שני סרטונים שקוממו רבים, אך התגלה שהם אינם קשורים לאירועים בעזה

סרטונים שמראים ילדים, וקשורים לכאורה לאירועים בעזה, קוממו רבים. מה מקורם? • המשרוקית של גלובס

סרטון ויראלי בטיקטוק, (4.10.23) שמראה ילדים ישראלים בכלובים בתוך עזה
סרטון ויראלי בטיקטוק, (4.10.23) שמראה ילדים ישראלים בכלובים בתוך עזה

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

בתוך כל האירועים הקשים והכמעט בלתי נתפסים מהימים האחרונים, הקשים ביותר אולי הם אלה שקשורים לילדים. יש ילדים שנהרגו באירועים, ואחרים נחטפו לרצועת עזה, ועבור רבים המחשבה על כך היא כמעט בלתי נסבלת.

מטבע הדברים, אין כרגע מידע מאומת על מה שעובר על האזרחים שנחטפו על־ידי חמאס, ובכללם הילדים, אלא שזה לא מונע מגורמים שונים להפיץ סרטונים שלכאורה מתעדים ילדים ישראלים שמוחזקים בעזה. שניים מהם עוררו סערה גדולה ברשתות, ואנחנו נתייחס אליהם בשורות הבאות.

הסרטון צולם לפני החטיפות. בסרטון מאוד ויראלי שהופץ ברשתות נראים ילדים קטנים המוחזקים בכלובים ומנסים לפתוח את הבריח, כשברקע נשמעים קולות וצחוקים בערבית. למעשה, הסרטון הזה צבר כל־כך הרבה פופולריות, עד שקיבלנו לגביו פניות מארגוני בדיקת עובדות מארה"ב, מצרפת, מברזיל, מגאורגיה ומקולומביה. הנה דוגמה לאופן בו הווידאו קודם בארה"ב: "הערבים מראים את השלל שלהם. אני בטוח שכל הילדים היהודים האלו יימכרו עבור רווח בשווקי העבדים של המזרח התיכון".

בישראל נבדק הסרטון הזה על־ידי חברינו מארגון "פייק ריפורטר", המוגדר כ"מיזם מחקר בשיתוף הציבור שמשתמש בחוכמת המונים, חוקרים ומומחי רשת כדי להיאבק בפעילות זדונית ברשת". הבדיקה שלהם מעלה כי לא מדובר בסרטון שמתאר ילדים שנחטפו לעזה.

ההוכחה המרכזית לכך שהיא שהסרטון אותר בטיקטוק ב־8 באוקטובר, יום לאחר המאורעות הקשים בדרום, כשכפי שמצוין עליו, הוא כבר בן ארבעה ימים. כלומר, ניתן לומר בוודאות שהסרטון צולם עוד לפני אירועי החטיפה. הסרטון הועלה על־ידי משתמש שכינויו הוא user6903068251281 - לא בדיוק סוג שמות המשתמש שתסתמכו עליהם לצורך מידע אמין, ולפי עיתונאי קטארי, כעת החשבון נחסם מהטיקטוק. אז מהיכן לקוח באמת הסרטון הקשה הזה ומה טיבו? השאלה הזאת נותרת כרגע ללא תשובה. "פייק ריפורטר" וגם בודקי עובדות אחרים מהעולם לא הצליחו להתחקות אחר הווידאו המקורי. 

סרטון נוסף שעורר הדים רבים, פורסם בכלי תקשורת שונים ועל־ידי "משפעיני רשת", הוא של ילד בהיר־שיער, שילדים אחרים מציקים לו ומתעללים בו. "ילד שנחטף עם אחיו ואמו עובר התעללות בידי הנאצים מעזה", סיפר הכיתוב שנוסף לסרטון בפייסבוק. הילדים בסרטון הם אכן דוברי ערבית, והם אף מתארים את הילד כיהודי ודורשים ממנו להגיד "אמא" (בעברית), אך גם כאן נראה שהסרטון אינו קשור לאירועים האחרונים (גם אם אין ודאות בכך).

"על־פי מספר בדיקות שעשינו עם מומחי דיגיטל וזירה פלסטינית, עולה בסבירות גבוהה כי הילד המופיע בסרטון אינו ישראלי", אמר לנו עידן רינג, סמנכ"ל קהילה ומחקר באיגוד האינטרנט הישראלי. לדבריו, כנראה שמדובר בסרטון שצולם לפני המתקפה, כשלפי תגובות של מעלה הסרטון ואחרים, שנמחקו בהמשך, מדובר בניסיון "להרגיז ישראלים". בעקבות דיווחים על הסרטון לטיקטוק, מוסיף רינג, הוא הוסר מהפלטפורמה.

תחקיר: אוריה בר־מאיר