מתקפת הפתע של חמאס על ישראל הפנתה זרקור אל מחדלי הממשלה והצבא, ואולם מאז התגלו שורה של מחדלים נוספים בהתמודדות משרדי הממשלה עם הלחימה ובמתן מענה אזרחי לעורף: בראשם - כאוס עצום בפינוי תושבים. לתוך הוואקום שהותירה הממשלה נכנסו יוזמות מעוררות תקווה והשראה. גלובס ממפה חלק מהפערים שהותירה הממשלה, ואת ההתגייסות הציבורית למלא אותם.
● במקרה של מלחמה בצפון: 70 אלף תושבים ישוכנו בבתי ספר
● משרד האוצר מציג: כאוס ניהולי ומאבקים פוליטיים בזמן מלחמה
● ישראל מתגייסת: גלובס מציג את היוזמות האזרחיות והעסקיות לסיוע בזמן המלחמה
אין מקום בבתי המלון, והסבסוד התעכב
ביום חמישי דרש ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, לפנות את התושבים מעירו. "צריך להוציא את כל התושבים, כי אלה שמצאו פתרונות הוציאו אלפי שקלים, ויש לנו אוכלוסייה שזה גומר לה את הכסף הפרטי שלהם. אני מדבר על אלפי תושבים שנמצאים במלונות כבר ימים ולא יודעים מה לעשות, ולכן קורא לראש הממשלה ולפקידות - זה הזמן לא לעשות חשבונות".
באותם ימים בקבוצת הפייסבוק של העיר התושבים התקשו למצוא פתרונות. חלקם, כך סיפרו, פינו את עצמם תוך סיכון אדיר לנוכח העובדה שבמרחב עוד שהו מחבלים גם לאחר המתקפה. אלה שאין ברשותם רכב פרטי לא יכלו להתפנות עצמאית.
בינתיים, בארגון "אחים לנשק" דיווחו כבר ביום שלישי שעבר כי חולצו יותר מ־800 אזרחים תושבי העוטף "ישירות לחמ"ל שלנו, שם הם נקלטו על־ידי פסיכולוגים ורופאים שנתנו טיפול ראשוני, הרגיעו וחיבקו. לאחר ארוחה חמה, דאגנו שיגיעו לבית חם". המתנדבים עשו זאת תוך סיכון עצמי.
ביום ראשון החלו בפינוי מלא של תושבי העיר שדרות על חשבון המדינה, במסגרת מבצע "משב רוח". במבצע המאפשר התרעננות לשבוע, כלולים יישובים שבקילומטרים 4־7 מהגבול.
התוכנית מקצה סכום של 320 שקל ללילה לאדם, למשך שבוע אחד. בהתאם למצב, יחליטו בהמשך אם להאריך את המבצע, ואז יצטרך להימצא לזה מקור תקציבי. לפי רשות החירום הלאומית (רח"ל), נכון ליום ראשון ב־12 בצהריים יצאו 80% מתושבי שדרות.
התוכנית עשויה להתרחב גם לאשקלון, אך בינתיים בעיר אין פינוי רשמי על־ידי הממשלה. דוברת העירייה מסרה כי העירייה מפנה בעצמה ועל חשבונה תושבים שביתם נפגע או משפחות עם צרכים מיוחדים שאין להם תמיכה או מיגון. לדבריה, הם פונו לאילת ולערים נוספות.
בינתיים, ברשתות החברתיות נראו אנשים שפונו או התפנו עצמאית לבתי המלון ושוהים בלובי כי אין מקום בחדרים. בהתאחדות המלונות מבהירים שיש חדרי מלון פנויים ואולם במיוחד באילת יש עומסים. בכל אופן ברח"ל מבינים שמספר חדרי המלון בישראל לא יספיקו ביחס לצרכי הפינוי הצפויים ומנסים להערך גם עם פתרונות נוספים. בהתאחדות פנו למשרד הפנים בבקשה לקבל הנחיות "בדבר הצורך לפנות חדרים לטובת מפונים נוספים שאמורים להגיע לבתי המלון ברחבי הארץ. זאת, כיוון שחלק מהמתרעננים שהגיעו לבתי המלון ובכלל זה כאלה שהגיעו על חשבון המדינה, על חשבונם, על חשבון תורמים או בתרומת בתי המלון, מסרבים לפנות את המלון בתום תקופת השהות שנקבעה".
ישנם עוד אלפים שהתפנו מיישובים שאינם מקבלים לכך מימון מהמדינה. בגבול הצפון המדינה לא הכריזה על פינוי רשמי, אולם ראשי הרשויות המקומיות הודיעו כבר בשבוע שעבר כי הם ממליצים לתושביהן להתפנות לאזור המרכז. בני בן מובחר, ראש מועצת מבואות חרמון ויו"ר אשכול הגליל המזרחי, המונה 18 רשויות בגליל, אומר שאינו מחכה להמלצת הממשלה. לדבריו, תוכנית הפינוי הממשלתית ממילא אינה מתאימה לצרכים.
מה התוכנית לשעת חירום כשהמדינה מחליטה לפנות?
