האם מה שאושר לממשלה הקודמת בדואר ישראל נמנע מהממשלה הנוכחית?

את מה שאפשרו לשר התקשורת לשעבר יועז הנדל, מנעו מהשרים הנוכחיים? ההשוואה כוללת בעיקר חורים • המשרוקית של גלובס

דוד אמסלם, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 10.9.23) / צילום: יוסי זמיר
דוד אמסלם, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 10.9.23) / צילום: יוסי זמיר

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שופטי בג"ץ בלמו השבוע את החלטת שר התקשורת, שלמה קרעי, והשר הממונה על החברות הממשלתיות, דוד אמסלם, לפטר את יו"ר הדואר מישאל וקנין, וקבעו כי הוא יישאר בינתיים בתפקידו. עבור השר אמסלם זו הייתה עוד הוכחה לאיפה ואיפה ששוררת לטענתו ברשות השופטת. "את המנכ"ל הקודם (של הדואר) הם הזיזו בדיוק בעשר דקות", הוא כתב בטוויטר, "אז זה היה לגיטימי ומותר, היום כמובן שזה אסור ומסוכן… ואתם כבר יודעים למה". ובאמת למה? ניסינו להבין.

מנכ"ל הדואר שעליו מדבר אמסלם הוא דני גולדשטיין. גולדשטיין מונה כבר במרץ 2015, וסיים את תפקידו בפברואר 2022, לאחר כשבע שנים בתפקיד. סיום תפקידו נעשה כשמונה חודשים לאחר הקמת הממשלה הקודמת, ולאחר זמן רב אף יותר בתפקיד של שר התקשורת הקודם, יועז הנדל, שנכנס למשרד כבר במאי 2020, בממשלת נתניהו־גנץ (הנדל עזב בסוף 2020, וחזר ביוני 2021). כלומר, קשה למצוא הצדקה לביטוי "עשר דקות", בו השתמש אמסלם, לא מבחינת זמן הכהונה הכולל בתפקיד של גולדשטיין, ולא מבחינת זמן הכהונה בתפקיד של השר הממונה.

מה שנכון הוא שגולדשטיין סיים את תפקידו זמן קצר לאחר מינויו לתפקיד של היו"ר הנוכחי, מישאל וקנין. על פי דיווחים בעיתונות מאותה תקופה, ייתכן שהדבר קשור לביקורת הקשה שנמתחה אז על המצב שאליו הגיע הדואר, אך בכל מקרה אין מחלוקת על כך שליו"ר ולחברי הדירקטוריון ישנה סמכות חוקית להחליף את המנכ"ל (בפועל, לפחות מבחינה פורמלית, גולדשטיין התפטר מתפקידו, כך שהדירקטוריון לא נאלץ לפעול).

זה מביא אותנו לבעיה השנייה בטענה של אמסלם. הוא השווה בין מנכ"ל הדואר שלכאורה הוזז אז, לבין יו"ר החברה, שהדחתו נבלמה כעת. אלא שבעוד שסיום תפקיד המנכ"ל על ידי הדירקטוריון הוא עניין שמוסדר בצורה מפורשת בחוק - סעיף 42 בחוק החברות הממשלתיות - הדחה של יו"ר מכהן של חברה ממשלתית היא עניין מורכב, וככל הנראה חסר תקדים (ראו בהמשך). אמסלם סירב אמנם לבקשתנו להתייחס לדברים, אך גם אם נניח שהוא היה רוצה לטעון שהנדל בחש מאחורי הקלעים בתהליך סיום תפקידו של גולדשטיין, אי אפשר להכחיש שמבחינה פורמלית המהלך בוצע בהתאם לכללים.

ואיך לעומת זאת בוצע המהלך שהובילו קרעי ואמסלם להדחת יו"ר הדואר? כפי שהסבירה לנו עו"ד עדנה הראל-פישר, ראש התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה, סעיף 22 לחוק החברות הממשלתיות קובע שכדי להדיח יו"ר מכהן השר או השרים הרלוונטיים צריכים להתייעץ עם רשות החברות הממשלתיות וגם לבסס תשתית כלשהי לכך שהוא "אינו ממלא את תפקידו כראוי" (הנדל, אגב, החליף את היו"ר הקודם, חזי צאייג, רק לאחר תום קדנציה בת שמונה שנים, ולכן לא נדרש להליך כזה). החלטת בג"ץ שעצרה את הליך ההדחה לא כללה נימוקים, אך לפחות מתשובת המדינה להליך ניתן ללמוד כי ההדחה של יו"ר הדואר (שמוגדרת שם כ"אירוע תקדימי") יצאה לדרך שלושה חודשים בלבד לאחר כניסתו של קרעי למשרד, וכי להחלטה לא קדמה התייעצות עם רשות החברות, ולא היה בה ביסוס של תשתית עובדתית התומכת "בהפעלת סמכות חריגה כזו".

