הידע והניסיון שצברתם הם גם האויב הכי גדול שלכם

אחת היכולות הקריטיות למנהלים בימינו היא ביטול למידה - פשוט לשכוח את כל מה שאתם יודעים • בלי זה קשה לייצר צמיחה בעולם החדש • הבעיה היא שזה אחד הדברים הקשים לביצוע

חצי שעה של השראה. ערן גפן על ביטול למידה / צילום: מנחם רייס
חצי שעה של השראה. ערן גפן על ביטול למידה / צילום: מנחם רייס

על ערן גפן ו"חצי שעה של השראה"

ערן גפן הוא מייסד G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת להנהלות ומנכ"לים לפתח מנועי צמיחה חדשים. בעלת ניסיון בעבודה עם חברות מובילות בארץ ובעולם ביניהן: קוקה־קולה, מיקרוסופט, קימברלי קלארק שטראוס, וולט וסודה-סטרים. חברה קודמת שהקים נקנתה על ידי Wix. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה". רשימה זו מבוססת על פרק מספרו.

רשימה זו מבוססת על פרק מספרו של ערן גפן, מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי 

מה אם אגיד לכם שכל מה שאתם יודעים, כל מה שלמדתם, סיבת ההצלחה שלכם' כל אלו הם גם המחסום הכי גדול שלכם? מה אם כדי להתקדם אתם בעצם צריכים לעשות ״מחק הכל״?. אומרים שהאנאלפביתים של המאה העשרים ואחת לא יהיו מי שאינם יודעים קרוא וכתוב, אלא דווקא אלה שלא ידעו לפרמט את החשיבה שלהם. בתקופה הנוכחית, של שינויים בקצב מטורף ועליית הבינה המלאכותית, דווקא הניסיון עלול להיות האויב הכי גדול שלנו.

המורה המבריק למתמטיקה שמלמד ילדים להיות חכמים יותר מבינה מלאכותית | ראיון
זינוק בעלייה: ההתייקרות הדרמטית בשוק שיעורי הנהיגה 
הכלכלן שמזהיר: "הנזק הכלכלי של משטר סמכותני לוקח זמן" | ראיון

אני מתכוון ליכולת שהוגדרה רק לאחרונה, ונקראת Un-Learn או "ביטול למידה" - כלומר, תשכחו את מה שאתם כבר יודעים. היכולת הזאת קריטית לחברות ולמנהלים היום, ופעמים רבות היא השער היחיד שדרכו אפשר להתקדם אל השינוי והצמיחה.

הנה דוגמה מהחיים: כשאני עובד עם ארגונים, המטרה שלנו היא להמציא את הדבר הגדול הבא לחברה. לא מזמן הובלתי פגישה עם הנהלה של חברה גדולה, והיה קשה מאוד להוציא מהמנהלים משהו חדש: הם דיברו על השוק הקיים, על המתחרים הקיימים ועל המוצרים הקיימים - באמת על כל הידע שלהם - ולא הצליחו לחשוב אחרת. אז אמרתי להם, תקשיבו, בואו נדמיין שכולכם עכשיו עוזבים את החברה, ולא רק שאתם עוזבים, אתם עוזבים בכעס, אתם שונאים אותם. ועכשיו אנחנו בונים יחד חברה חדשה שתתחרה בה ותוציא אותה מהשוק. מהי הצעת הערך החדשה שלנו? ואז, פתאום, הם התחילו לירות תפיסות חדשות של צורכי השוק והדרך להגיע אליהם.ֿ

אני לגמרי יכול להבין אותם. ביטול למידה זה אחד הדברים שהכי קשה לאדם לעשות, ובטח שלארגון. הרי סיבת ההצלחה שלנו היא הידע הזה, הוא הסיבה לקידום שקיבלנו, לטייטל שלנו. המוח שלנו יודע ללמוד מצוין, אבל אין לו את הפונקציה של פירמוט, כמו במחשב. זה פשוט לא בביולוגיה שלנו. ואני לא מתכוון לשינוי דעה, אלא למחיקה מוחלטת. אנחנו צוברים מידע שנערם כמו שכבות גיאולוגיות במוח שלנו, והרבה ממנו כבר בן עשרות שנים ולא רלוונטי.

אבל איך פועלים בניגוד לאינסטינקט? כמו שקשה לנו מאוד לא לנשום או להכריח את עצמנו לא לחשוב על משהו מסוים שבדיוק עכשיו תקוע לנו בראש. כל תפיסת המציאות שלנו מבוססת על מה שאנחנו יודעים, אז איך מתמודדים עם האוקסימורון שהוא ביטול של הידע שלנו.

