איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • בעומק של 75 מטר, עפ"י הערכות, הוקמה רשת המנהרות המסועפת של ארגון הטרור חמאס בעזה, שמאתגרת את צה"ל • אילו כלים יש בידי הצבא כדי להיאבק באיום התת־קרקעי, מה נקודות התורפה של המנהרות, ומה ההבדל בין אלו של חמאס למנהרות של חיזבאללה?

פצצת MPR-500 חודרת קירות בטון בעת ניסוי / צילום: אלביט מערכות
פצצת MPR-500 חודרת קירות בטון בעת ניסוי / צילום: אלביט מערכות

16 שנות שלטון ברצועת עזה אפשרו לחמאס לבצר את עצמו ברשת מנהרות וחללים תת־קרקעיים ששום ארגון טרור לפניו לא בנה. לטענת חמאס, הרשת כוללת 1,300 מנהרות ונפרשת לאורך 500 קילומטרים. לשם השוואה, כלל רשת הרכבות התחתיות של לונדון נפרשת על פני 400 ק"מ. עם זאת, יש לקחת הפרסומים של חמאס בערבון מוגבל. במבצע "שומר החומות" (2021) לדוגמה, חשף צה"ל כי פגע במנהרות באורך 100 ק"מ בסך־הכול.

טיל הקורנט הוא כלי הנשק הכי מסוכן של חמאס. ככה צה"ל נלחם בו
שאלות ותשובות | מאפשרת פגיעה מדויקת במטרה: הפצצה החכמה שמצטרפת למלחמה מול חמאס
שאלות ותשובות | מלחמת העתיד: קרן הלייזר שתשרוף את הטילים עוד לפני שייכנסו לישראל

כך או כך, מדובר במפעל הבנייה היקר והמפואר ביותר שנערך ברצועת עזה מאז ומעולם. לפי ההערכות, עלות החציבה של כל מטר נעה בין 200 ל־300 דולר, כך שסך כל החפירה מגיעה לכ־150 מיליון דולר. רשת המנהרות של חמאס, על פי דיווחים שונים, מסועפת כמו רשת כבישים: היא מכילה מנהרות ראשיות לתנועה מהירה, מנהרות עוקפות, מנהרות ימיות ליציאה וכניסה של סירות מחבלים, ומנהרות המאפשרות תנועה של אופנועים.

 

אלה כוללות אינספור מטעני נפץ, דלתות הדף ושאר מלכודות שעלולות לסכן את חיי כל מי שנכנס אליהן. הלחץ הצבאי שמנהלים כעת בצה"ל ובשב"כ ברצועה נועד לפגוע בתשתיות ובהנהגת חמאס ולהשיג מידע על גורלם של החטופים, אך בפניהם ניצב אתגר משמעותי בדמות המנהרות. מתוך הפירים, יורים מחבלי חמאס רקטות לכל רחבי הארץ, ובתוכם מסתתרים רוב הפעילים וככל הנראה גם 240 החטופים.

למרות שארגון הטרור הכין את עצמו לשהייה ארוכה מתחת לאדמה, הדבר לא פשוט כלל. "למחבלים קשה לחיות זמן כה רב ללא שמש, אור ואוויר נקי", אומר ד"ר הראל חורב, היסטוריון ומומחה לפלסטינים ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "המנהרות מאוד לחות והן דורשות אוורור תמידי, מה שהופך אותן לפגיעות יותר".

פצצת MPR-500 של אלביט / צילום: אלביט מערכות
 פצצת MPR-500 של אלביט / צילום: אלביט מערכות

לדבריו, המנהרות מהוות חלק מתפיסת הביטחון של חמאס ושל "ציר ההתנגדות" הפרו־איראני בכללותו, המכונה מֻקַאוַמַה. "זו תפיסה שבה ארגון טרור מנצח כל אימת שהוא קיים ושבה תפקידם של האזרחים הוא לגונן על המחבלים. לכן, לא תמצא שחמאס מספק מקלט לתושבי עזה במנהרות - מלבד בני המשפחות שלהם - כי תפקידם להיות בחוץ ולספוג את ההפצצות של צה"ל".

