חלק במה שמתרחש עכשיו בשוק.