המושג "אחרי החגים" הפך במשך השנים לסמל לדחיינות בישראל. בתקופה האחרונה הוא נשמע במערכת הבנקאית בעיקר בהקשר להמשך כהונתו של פרופ' אמיר ירון כנגיד בנק ישראל, אך לא רק. עבור שניים מהבנקים הגדולים בישראל - לאומי ודיסקונט - "אחרי החגים" משמעותו בחירה של יושבי ראש חדשים.
הבחירות בשני הבנקים, בעיקר בדיסקונט, מלווה במעין סערה מאחר שגם דירקטורים שמסיימים את כהונתם בקרוב, כולל שני יושבי הראש הקיימים, יצביעו על זהות היו"ר החדש למרות שהם לא יכהנו תחתיו.
למי שיעמוד בראש הדירקטוריונים של הבנקים מחכים לא מעט אתגרים. אין ספק שיו"ר בנק צריך להבין מאוד ברגולציה. השינויים בשנים הבאות יהיו הרבה יותר גדולים מאלו שהתרחשו בשנים האחרונות, גם בגלל הלחץ של הממשלה והפוליטיקאים בעקבות רווחי העתק שרשמו הבנקים וגם בגלל השינויים הטכנולוגיים.
"יש אתגרים רגולטוריים־פוליטיים שצריך לדעת להתנהל איתם", אומר גורם במערכת. "לא יעזבו את הבנקים בשקט בגלל הרווחיות הקיצוניות שלהם בשנים האחרונות והמצב הפיננסי של הצרכנים".
עם זאת, האתגר הכי גדול של עולם הבנקאות, לפי אותו גורם, הוא לתכנן איך תראה המערכת בשנים הבאות. "אנחנו בפתחו של אירוע מאוד משמעותי שמצריך בניית אסטרטגיה כבר עכשיו. הבנקאות המסורתית לא יכולה להמשיך לחשוב שתתנהל בעשור הקרוב כמו שהתנהלה עד עכשיו. השינוי מגיע מכל מיני כיוונים - מהטכנולוגיה, מהתפתחות AI (בינה מלאכותית, ר"ו), מתחרות בתוך המערכת, מפינטקים שמתחרים בהרבה תחומים, משינוי טעמי קהל הלקוחות ועוד".
לדברי גורם בכיר לשעבר במערכת הבנקאית, הדבר הכי חשוב ליו"ר הדירקטוריון הוא דווקא הבנה בממשל תאגידי: "הוא צריך לוודא שאין שריפות, ולכן הוא גם זקוק לניסיון בניהול משברים ומצבים עדינים. התרומה הגדולה של יו"ר היא כמובן בשיתוף פעולה עם ההנהלה".
ואולי בכלל צריך לשנות את מודל הפעילות של יו"ר בנק, כפי שעשוי להתפרש העיכוב בבחירת יו"ר חדש בלאומי. מאחר שהאיש שיבחר במקומו של סאמר חאג' יחיא כפוף לאישור בנק ישראל בתהליך שלוקח כחודשיים והבחירות ייערכו ביום הכהונה האחרון של יחיא, בנק לאומי צפוי לתפקד ללא יו"ר במשך תקופה זו. באותם חודשיים נראה אם יש לכך משמעות ממשית להתנהלות הבנק.
בנק דיסקונט
בדיסקונט תמונת המצב ברורה יחסית, אך לא שלמה לחלוטין. הבחירות למינוי מחליף לשאול קוברינסקי שמסיים את הקדנציה כיו"ר דיסקונט ייערכו בתחילת חודש נובמבר, וכרגע נראה שהמאבק על התפקיד מתנהל בין הדירקטור המכהן דני ימין והדירקטור החדש אריק פינטו. אולם, מי שנחשבת כבעלת סיכויים לא מבוטלים להיבחר היא איריס אבנר, שעדיין שוקלת ומתלבטת אם להגיש מועמדות.