"המדינה מפנה למקום לא ראוי. מדובר באחד מבתי הספר במרכז הארץ. אין סיכוי שנפנה אוכלוסייה מבוגרת לבית ספר. אנחנו לא מחפשים בתי מלון עם ספא, אבל אנו בהחלט צריכים מקום ראוי שאפשר להתקלח בו או לקיים פעילויות הפוגה. יותר חשוב לי נושא התרעננות ושחרור הלחץ של התושבים".
בינתיים, בזמן שהמדינה מתמהמהת, גופים אזרחיים מסייעים לרשויות עם הנטל. "אני חייב לציין שלושה גופים משמעותיים שבזכותם הצוותים שלי מוציאים תושבים ממרגליות: יואב הלר מארגון הרבעון הרביעי, אלי כהן יו"ר התאחדות המלונות וגיא רוטקופף מנכ"ל איגוד חברות הביטוח", אומר בן מובחר. "קיבלתי מארגון הרבעון הרביעי צוות שעבד ביחד עם הצוות שלנו, והם יצאו לימי הפוגה".
לצד זאת, בן מובחר מבקש מהמדינה לסייע לרשויות בנושאים נוספים. "אומנם בנושא חלוקת כלי הנשק לכיתות הכוננות נרשמה התקדמות מסוימת בימים האחרונים, אבל עדיין יש חוסרים. מעבר לזה, יש מחסור במיגוניות. אני יודע שמדובר במחסור ארצי, אך אני מצפה שפיקוד העורף ישלים את הפערים".
נפגעים נופלים בין הכיסאות בביטוח לאומי
לביטוח לאומי אין מסמך רשמי שמגדיר את תפקידו בשעת חירום, אבל במוסד עצמו אומרים כי "אנחנו מטפלים מאז ומעולם באזרחים נפגעי טרור. זה לא 'בעת חירום', אלא כחלק מהתפקיד הרגיל שלנו". אלא שכעת, באירוע רב־נפגעים גדול עד כדי כך, ביטוח לאומי נתקל בבעיות משמעותיות. כדי שנפגעי המלחמה יוכלו לקבל מגוון שירותי סיוע הם זקוקים להכרה כנפגעי פעולות איבה.
ביטוח לאומי ומשרד העבודה אומרים כי האחריות על גיבוש רשימת הנפגעים נמצאת אצל משרד הרווחה. בתגובה לשאלות גלובס, משרד הרווחה השיב כי "הביטוח הלאומי אמור למשוך את המידע ממשטרת ישראל. הם המוסמכים היחידים לקבוע מי נעדר, מי חלל וכו'. אני מבין שפועלים לעשות את זה, אבל זה לא קשור למשרד הרווחה. גם אנחנו מושכים מידע מהמשטרה ופועלים על־פיו".
בינתיים, ביטוח לאומי פרסם מסמך שאלות ותשובות לגבי סוג הסיוע לנפגעי פעולות טרור, אך מדגיש כי "הכרה באירוע כפעילות טרור נקבעת על־ידי משרד הביטחון".
בעיה נוספת היא הטיפול בבעיית האבטלה ההמונית שיצרה המלחמה. לדברי ביטוח לאומי, "חלק מהאנשים לא עומדים בקריטריונים לחל"ת, בכל הקשור לתקופת אכשרה במקום העבודה וחובת ניצול של ימי חופשה. במס רכוש אמורה להיות קופה למקרה כזה, וביטוח לאומי מבקש להשתמש בה כדי לשלם למעסיקים, ואלו ישלמו איתה לעובדים".
כדי לקבל החלטה כזאת נדרשת לכל הפחות החלטת ממשלה. למרות זאת, ישיבת הממשלה ביום ראשון כללה שני נושאים בלבד בסדר היום: עדכונים ביטחוניים והגשת טיוטת החוק לדחיית הבחירות לרשויות המקומיות ל־3 חודשים.
בינתיים, מי שמסייע יותר מכל לנפגעים אלו ארגוני החברה האזרחית ואזרחים פשוטים שמתגייסים לסייע למקרים ספציפיים.
משרד התחבורה התעורר באיחור
בזמן שהמדינה גייסה מאות אלפי חיילי מילואים וקראה לחיילי הסדיר לחזור ליחידותיהם, התחבורה הציבורית, כמדי שבת, הייתה מושבתת לחלוטין. חיילי המילואים התאספו מחוץ לתחנות הרכבת שכלל לא פעלה והסתמכו על טרמפים ועל יוזמות אזרחיות לשינוע שלהם. הרכבת הראשונה יצאה רק ב־17:00, וגורמים במשרד התחבורה טענו כי הבקשה להפעלת התחבורה הציבורית מטעם משרד הביטחון הגיעה מאוחר, אך ספק אם משרד התחבורה עצמו יכול היה להפעילה.
מאז, גם שירות התחבורה הציבורית דולל באופן משמעותי במרכז הארץ ובצפונה. חלק מהנהגים, מהחברה הערבית, לא הגיעו לעבודה, אחרים גויסו למילואים, ומשרד התחבורה הודיע על סיוע למאמץ המלחמתי באמצעות אוטובוסים ונהגים.
לקראת שבת האחרונה, בעיריית תל אביב כבר הרימו את הכפפה והודיעו על הפעלת אוטובוסים לחיפה ולבאר שבע. כ"מענה" לכך גם משרד התחבורה הודיע כי באופן חריג התחבורה והרכבת יופעלו גם בשבת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.