בשורה התחתונה: דבריו של אמסלם לא נכונים. מנכ"ל הדואר הקודם לא הוזז "תוך עשר דקות", אלא לאחר שבע שנים בתפקיד, וכשמונה חודשים לאחר הקמת הממשלה. סיום תפקידו בוצע בהתאם לכללים המופיעים בחוק החברות הממשלתיות. ניסיון ההדחה הנוכחי של יו"ר הדואר יצא לדרך תוך שלושה חודשים מכניסתו של השר לתפקיד, ועל פי תשובת המדינה הוא לא עמד בכללים שמגדיר החוק.

תחקיר: אביה שקלאר־חמו

לבדיקה המלאה לחצו כאן


שם: דודי אמסלם

מפלגה: הליכוד

פלטפורמה: ציוץ בטוויטר

ציטוט: "את המנכ"ל הקודם (של הדואר) הם הזיזו בדיוק בעשר דקות. אז זה היה לגיטימי ומותר"

תאריך: 10.9.23

ציון: לא נכון

שופטי בג"ץ בלמו השבוע את החלטת שר התקשורת, שלמה קרעי, והשר הממונה על החברות הממשלתיות, דוד אמסלם, לפטר את יו"ר הדואר, וקבעו כי הוא יישאר בינתיים בתפקידו. עבור השר אמסלם זו הייתה עוד הוכחה לאיפה ואיפה ששוררת לטענתו ברשות השופטת. "את המנכ"ל הקודם (של הדואר) הם הזיזו בדיוק בעשר דקות", הוא כתב בטוויטר, "אז זה היה לגיטימי ומותר, היום כמובן שזה אסור ומסוכן… ואתם כבר יודעים למה".

יועז הנדל, שכיהן כשר התקשורת בממשלה הקודמת לא נשאר חייב וצייץ בתגובה: "שקרן. החלפתי את ההנהלה בסיום הקדנציה שלהם ולא יום אחד לפני. אף שופט או יועמשית לא היו קשורים לזה". אז מה באמת קרה עם המינויים בדואר בממשלה הקודמת? ולמה הפעם הסיפור התגלגל להליכים משפטיים?

הכללים להליך המינויים וההדחות בדואר ישראל, מעצם היותה חברה ממשלתית, מעוגנים בחוק החברות הממשלתיות. "חברות ממשלתיות הם סוג של חיה דו ראשית", אומרת לנו עו"ד עדנה הראל-פישר, ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה, "הם קודם כל חברה, בדרך כלל חברה עסקית שמנהלת נכסים עצומים, עם אחריות גדולה ומורכבת שדורשת מקצועיות - אבל הם בבעלות ממשלתית. ולכן, יש להסדיר את הבעלות הממשלתית כדי להבטיח את יעילותה ותקינותה של החברה, ובין היתר להרחיק שיקולים זרים ומעורבות פוליטית. לכן, החוק מגדיר בדיוק את ההליכים למינוי האורגנים בחברה".

בשונה ממשרדים ממשלתיים - מינוי מנכ"ל לחברה ממשלתית מתבצע על ידי חברי הדירקטוריון (באישור השרים והוועדה לבדיקת מינויים), וכך גם הדחתו. סעיף 42 לחוק החברות הממשלתיות מקנה סמכות נרחבת לדירקטוריון להדיח מנכ"ל גם בטרם פקעה כהונתו. הסעיף אף מעניק לממשלה סמכות שכזו, אך כפי שהדגישה עו"ד הראל-פישר, זו צריכה להיות החלטה של הממשלה במליאתה - ולא של שר כזה או אחר.

אלא שבמקרה הספציפי אליו מפנה אמסלם, איש לא "הזיז" את מנכ"ל הדואר מתפקידו, לפחות לא באופן רשמי. בפברואר 2022, כחודש לאחר שמונה וקנין לתפקיד היו"ר על ידי הנדל, הודיע מנכ"ל הדואר דני גולדשטיין על פרישתו לאחר 7 שנים בתפקיד. דיווחים בעיתונות באותה עת עשויים ללמד כי הפרישה התרחשה על רקע ביקורת קשה שנמתחה על הנהלת הדואר שהביאה את החברה הממשלתית לסף של חדלות פירעון. כך או אחרת, בין אם מדובר ברמזים שהובילו לפרישה ובין אם בהחלטה שהתקבלה מרצונו המלא - לחברי הדירקטוריון כאמור סמכות להדיח את המנכ"ל.