אריק פינטו |לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים
אריק פינטו, לשעבר מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי
אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, מביא עמו ניסיון שיכול לעמוד לצדו בחלק מאותם אתגרים, דוגמת הנפקת ישראכרט מבנק הפועלים והטיפול בפרשת העלמות המס מול הרשויות בארה"ב. מנגד, הוא צפוי להיות יו"ר מאוד דומיננטי אם ייבחר לתפקיד, מה שעלול לייצר חששות בקרב הדירקטורים האחרים וההנהלה. בעיקר כיוון שפינטו מגיע מבחוץ ולכן ייתכן שנכון יותר אם הוא יכהן שלוש־ארבע שנים בכיסא הדירקטור ובקדנציה הבאה לנסות להחליף את היו"ר.
כך שלא בטוח שהוא מספיק מכיר את מה שנקרא "רצפת הייצור" של העבודה הבנקאית, אלא יש להכיר גם את הדי.אנ.איי של הבנק ואת ליבת הפעילות, להכיר את ההנהלה והמנכ"ל, ללמוד לנהל את הדירקטוריון ולקבוע מי האנשים שצריכים לשבת בכל אחת מהוועדות שלו.
דני ימין |לשעבר יו"ר הוועד המנהל של הטכניון ומנכ"ל מיקרוסופט ישראל
דני ימין, לשעבר יו''ר הוועד המנהל של הטכניון ומנכ''ל מיקרוסופט ישראל / צילום: תמר מצפי
דני ימין כיהן בעבר כיו"ר הוועד המנהל של הטכניון ומנכ"ל מיקרוסופט ישראל. גורמים המעורים במרוץ לראשות הבנק מסבירים כי קוברינסקי ישמח להעמיד אדם בעל רקע טכנולוגי בראש הדירקטוריון, ובגלל זה נראה כי הוא מעדיף את ימין כמחליפו. אולם, יש גם מי שאומרים שטכנולוג לא מספיק עבור הבנק בתקופה הנוכחית: דיסקונט יתמודד בשנים הקרובות עם אתגרים גדולים, אולי הגדולים במערכת. לפי החלטת שר האוצר וכחלק מהפרדות חברות כרטיסי האשראי מהבנקים (חוק שטרום), הוא צריך למכור את חברת כרטיסי האשראי כאל (מחזיק כיום ב־72% ממנה) בתוך 3־4 שנים, חברה בת שמכניסה לו עשרות מיליוני שקלים בכל רבעון.
אתגר נוסף הוא מה לעשות עם דיסקונט ניו יורק. במאי האחרון חתם אי.די.בי ניו יורק על צווים מוסכמים מקבילים מול שני רגולטורים אמריקאים, בין היתר, והתחייב להמשיך לבצע שיפורים והתאמות במדיניות, בנהלים, בבקרות ובמצבת כוח האדם, ובחינת עסקאות עבר. בדיסקונט עדכנו כי הצו המוסכם אינו כולל קנסות, עונשים או דרישה להזרמת הון נוסף, אך עלול להגביל את יכולת אי.די.בי ניו יורק לקבל אישורים רגולטוריים לפעילויות עסקיות חדשות, ואף עלול להביא לפגיעה אפשרית במוניטין.
גם סוגיית מרכנתיל, אשר נרכש על ידי דיסקונט, מהווה אתגר אסטרטגי. בין השאר, בשל הכפילויות בינו לבין דיסקונט, נוצרת פגיעה ביחס היעילות של הבנק. לכן, ייתכן שבדיסקונט יצטרכו לקבל החלטות אם להשאיר את המצב על כנו או למזג חלק מהפעילות או מכוח האדם.
איריס אבנר | לשעבר מנכ"לית מזרחי טפחות שוקי הון
איריס אבנר, לשעבר מנכ''לית מזרחי טפחות שוקי הון / צילום: איל יצהר
זו הכהונה האחרונה של איריס אבנר בדירקטוריון, והיא ודאי רוצה לסיים את הקדנציה בבנק כיו"רית. בינתיים, במערכת הבנקאית יש חוסר נוחות מכך שכיום אין יו"רית או מנכ"לית המכהנת באף בנק. זאת כאשר רק באמצע העשור הקודם הובילו את המערכת שלוש מנכ"ליות דומיננטיות. לכן, יש ציפייה ורצון מצד בעלי מניות, חברי הנהלה, דירקטורים אחרים, עובדים ואף רגולטורים, לחזור ולראות אישה מכהנת בתפקידים הבכירים ביותר במערכת הבנקאית. עם זאת, זהו אינו השיקול היחידי כמובן, והדירקטורים חייבים להיות משוכנעים שאבנר ראויה לכך.