ההבדל בין המנהרות השונות בתוך עזה

פרופ' יואל רסקין, גיאומורפולוג וגיאולוג מהמחלקה לגאוגרפיה ולימודי הסביבה בבר־אילן, מבחין בין שלושה סוגי מנהרות: רדודות בעומק של 10 מטרים, שם נערכת פעילות הנגישה לקרקע וניתנות לזיהוי פשוט יחסית באמצעות מכ"ם חודר קרקע. למנהרות אלה מחוברים פירי שיגור הרקטות; מנהרות בעומק של 20־30 מטר בהן מחבלי חמאס אוגרים את רוב התחמושת והציוד הלוגיסטי, ובו שוהים רוב החיילים; ומנהרות בעומק של עד 75 מטר מתחת לפני האדמה, שם נמצאים המפקדות והאמצעים הרגישים של חמאס.

פרופ׳ יואל רסקין, גיאומורפולוג וגיאולוג מהמחלקה לגאוגרפיה ולימודי הסביבה בבר־אילן / צילום: אוני' בר אילן

להערכת פרופ' רסקין, הנהגת חמאס שנותרה בעזה והישראלים החטופים ממוקמים בעומק זה. "מי התהום נמצאים ממש בעומק הזה, וייתכן כי החמאס שואב אותם כדי לספק לעצמו מים בעת מצור", הוא מסביר. "יש במנהרות חשמל, מזון וציוד, ובחמאס בקושי מרגישים את ההפצצות ממעל. עם זאת, הגנרטורים שמספקים חשמל למערכת המנהרות זקוקים לאוויר, לכן ההערכה היא שהם נמצאים קרוב לפני השטח - וזו נקודת התורפה המרכזית של המנהרות".

הכלים כדי להיאבק באיום התת־קרקעי

מאז שפרצה המלחמה בעזה, חיל האוויר פוגע בכמה שיותר מטרות, בטרם ייכנסו כוחות חי"ר ושריון לעומק הרצועה ובפרט למנהרות הטרור. בין היתר, צה"ל עושה זאת באמצעות פצצות חודרות בונקרים.

על פי פרסומים באתר בלומברג, ישראל רכשה בעבר מחברת בואינג האמריקאית כאלף פצצות מסוג GBU-39/B בעלות קוטר קטן, בתמורה ל־735 מיליון דולר. אלה פצצות במשקל 110 ק"ג, שניתן לירות אותן ממרחק של 64 ק"מ, ולחדור לבונקר מבוטן בעובי של 100 סנטימטר.

נוסף על חימוש אמריקאי, ברשות חיל האוויר נמצאת גם פצצה מתוצרת אלביט מערכות הישראלית המשויכת לדגם MPR-500. משקל הפצצה הוא 250 ק"ג, והיא מיועדת לחדור קירות של בטון ולהתפוצץ לאחר מכן. היא נחשבת לבלתי שבירה ואמינה יותר ביחס לפצצות אחרות, והוכחה במערכות קודמות גם בסיכולים ממוקדים המאפשרים פגיעה כירורגית בדירות בהם מסתתרים מחבלים, מבלי לפגוע בבניין כולו. ארסנל פצצות חודרות הקרקע יכולות, על פי ההערכות, להגיע לעומק של 30 מטר מתחת לפני האדמה ואף לגרום לנזק עמוק יותר.

