בית המשפט העליון דחה את ערעורו של איש העסקים עדי קייזמן על חיובו ב-6 מיליון שקל למשקיעים מולי ליטבק, ד"ר ענת לוין וחברת טרגטמץ' שבבעלותם. התביעה הוגשה ביוני 2020 בטענה כי קייזמן לא השיב לליטבק ולוין את סכום השקעתם בפרויקט נדל"ן שיזם וקידם בברלין באמצעות כספם. הם טענו שקייזמן הפר את חובתו לשלם להם כ-5.9 מיליון שקל מכוח כתב אופציה שנחתם ביניהם.
● שלושה פסקי דין בשבוע | לראשונה: הורשע בשוחד של מיליונים ואיבד את חלקו בדירה
● 290 מיליון דולר שגויסו במרמה ועבירות מין: חקירת פרשת ההונאה של משה חוגג הסתיימה
● בני משפחה ניהלו את עמינח במשך 50 שנה עד שסכסוך ביניהם שינה את התמונה. מה קבע ביהמ"ש?
קייזמן המתגורר בחו"ל בשנים האחרונות לא התייצב להיחקר על תצהירו ולא הפקיד 2 מיליון שקל שקבע בית המשפט המחוזי עבור הרשות להתגונן. בדצמבר 2021 ניתן לפסק הדין בבית המשפט המחוזי עליו הוגש ערעור.
שופטי העליון יצחק עמית, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר קבעו כי "חסד נעשה עם המערער, שבית משפט קמא התייחס לגופן של טענותיו, על אף שלא התייצב להיחקר על תצהירו. חסד נעשה עם המערער, שבית משפט קמא התנה את הרשות להתגונן בהפקדה, על אף שמצא כי המדובר בהגנת בדים. ולמעלה מן הצורך, נציין כי אף אנו סבורים כי מתוך המסמכים עולה התחייבות אישית ברורה של המערער כלפי המשיבים". בנוסף לסכום התביעה קייזמן חויב לשלם למשקיעים 35 אלף שקל על הוצאות משפט.
קייזמן ביקש להציג ראייה נוספת אך השופטים סירבו
קייזמן ביקש, לאחר הדיון בבית המשפט העליון, לאפשר לו להגיש בקשה להצגת ראייה נוספת אך השופטים סירבו. "לא ראינו שיש בה כדי להטות את הכף לקבלת הערעור. מכל מקום, אף איננו סבורים כי יש בראיה כדי "להפוך את הקערה על פיה". המשיבים קיבלו בשעתו אופציה אישית מהמערער. בעובדה שנמכר נכס הפרויקט שהוחזק בשרשור על ידי חברת ורבנה (אחת החברות במורד השרשור) אין כדי לפגוע בהתחייבותו של המערער, התחייבות שבאה לעולם כדי לאיין את הסיכון של המשיבים - המשקיעים. לא למותר לציין כי המשיבים לא קיבלו סכום כלשהו ממכירת נכס הפרויקט וכי הטענה לפיה המערער לא ידע בשעתו על מכירת נכס הפרויקט וכי לאחר הדיון בערעור נדהם לגלות שהוא נמכר, היא טענה תמוהה בלשון המעטה"
בתביעה, טענו ליטבק ולוין שהשקיעו בפרויקט נדל"ן בגרמניה - "וורבנה" - הכולל 1,200 דירות, אותו יזם וניהל קייזמן. ניתנה להם כתב אופציה למכירת כל החזקותיהם בפרויקט לקייזמן באופן אישי, בתוך שנה ממועד עשיית העסקה תמורת השבת מלוא סכום השקעתם הפרויקט. למרות דרישותיהם החוזרות ונשנות, נמנע קייזמן מלרכוש את חלקם בפרויקט תמורת השבת סכום השקעתם. לטענת ליטבק ולוין הם גילו לתדהמתם כי קייזמן בכלל נטש בעצמו את הפרויקט, שאת ההשקעה בו ביססו בעיקר על סמך הידיעה כי קייזמן יהיה מי שיוביל אותו. ליטבק ולוין טענו כי קייזמן מכר את כלל החזקותיו בפרויקט (50%) לצד ג'.
את קייזמן ייצגו עורכי הדין חי מיכאל ורועי שלו ממשרד גולדבלט, גינדס יריב. את המערערים ייצגו עוה"ד יותם בלאושילד וספיר דולינגר, ממשרד הרצוג. בלאושילד מסר "ניסיונות ההתחמקות ומשיכת ההליכים המשפטיים מצד מר קייזמן הגיעו עתה לקיצם, ומצופה ממר קייזמן, שלא מילא עד עכשיו אחר פסק הדין ולא שילם את חובו לתובעים, לשנות מדרכיו ולשלם את חובו. לא נהסס לפעול בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותנו ולאלצו לתעדף את פירעון חובותיו לפני חיי היוקרה והנהנתנות שקייזמן ובני ביתו מנהלים בלוס אנג'לס".
הליך 1232/22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
