מערכת המשפט | שאלות ותשובות

מתווה הנשיא המחודש: הפרטים, הסיבות לפריצת הדרך ותגובת השווקים

בניסיון למנוע משבר חוקתי בנוגע לחקיקה המשפטית, נשיא המדינה יצחק הרצוג פועל פעם נוספת לתיווך בין האופוזיציה והקואליציה • מהו המתווה שעל הפרק, למה עכשיו, ומה התגובה הכלכלית לשיחות • גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

נשיא המדינה יצחק הרצוג חזר לנסות ולתווך בין הצדדים במטרה להגיע לפשרה על חוקי המהפכה המשפטית. ברקע: שלושה דיונים מכריעים החודש בבג"ץ, כשהמטרה למנוע משבר חוקתי אפשרי. מהו המתווה שעל הפרק, מדוע מדובר בטיימינג רגיש במיוחד, ואיך מגיב שער הדולר? גלובס עושה סדר. 

מה כולל המתווה שעל הפרק?

לפי דיווח בחדשות 12, מתווה הפשרה כולל ארבעה חלקים: 1. ריכוך עילת הסבירות מבלי לפרט את סוג הריכוך; 2. השארת הרכב הוועדה לבחירת שופטים הנוכחי; 3. שינוי הרוב הנדרש ל-7 מתוך 9 שופטים לכל הערכאות. כיום הרוב הנדרש לערכאות הנמוכות הוא רוב רגיל של 5 מתוך 9, ולשופטי בית המשפט העליון 7 מתוך 9; 4. הקפאת הליך החקיקה החד-צדדי לשנה וחצי בחוק יסוד.

מה המשמעות של מינוי כל שופט ברוב של 7 מתוך 9?

שינוי זה יאפשר לקואליציה להטיל וטו על מינויים שלא יהיו מעוניינים בהם גם בערכאות הנמוכות, בעוד שהיום רוב מיוחד נדרש רק למינוי שופטי בית המשפט העליון.

לא פחות חשוב מכך, דרישה לרוב מיוחד לכל מינוי - כוללת גם את מינוי נשיא בית המשפט העליון הבא. כך, שלושת נציגי הקואליציה (שר המשפטים יריב לוין, ח"כ יצחק קרויזר ושרה שטרם מונתה) יוכלו להטיל וטו על מינויים ולמנוע את מינויו של יצחק עמית שצפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון לפי שיטת הסיניוריטי. כלומר, המתווה, אם יתקבל, יביא בפועל לביטול שיטת הסיניוריטי וידרוש הסכמה רחבה למינוי נשיא לעליון.

האם נתניהו תומך במגעים?

בעוד שלפי דיווחים בחדשות 12 ו-13, בבית הנשיא אומרים כי המתווה הוא על דעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - בליכוד הוציאו הכחשה גורפת. בנוסף, הנשיא הרצוג הודיע הערב כי הצדדים טרם הגיעו להסכמות.

מבית הנשיא נמסר כי "בשבועות האחרונים מקיים נשיא המדינה מאמץ מיוחד על-מנת למנוע משבר חוקתי ולהביא לפתרון שישמור על הדמוקרטיה ואחדות העם בישראל. כחלק מהמאמצים מקיים הנשיא שיחות עם ראשי הקואליציה והאופוזיציה במטרה להביא לדיאלוג שיביא להסכמות רחבות. יודגש כי טרם הושגו הסכמות, והנשיא ימשיך במאמציו".

למה דווקא עכשיו?

לשאלה זו עשויים להיות מספר הסברים. ראשית, בחודש הקרוב אמור העימות להגיע לשיא סביב שלושה דיונים מכריעים ודרמטיים, בראשם דיון בבג"ץ בעתירות המבקשות לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה השבוע לבג"ץ כי היא תומכת בפסילת החוק לביטול עילת הסבירות, ולמעשה הצטרפה לבקשת העותרים.

בנוסף, החודש יתקיימו בבג"ץ דיונים בעתירות לכינוס הוועדה לבחירת שופטים ולביטול חוק הנבצרות.

אפשרות נוספת לטיימינג היא העברת מסר כלפי חוץ. rראש הממשלה נתניהו אמור לצאת במהלך החודש לארה"ב ובסבירות גבוהה גם להיפגש עם הנשיא ג'ו ביידן - פגישה לה חיכה זמן רב. ביידן מצדו חותר להסכמה רחבה בעניין הרפורמה המשפטית ואף הביע לא פעם את מורת-רוחו מהמצב בישראל.

אם לא די בכך, כפי שנחשף בגלובס, נציגים של חברת הדירוג מודי'ס מבקרים השבוע בישראל. הם נערכים לקראת ההחלטה על דירוג האשראי של ישראל בחודש הבא ונפגשים עם שורה של בכירים בכלכלה הישראלית. מודי'ס נחשבת לחברת הדירוג היותר ביקורתית כלפי המהלכים שמקדמת הממשלה בנושא המשפטי, כפי שבא לידי ביטוי בשני דוחות מיוחדים שהוציאה בנושא ובהחלטה שלה בחודש אפריל להוריד את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה".

צבר האירועים הללו ביחד עם אירוע משפטי נוסף - הדיון בבג"ץ בעניין חוק הנבצרות - עשויים ליצור תמריץ לפשרה.

האם למגעים יש קשר למגעים על נורמליזציה עם סעודיה?

על-פי מספר דיווחים בינלאומיים מהעת האחרונה, חלה התקדמות מסוימת במגעים עם סעודיה. הסכם עם ארה"ב שיכלול גם את ישראל עומד על הפרק על-פי הדיווחים הללו, אם כי לא באופן מיידי. בשלב זה לא ניתן לקשור בין הדברים באופן מובהק, אך בהחלט הגיוני שאם נתניהו אכן מעוניין בפשרה בנושא המשפטי, יש לכך גם מוטיבציה מדינית.

האם יש תגובה כלכלית לדיווחים?

גם הפעם, בדומה לדיווחים קודמים על מגעים לפשרה או על פיצוץ השיחות, התגובה של שער הדולר הייתה מיידית. בעוד שבמהלך שעות היום התחזק הדולר ואף נשק בשיא לרף של 3.82 שקלים, כעת הוא נחלש ונסחר ב-3.78 שקלים - שינוי של קרוב לאחוז בתוך כשעה.

ובכלל, מאז פרוץ המשבר סביב השינויים שמקדמת הממשלה במערכת המשפט, נסחר הדולר על-פי הערכות בשוק בפרמיה עודפת של 30-40 אגורות. נגיד בנק ישראל אף התייחס לכך היום בראיון לגלובס ואמר כי "אין ספק שהשקל התנתק מהקשר ההדוק שהיה לו לשווקים הפיננסיים בחו"ל מתחילת השנה, ואנחנו רואים אותו בפיחות עודף של מעל 10% שמתורגם לאינפלציה עודפת של 1.5%".

האופטימיות המחודשת שמעוררת השיחות מגיעה גם למשקיעים, שמחכים לראות כיצד תגיב מחר הבורסה, שנסחרה בחודשים האחרונים בדיסקאונט מול הבורסות הזרות.

איך הגיבו במחאה ובאופוזיציה?

ביש עתיד ובמחנה הממלכתי טרם הגיבו למתווה הפשרה, והם בוחנים את עמדתם. ממטה המאבק ברפורמה המשפטית נמסר כי מדובר ב"תרגיל הונאה" לקראת הדיונים בבג"ץ. עוד הם טוענים כי מתווה הפשרה מתייחס רק לשני חוקים, וישנם חוקים רבים נוספים המונחים על השולחן.