משרד הבריאות נגד רשות שוק ההון: הורה לקופות החולים להתעלם מההוראה לקצץ בתשלומי הביטוח הסיעודי

משה בר סימן טוב הורה לקופות החולים לא לפעול על־פי הוראת רשות שוק ההון, הצפויה להרע את תנאי הביטוחים הסיעודיים • כך, עומדות כעת קופות החולים מול הוראות סותרות משתי הרשויות • הרשות עשויה בהמשך לשקול את הצעדים הבאים: לחייב את הקופות להעלות תעריפים ולהחמיר את התנאים לאישור תביעה

משה בר סימן טוב / צילום: שלומי יוסף
משה בר סימן טוב / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הורה היום לקופות החולים שלא לפעול על פי הוראת רשות שוק ההון בהנחיית משרד האוצר, הצפויה להרע את התנאים בביטוחים הסיעודיים של הקופה. כעת, עומדות קופות החולים מול הוראות סותרות משתי הרשויות.

מי ייפגע מקיצוץ הקצבה הסיעודית של מבוטחים בקופות חולים, ומהי החלופה?
צמצום מסלולי ההשקעה: כך תעבוד הרפורמה החדשה של שוק ההון
הגירעון של ישראל זינק ב-3 מיליארד שקל ביולי, ומתקרב לחריגה מהיעד

רשות שוק ההון דרשה לקצץ בתגמול למבוטחים הסיעודיים. בצעד חריג, ביקשה הרשות לבצע קיצוץ של 600 שקלים מכל קצבה, מ-6,100 שקלים ל-5,500 שקלים, מתוך כוונה לייצב את הקרנות שהקימו קופות החולים לתשלום למבוטחים. עוד ביקשה הרשות להאריך את תקופת ההמתנה (פרק הזמן המינימלי בו מבוטח חייב להיות מוכר כזכאי לתגמול בגין מצב סיעודי), מחודשיים לחצי שנה. המשמעות: רק מבוטחים שתקופת הזכאות שלהם לתגמולים נמשכת יותר מחצי שנה יהיו זכאים לקבל אותם.

על אף שבינתיים הרשות לא עשתה זאת, היא יכולה בהמשך לגעת בשני נושאים נוספים: לחייב את הקופות להעלות תעריפים, ולהחמיר את התנאים לאישור תביעה.

חשש מפני התרוקנות וקריסה של הביטוחים הסיעודיים

החלטת רשות שוק ההון הגיעה על רקע עלייה משמעותית בשיעור התביעות בביטוחים סיעודיים בקופות החולים; זאת, בעיקר בשל הקלה בתנאי הזכאות לתגמול, בעקבות הקלות באישור תביעה מצד הביטוח הלאומי, שלמעשה מחייב גם את קופות החולים במתן הקלות באישור תביעות. במקביל, בשנים האחרונות, חלה עלייה בתוחלת החיים ובמודעות בציבור לקיומו של ביטוח כזה, והחלו לפעול חברות שעוזרות למבוטחים לממש את התביעה שלהם.

החשש הוא שהביטוחים הללו יתרוקנו ויקרסו, כך לצעירים שמשלמים היום עבור ביטוח סיעודי בעתיד, לא תהיה קצבה כלל. קופות החולים לא רוצות להעלות את מחיר הביטוח כדי לא להפסיד מבוטחים, וכן כדי לא להשאיר מבוגרים עם הכנסה נמוכה יותר ללא כיסוי.

מדובר בביטוחים של קופות החולים והמדינה יכולה עקרונית לערוב להם, אבל כרגע לא ברור שתעשה זאת. על השולחן היו כמה פתרונות: הראשון היה באמצעות סיוע ממשלתי, כלומר, מתוך כספי משלם המסים. אולם, עלו טענות כי במסגרת פתרון זה, הציבור שאין לו כסף לרכישת הביטוח יסבסד דווקא את מי שיכול לשלם עליו.

אלטרנטיבה נוספת הייתה לכלול את הסיעוד בתוך מס הבריאות. צעד כזה דרש העלאת המס, בנוסף לתשלום של עשרות מיליארדים בשנה שהיו מוטלים על תקציב המדינה. נזכיר כי כפי שנחשף בגלובס בספטמבר האחרון, ברשות שוק ההון עצמה בחנו פתרון של מתן כיסוי סיעודי דרך ההפקדה לקרנות הפנסיה, אך תהליך זה לא קודם.

כרגע, מדובר על קיצוץ בתביעות חדשות שיאושרו, וזאת במטרה לא לפגוע במבוטחים שכבר מקבלים קצבאות קיימות ומסתמכים עליהן. אם הכסף יגמר והמדינה לא תעזור, לא תהיה לקופות ברירה אלה לקצץ בעצמן את הקצבאות.

הקרן שנמצאת במצוקה הגדולה ביותר היא זו של קופת החולים כללית. בקרן זו מבוטחים כ־2.5 מיליון איש ונותרו בה מאות מיליוני שקלים בודדים. על פי ההערכות, סכום זה יספיק לחודשים ספורים עד שנה לפני שהם יאזלו.

במכבי, הקופה השנייה בגודלה, חברים כ־1.6 מיליון איש, ובקופה מציינים כי יש ברשותם חמישה מיליארד שקל עודפים לתשלום תביעות. במאוחדת, ישנם כ־450 אלף מבוטחים סיעודיים ובלאומית חברים 271 אלף מבוטחים. ההערכה היא כי ללא שינוי מדיניות בכל הקופות, יתרוקנו הכספים בתוך כמה שנים.