בנוסף, הטלגרף הבריטי דיווח בשבוע שעבר כי לצה"ל יש אמצעי מיוחד המכונה "פצצת ספוג". מדובר בהתקן כימי המתנפח לכדי גוש ספוג גדול ומתקשה כדי לאטום מנהרה במקטע מסוים. מטרת הפצצה היא לחסום מנהרות לצרכים שונים ולמנוע ממחבלים לברוח מהן, או לעודד אותם לצאת מתוך פתחים מבוקרים. עם זאת, לפי הדיווח בבריטניה, יכולת האטימה של הפצצה מוגבלת, ולפיכך אינה יכולה להתמודד עם כל סוגי המנהרות.

השבוע חשף צה"ל גם רובוט המיוחד ללוחמת מנהרות ונמצא בשירות פלגת "סמור" בחיל ההנדסה, היחידה ההנדסית למשימות מיוחדות. הרובוט מזכיר את אלה ששולחת נאס"א למשימות במאדים: מדובר במעין רובר הכולל חמש מצלמות וצבת אחת. הרובוט משדר לחיילים ולמפקדה תמונות מעומק המנהרות, והוא מסוגל גם לאתר מטעני נפץ ולהזיזם.

הרובוט נכנס למנהרות לפני לוחמי ההנדסה, מפנה להם את הדרך ואוסף להם מודיעין. אולם, לפי ההערכות, יכולתו לפעול במרחק רב מעמדת השליטה היא מוגבלת, וזאת בשל הקושי במעבר אותות אלקטרומגנטיים מתחת לפני הקרקע. נוסף לרובוטים, פרסם הטלגרף מידע על רחפנים מצוידים בראיית לילה שחודרים למנהרות תת־קרקעיות.

לצד היתרון הטכנולוגי של צה"ל, מנהרות חמאס בנויות כדי להתמודד עם סל הכלים של צה"ל, כך עולה מדיווחים שונים. חלק מהמנהרות בנויות על מנת להכשיל רובוטים חכמים באמצעות בניית מדרגות ושיפועים מיוחדים. כמו כן, חלק מהמנהרות בנויות בדפוס של "זיג־זג", מה שמשפיע התקשורת.

אחת השאלות שעולות לאחרונה היא מדוע הצבא פשוט לא מציף את המנהרות, ובכך מטביע את מחבלי חמאס. בשנת 2018 צה"ל ניסה לעשות זאת בגבול הצפוני, כאשר הציף את מנהרות חיזבאללה באמצעות מים, בהמשך בנטוניט (מינרל הסופח מים), ולבסוף באמצעות חומר נוסף הכולל מלט וכך מילא את המנהרה מלבנון.

עם זאת, ייתכן שבחמאס בנו מערכת ניקוז הכוללת תעלות ובריכות. "הצפה שנעשתה במי ביוב הוכיחה את עצמה בעבר בצד המצרי (ב־2015 הורה נשיא מצרים א־סיסי להציף מנהרה מהרצועה לאחר תקרית בגבול, א"ג)", אומר רסקין. "מדובר בנוזל שלא מחלחל בקלות, הוא צמיגי ויש לו גם אפקט של גז לא נעים".

מה ההבדל בין המנהרות של חמאס לחיזבאללה?

לדברי רסקין, האדמה בעזה רכה וקלה לחפירת מנהרות, מה שאיפשר לבנות בעזה עיר תת־קרקעית שלמה. "הקרקע במרכז הרצועה בנויה מאדמת לס, תערובת של חול, חרסית ומשקע ביוכימי גירי, שהופכת את משימת החפירה לקלה יחסית, אם כי הוא קשה הרבה יותר ככל שמעמיקים", הוא אומר. "לשם השוואה, אדמת הגיר בדרום הלבנון קשה הרבה יותר".

בנוסף, בניגוד לרצועת עזה - שטח קטן מאוד שהיקפו אינו עולה על 540 קמ"ר - לחיזבאללה ישנו מרחב גאוגרפי גדול להתפרס ולהתחפר בו, כולל מבנים וסבך צמחיה. לכן, ארגון הטרור לא נדרש להעביר את כל המערך הלוגיסטי והאנושי שלו אל מתחת לאדמה.