ומה לגבי יו"ר דירקטוריון הדואר הקודם חזי צאיג? האם אותו הדיח שר התקשורת הקודם יועז הנדל?
כאן צריך להבין את חשיבות תפקידו של דירקטוריון חברות ממשלתיות, כגוף המפקח על התנהלותה התקינה של החברה. כדי להבטיח את עצמאות הדירקטוריון, סעיף 21 לחוק קובע כי דירקטור ימונה לתקופה קצובה מראש של עד 3 שנים, עם אפשרות להארכת הכהונה. צאיג עצמו כיהן שתי קדנציות מלאות, ובשל תקופת הבחירות הוארכה כהונתו לכדי שנה נוספת (על ידי אמסלם כשר הממונה על החברות הממשלתיות). בסה"כ כיהן צאיג כיו"ר הדואר במשך שמונה שנים, ובסיום הקדנציה האחרונה, בסוף דצמבר 2021, החליט השר הנדל שלא להאריך את כהונתו.

אז למה עכשיו כשקרעי ואמסלם מבקשים להדיח את היו"ר "זה אסור ומסוכן"? בשונה מהמצב בממשלה הקודמת, בו פקעה כהונתו של היו"ר צאיג, שר התקשורת קרעי והשר הממונה על החברות הממשלתיות אמסלם מבקשים להפסיק את כהונתו של וקנין באמצע הקדנציה. בניגוד להסדר בחוק החברות המאפשר לפטר דירקטורים בחברה פרטית בכל עת, סעיף 22 לחוק החברות הממשלתיות מטיל שורה של מגבלות על סיום כהונתו של דירקטור לפני תום התקופה לה נתמנה.

הסעיף אמנם מקנה לשרים סמכות לפטרו, אך יש לעשות זאת באם "לאחר התייעצות עם הרשות, ראו, שאינו ממלא תפקידו כראוי והעבירו אותו, בהודעה לחברה, מכהונתו". כלומר, זו צריכה להיות החלטה משותפת לשר האחראי על החברה (קרעי) לבין השר הממונה על החברות הממשלתיות (אמסלם). בנוסף, ניתן לפטר רק אם הדירקטור "אינו ממלא את תפקידו כראוי", ורק לאחר היוועצות עם רשות החברות הממשלתיות.

בתשובתה לעתירה טענה היועמש"ית בהרב-מאירה כי לפיטורי היו"ר (שלושה חודשים בלבד מכניסתו של קרעי למשרד התקשורת) לא קדמה התייעצות עם רשות החברות, וכן כי ההחלטה אינה מבוססת על תשתית עובדתית "התומכת בהפעלת סמכות חריגה זו". עוד צויין בתשובתה של היועמ"שית כי הפסקת כהונה של יו"ר חברה ממשלתית היא אירוע תקדימי שטרם נדון.

על פי דיווחים, קרעי ואמסלם מנהלים את הליך ההדחה כדי למנות לתפקיד את יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל לשעבר שנחשב מקורב לשר האוצר סמוטריץ'. כדי לעשות זאת, עליהם קודם כל למנות אותו לחבר בדירקטוריון החברה, בהתאם לסעיף 18 (א) לחוק החברות הממשלתיות, המקנה לשרים את הסמכות למנות דירקטורים בהתאם לתנאי הסף שנקבעו בחוק ובכפוף לבדיקתה של הוועדה לבדיקת מינויים.

מינוי יו"ר הדירקטוריון מעוגן בסעיף 24.(א) לחוק הקובע כי הדירקטוריון יבחר באחד מחבריו לכהן בתפקיד, וכן כי הבחירה טעונה את אישור השר לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים. כך למשל, כדי למנות את וקנין לתפקיד יו"ר הדירקטוריון מינה אותו הנדל קודם לחבר דירקטוריון, ולאחר שהמינוי אושר על ידי הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות, הוא נבחר על ידי דירקטוריון הדואר.

"זה בהחלט קורה שהשרים מבקשים מן הוועדה בדיקה , ערב מינוי כדירקטור, כי המועמד לכהן כדירקטור גם עומד בתנאי הכהונה של היו"ר. בכך הוא או היא "מסומנים מראש", אם כי זה לא מחייב פורמלית את חברי הדירקטוריון". אומרת עו"ד הראל-פישר.

עם זאת, היא מציינת כי "כלל הליכי המינוי והגבלות על הפסקת כהונה נועדו להבטיח את מקצועיות הדירקטוריון, כיוון שהיכולת שלו לפעול באופן ענייני היא תנאי הכרחי לתקינות וליעילות החברה, לטובת האינטרס הציבורי שבפעילותה. לכן, להיות דירקטור בחברה ממשלתית זה לא צ'ופר שנותנים לחברים".

מטעם השר אמסלם סירבו להתייחס לבדיקה.

לסיכום, מנכ"ל הדואר הקודם לא הוזז "תוך עשר דקות", אלא לאחר שבע שנים בתפקיד, ושמונה חודשים מאז החלה הממשלה הקודמת. סיום תפקידו בוצע בהתאם לכללים המופיעים בחוק החברות הממשלתיות. ניסיון ההדחה הנוכחי של יו"ר הדואר יצא לדרך תוך שלושה חודשים מכניסתו של השר לתפקיד, ועל פי היועמ"שית הוא לא עמד בכללים שמגדיר החוק.