מי ישלם לעובדים על השביתה, ומה יעלה בגורל העסקים בקניונים?

השביתה של המגזר העסקי בצל החקיקה המשפטית היא חריגה בהיקפה אבל בעיקר חריגה בנסיבותיה. השביתה היא למעשה שביתה וולנטרית המתקיימת ללא מעטפת של הסתדרות העובדים הכללית, היא כוללת רק את המגזר הפרטי והיא מעלה שאלות שונות מתחום החוזים ודיני העבודה ובעיקר - מי והאם ישלם לעובדים ואיך תיערך ההתחשבנות בין הקמעונאים ובעלי הקניונים לבעלי החנויות.

● אירוע חסר תקדים במשק: כל מה שכדאי לדעת על שביתת הענק | שאלות ותשובות
● היום שאחרי עילת הסבירות: מה תוכל הממשלה לעשות, והאם ייתכן שהחוק ייפסל | המשרוקית של גלובס

על השביתה הכריז פורום העסקים הכולל 150 חברות גדולות במשק והצטרפו אליה עוד חברות רבות מהייטק. למרות זאת שורה של גופים החברים בפורום העסקים הודיעו כי לא ישביתו אך יאפשרו לעובדים שיחפצו בכך לא להגיע לעבודה בתיאום, כך למשל בבנקים, בחברת שופרסל ועוד. מכיוון ולא מדובר בשביתה ממוסדת המתנהגת על פי ההסדרים החוקיים של שביתות בחסות ההסתדרות כל מעסיק הודיע על הסדרים פרטניים מול העובדים, כאשר רוב המעסיקים (אך לא כולם) הודיעו כי לא ינכו יום חופש לעובדים.

משרדי עורכי הדין הגדולים לא ינכו יום חופש

משרדי עורכי הדין הגדולים ופירמות רואי החשבון שובתים היום ולא ינכו חופש לעובדים. על הרשימה נמנים: הרצוג פוקס נאמן, גורניצקי ושות', מיתר, נשיץ ברנדס אמיר, ש. הורוביץ שיבולת ומשרד פירון. גם פירמות הייעוץ BDO, EY, pwc ו-kpmg ישבתו והודיעו כי עובדי המשרד שישבתו יקבלו יום חופש על חשבון המשרדים.

גם בבית ההשקעות אי.בי.איי פועלים במתכונת מצומצמת ומאפשרים לעובדים לשבות ללא ניכוי יום חופש.

בבנקים התמונה קצת יותר מורכבת, כל הבנקים פועלים כרגיל אך מאפשרים לעובדים לא להגיע לעבודה. בבנק הפועלים לא מנוכה יום חופש, בבנק לאומי מאפשרים לעובדים להשלים את השעות ביום אחר ובבנק דיסקונט ינוכה יום חופש לעובד שישבות.

ומה באשר לבעלי העסקים בקניונים? קניוני ביג, למשל שעמדו בלב סערה ציבורית לאחרונה כשהודיעו על שביתה למורת רוחם של בעלי העסקים, הודיעו היום (ב') כי הם לא כופים על העסקים סגירה או השבתה אך שוכר אשר יבחר לסגור את המושכר כמחאה, לא ייגבה ממנו שכר דירה. יודגש שהדבר אינו מפצה את בעלי החנויות על אובדן הפדיון שנחשב גבוה בימי החופש הגדול. בנוסף, לאור העובדה שחניוני ביג נסגרו בשערים גם לא ברור מה המשמעות של האמירה כי הרשת אינה כופה שביתה על שוכריה.

בעלי הקניונים הגדולים, כמו למשל קבוצת עזריאלי, העמידו את עצמם בחזית המחאה וסגרו היום את הקניונים, את החניונים ואת מגדלי המשרדים שבבעלותם. ניסינו לברר עם הקבוצה כיצד יתחשבנו עם בעלי העסקים וקיבלנו תשובה לקונית ומתחמקת: "קבוצת עזריאלי מתנהלת מול שוכריה על פי חוק ובהתאם לקבוע בהסכמים עמם".

האם היה תקדים לשביתה כזו?

לדברי עו"ד אלון נוי, השותף המנהל של משרד נ.פינברג, מומחה לדיני עבודה, "השביתה שתתקיים היום ועליה הכריזו 150 חברות מהגדולות במשק, אינה שביתה רגילה או השבתה כפי שאנו מכירים אותה מעולם משפט העבודה ולכן גם לא ניתן לנתח אותה בכלים משפטיים המתאימים לשביתות או השבתות רגילות. מדובר בהשבתת מחאה כנגד המשך קידום ההפיכה המשפטית/הרפורמה המשפטית. ההשבתה לא באה להשיג הישגים למול נציגות העובדים או למול הנהלות, אלא נועדה כאמור להפעיל לחץ על המערכת הפוליטית. 