מה צריך בשביל לבטל למידה

גייסו אומץ: ביטול למידה הוא תהליך מכוון של שחרור מהנחות, אמונות והתנהגויות מיושנות. לא קל לאתגר את הסטטוס קוו, להטיל ספק בפרקטיקות מושרשות ולאמץ אי ודאות. זה תהליך שדורש פגיעות, פתיחות מחשבתית ונכונות לאי נוחות - שבסוף יסלול לכם את הדרך לצמיחה.

קבלו את הדיסוננס הקוגניטיבי: כדי לבטל למידה, צריך קודם כל להכיר בכך שאנחנו עלולים לטעות. חפשו אקטיבית נקודות מבט מגוונות, עודדו התנגדות, טפחו תרבות דיונים חופשית, אפשרו לרעיונות סותרים להתנגש. כך ייוולדו תובנות חדשות ופתרונות פורצי דרך.

עודדו סקרנות בכל דרך אפשרית: כדאי לטפח תרבות ארגונית שמעריכה למידה מתמשכת ומתגמלת סקרנות אינטלקטואלית. הציעו לעובדים לחקור דיסציפלינות לא קשורות, להתנסות בטכנולוגיות חדשות ולאתגר את הידע הקונבנציונלי. הקשרים הבלתי צפויים הם שמניבים רעיונות מהפכניים.

השלימו עם הכשלונות: כל מפלה היא שיעור בעל ערך בתחפושת. צרו סביבת עבודה שבה כישלון נתפס כהזדמנות לצמיחה וללמידה, ערכו ניסויים והפיקו תובנות. הלך הרוח של ביטול הלמידה ממסגר מחדש את הכישלון כאבן דרך הכרחית בדרך להצלחה.

שברו חומות מדומיינות: המודלים המנטליים שלנו מעצבים את תפיסת המציאות ומגבילים את החשיבה. חפשו אקטיבית נקודות מבט וחוויות חלופיות כדי להשתחרר מהם. פרקו מבנים היררכיים, הזמינו קולות מגוונים לתהליכי חשיבה ועודדו עובדים בכל הרמות לתרום רעיונות. מגוון הוא זרז לחדשנות.

ערן גפן / צילום: מנחם רייס
 ערן גפן / צילום: מנחם רייס

קרבו דווקא את הרחוקים: דווקא האנשים שמעצבנים אותנו הם במקרים רבים אלה שמאתגרים אותנו, מעוררים ויכוחים בריאים ומאלצים אותנו להטיל ספק בהנחות שלנו. נפצו את בועת הפילטר שלכם.

שחררו את רוח המרד: הרעיונות הכי פרועים ולא שגרתיים הם אלה שמשבשים תעשיות.

אז איך בעצם עושים את זה

סיעור מוחות הפוך: כנסו ישיבה שמטרתה ליצור רעיונות שיחבלו במאמצי הצמיחה העסקית שלכם. זה תהליך שמערער את הנחות היסוד ומעודד חקירה של פרספקטיבה הפוכה, וכך מסייע למשתתפים להתיר אמונות קיימות ולזהות נקודות עיוורון פוטנציאליות.

ניתוח "טרום מורטם": בדומה לניתוח שלאחר המוות לאחר כישלון פרויקט, ניתוח טרום-מורטם מדמיין תרחיש עתידי שבו מאמצי הצמיחה שלכם נכשלו. כשכל מנהל.ת מנסים להבין עצמאית מה לא עבד, הם לומדים לבטל הטיות ולצפות סיכונים וחולשות.

חשיבה השוואתית: עודדו מנהלים להסתכל על תעשיות אחרות ולשאוב השראה מתחומים לא קשורים. ספקו להם מגוון רחב של מקרים מתעשיות שונות, ובקשו מהם ליישם את הלקחים שנלמדו בהקשר של הצמיחה העסקית שלכם.

הצהרות פרובוקטיביות: אני אוהב להפתיע את המנהלים עם תרחישים מוקצנים. כך תדחפו אותם להטיל ספק באמונות המושרשות עמוקות ולשקול נקודות מבט חלופיות.

תרחישים מנוגדים: חלקו את המנהלים לקבוצות ובקשו מהם לדמיין שלושה תרחישים עתידיים שונים לעסק. בחינה של עתיד אלטרנטיבי מעודדת התרת מודלים מנטליים ופיתוח גישה פתוחה לצמיחה.

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים . הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".