אל השלושה האלה אפשר אולי להוסיף את פרופ' בן ציון (בנצי) זילברפרב. מי שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר נמצא בדירקטוריון כבר למעלה מחמש שנים ומשמש כיו"ר ועדת ניהול סיכונים וחבר בוועדת הביקורת. מעבר לכך הוא דיקאן ביה"ס לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה כך שיש לו את ההבנה בתחום הבנקאי אך הוא נעדר ניסיון מעשי בניהול הפעילות הקמעונאית, עסקית ומסחרית.
בנק לאומי
ב־29 לאוקטובר ייערכו הבחירות לראשות דירקטוריון לאומי. זהו אותו יום שבו היו"ר הנוכחי, חאג' יחיא, יסיים את כהונתו. עצם קיום ההצבעה על זהות המחליף ביום הכהונה האחרון הינו בניגוד למקובל בלאומי, שם תמיד נערכו הבחירות שבועיים לפחות לפני, כדי לאפשר חפיפה מסודרת. נראה שחאג' יחיא, שנפגע מהמהלך של בנק ישראל אשר שלל ממנו שכר ותשלומים נלווים בשנה לאחר סיום התפקיד, בחר להביע את מחאתו ולא לבצע חפיפה מסודרת. "בתהליך ראוי, ההצבעה הייתה צריכה להתקיים חודש לפני הפרישה שלו ובמהלך אותו חודש להיות חפיפה מסודרת", אומר גורם בסביבת הדירקטוריון המעורה במתרחש. למרות שאף אחד מהדירקטורים טרם הצהיר כי הוא מתמודד על תפקיד היו"ר, גלובס משרטט את ארבעת השמות האפשריים להוביל את לאומי.
דני קולר | לשעבר ראש חטיבת שווקים פיננסיים בבנק הפועלים ויו"ר ישראכרט
דני קולר, לשעבר ראש חטיבת שווקים פיננסיים בבנק הפועלים ויו''ר ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי
לדני קולר, שנבחר לדירקטוריון בשנת 2021, יש ניסיון בפעילות דירקטוריונים בתחומים המהווים חלק מעולם הבנקאות. הוא כיהן כיו"ר פועלים שוקי הון בין 2016 ל־2018, וכיו"ר ישראכרט מ־2014 עד 2016 כשחברת כרטיסי האשראי עוד הייתה בבעלות הבנק. הוא עזב את הפועלים בשנת 2019 לאחר 19 שנים בבנק, מהן עשר שנים כחבר הנהלה, לאחר שהיה, בין היתר, מנהל חטיבת ניהול סיכונים ומנהל החטיבה הבינלאומית.
"הוא ראוי ומכהן כבר שנתיים בדירקטוריון אבל הוא הולך עם הכתם של מה שקרה בבנק הפועלים", אומר הגורם בסביבת הדירקטוריון. קולר היה מעורב בפרשת העלמות המס של בנק הפועלים (גם לאומי ומזרחי טפחות היו בקלחת ושילמו סכומים גדולים כדי לסיים את הפרשה). הוא כיהן בתפקיד רגיש מאוד כשומר הסף הראשי, כמנהל הסיכונים של הבנק באותה תקופה. הפרשה התעוררה כעת שוב בשל הדרישה להשיב את הבונוסים של בכירי הפועלים, בהם אלו של קולר עצמו.
אירית שלומי | כיהנה בשורת תפקידים בכירים בבנק הבינלאומי
אירית שלומי, כיהנה בשורת תפקידים בכירים בבנק הבינלאומי / צילום: עינת לברון
"היא דירקטורית מצוינת אבל לא בטוח שהיא תרצה להתמודד וככל הנראה כך יהיה", אומר גורם בסביבת הדירקטוריון. "הניסיון שהיא מביאה איתה הוא בנקאי כמנהלת חטיבה אבל היא לא הייתה בראש המערכת. לכן, מה שקשור להתנהלות בממשל תאגידי, עבודה מול רגולטורים, קשרי חוץ וניהול דירקטוריון זר לה. היא יכולה להשלים אותם, אבל היא לא באה איתם ב'תרמיל הניסיון'. היא דעתנית ולא תמיד מה שאנשים מביעים מתקבל כמו שהם רוצים שיתקבל, ולפעמים זה נשמע כמו ביקורת".