 עו''ד אלון נוי / צילום: אופיר אייב

"בכל מקרה, אין תקדים של ממש לסוג כזה של השבתה. היו מקרים בעבר, לרבות בעבר הלא רחוק, בו הנהלות של מעסיקים וארגונים, בעיקר מהשירות הציבורי, הפסיקו את מתן השירותים שניתנו על ידם על מנת להפעיל לחץ על הממשלה. כך לאחרונה עיריות שונות ביצעו השבתה של שירותים בשל כוונת הממשלה להקים את קרן הארנונה. המיוחד במקרה זה הוא שמדובר בחברות מן מהמגזר הפרטי. לחברות מסוג זה יש קושי אמיתי לצאת למהלך כזה בעיקר בשל כך שלהבדיל מארגונים מן המגזר הציבורי, ללקוחות של החברות הללו יש אפשרות בחירה. על כן גם ניתן להניח שהשבתה כאמור תהא קצרה - מטרתה כאמור להביע מחאה והיא תיתפס בהתאם כהשבתה פוליטית או מעין פוליטית.

"כעיקרון המונח שביתה פוליטית אן מעין פוליטית מוכרת במשפט העבודה - כמעט תמיד כאשר היא מגיעה מציד ארגוני העובדים - שביתה כזו מאופיינת בכך שהיא אינה מופנית כלפי המעסיק אלא כנגד החלטה של הממשלה/הריבון. על פי פסיקת בתי הדין לעבודה שביתה כזו צריכה להיות שביתה מחאה קצרה ולא חלות עליה מלוא ההגנות שנקבעו בדין ביחס לשביתות רגילות".

האם העסקים צריכים לשלם את שכרם של העובדים?

לדברי נוי, העובדים זכאים לתשלום במקרה שהמעסיק החליט על השבתה. לדבריו, מאחר וההשבתה צפויה להיות קצרה, יש להניח כי רובם המוחלט של המעסיקים ישלמו את שכרם של העובדים. הוא מוסיף ש"צריך לזכור שהעובדים לא יזמו את ההשבתה והם נכונים היו להמשיך בעבודתם. על כן גם מבחינת הדין הם זכאים לשכר במהלך ההשבתה והם לא אמורים להיפגע מהחלטת ההנהלות להשתתף בהשבתה".

האם ניתן לחייב חנויות לסגור את הפעילות בתוך מרכזי קניות וקניונים, והאם ניתן לגבות דמי שכירות מעסק שנאלץ לסגור?

לדברי עו"ד עופר פיק, ראש המחלקה המסחרית ושותף ליטיגציה במשרד יגאל בורוכובסקי ושות', התשובה תלויה בעיקרה בתנאי הסכם השכירות. "ישנם קניונים ומרכזי קניות רבים אשר כוללים בחוזי השכירות שלהם תנאים המאפשרים לקניון לסגור את הקניון מספר ימים מצומצם בשנה על פי החלטת הקניון. לכן, לכאורה סגירה יומית של הקניון לא תחשוף את בעל הקניון לדרישות של השוכרים. אלא ש'אפשר לתקוף את השימוש בזכות הזו, את העדר הודעה מוקדמת, את תום הלב שבשימוש בזכות ועוד'".

פיק מוסיף כי "מדובר בהתנגשות של זכויות - בין הזכות לשבות ולמחות לבין זכותם של השוכרים. אין פסק דין שאומר לכאן או לכאן. אם הקניון סוגר, בהעדר תנאי חוזי, השוכר יוכל לטעון שאיננו מחויב לשלם דמי שכירות ואף לדרוש פיצוי על המחזור שאיבד באותו היום".

 עו''ד עופר פיק / צילום: אלן צ׳פלסקי

מה קורה כאשר הקניון מודיע שהוא סוגר את השירותים, אבל השוכרים רשאים לפתוח? "גם במקרה זה מתעוררות אותן שאלות אם כי בעצימות פחותה, אבל השוכר יוכל לטעון גם בנסיבות אלו שאינו חייב בדמי שכירות ולדרוש את הפסד הפידיון. כל זאת, אל מול טענת בעלי הקניונים למימוש זכות השביתה והמחאה, התנגשות של זכיות שטרם נדונה בישראל".

עו"ד אביב טסה, מומחה במשפט מסחרי ומקרקעין, מוסיף כי אם סגירת החנויות נעשית ללא הסכם המתיר את הסגירה, לא ניתן לגבות מהחנויות דמי שכירות וגם קמה עילת תביעה לבעלי החנויות, מעבר לדמי השכירות, בגין נזקים שעלולים להיגרם להם כדוגמת תשלום לעובדים, הפסד רווחים וכו'. טסה מעריך כי בעלי המרכזים לא יגבו דמי שכירות לחנויות שייסגרו, ומנגד בעלי החנויות לא יתבעו על נזק, בשל מערכת יחסי גומלין ארוכת הטווח הקיימת ביניהם.