ואכן, שני חברי הנהלה לשעבר בלאומי סיפרו שחברי הנהלה בבנק רואים בה גורם שמקניט את חברי ההנהלה ומתעסק בזוטות במקום בנושאים שהדירקטוריון אמור לעסוק בהם. להערכתם, להוציא מהמנכ"ל חנן פרידמן, שבשל הדומיננטיות שלו לא יתרגש ממינויה אם תיבחר, חלק ניכר מחברי ההנהלה צפוי לפרוש אם היא תתמנה לתפקיד היו"ר.
אתי דויטש |לשעבר יו"ר בנק מרכנתיל ויו"ר כאל
אתי דויטש, לשעבר יו''ר בנק מרכנתחיל ויו''ר כאל / צילום: רמי זרנגר
אתי דויטש היא בעלת ניסיון בתחום הבנקאות של יותר מ־20 שנה, אולי יותר מהמתחרים אחרים על התפקיד, וכבר הייתה יו"ר של בנק (מרכנתיל) וגם של חברת כרטיסי אשראי (כאל). כאשר הייתה בקבוצת דיסקונט, מתוקף תפקידה כראשת חטיבת ניהול קבוצתי ורגולציה, היא הייתה אחראית על חברות הבת בקבוצה, תוך יישום האסטרטגיה הקבוצתית. קודם לכן דויטש כיהנה כיועצת המשפטית הראשית של קבוצת דיסקונט והובילה, בין היתר, את תחום הממשל התאגידי והניהול הקבוצתי.
אולם, היא חדשה בבורד. היא נבחרה רק עתה, מה שהופך את בחירתה ללא פשוטה. "יש לה את הכישורים והניסיון להיות יו"ר, ויכול להיות שהיא גם ראויה לכהן בתפקיד, אבל מההיכרות שלי עם חברי הדירקטוריון בלאומי הם ישקלו טוב אם להכתיר חבר חדש בבורד כיו"ר", מסביר גורם בסביבת הדירקטוריון. "לבנק לאומי יש די.אנ.איי מאוד מיוחד שצריך להכיר ויש מנכ"ל שהוא ראוי, דעתן וחזק. זה לא טבעי שמישהי שעוד לא נכנסה לדירקטוריון נוחתת ישר לכס היו"ר, אבל מצד שני היא אישה וזה יתרון גדול במינוי כזה".
ידידיה שטרן |לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן. כיהן כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
פרופ' ידידיה צ' שטרן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באונ' בר־אילן. כיהן כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: עודד אלטמן
פרופ' ידידיה שטרן מסתמן כמועמד מוביל בבחירות, אם יגיש את מועמדתו. אם ייבחר לתפקיד לבסוף, הוא ייאלץ לוותר על משרתו במכון הישראלי לדמוקרטיה, שם הוא נחשב לאישיות חזקה מאוד, ונהנה מתנאים טובים. לכן, כלל לא בטוח שהוא יציע את עצמו לתפקיד. בנוסף, יש המעריכים כי שטרן צפוי להיתקל בהתנגדות של חלק מחברי הדירקטוריון בשל ההתנגדות שהביע לשינויי החקיקה שמובילה הממשלה במערכת המשפט, מאחר שבחירה בו עלולה להציב את לאומי בנקודה בעייתית מאוד מול משרד האוצר והעומד בראשו.
ביחס למנכ"לי בנקים אחרים, דוגמת דב קוטלר (בנק הפועלים) ואורי לוין (עד לא מזמן מנכ"ל דיסקונט), בכירי לאומי אמנם השתתפו בישיבות פורום העסקים שהביעו התנגדות לשינויי החקיקה, אך היו פחות דומיננטיים.
לדברי אותו גורם, אם שטרן ירצה להתמודד, יהיה קונצנזוס די רחב בדירקטוריון לגביו. "נראה שגם חאג' יחיא כנראה יתמוך בשטרן והוא יהיה מקובל על ההנהלה ועל המנכ"ל, כי הוא לא נכנס לחיכוכים. זאת למרות שלא ההנהלה היא זו שבוחרת".