מאדריכל הטבח ועד השותף של מוחמד דף: בכירי החמאס שמושכים בחוטים

1 איסמעיל הנייה (61): ראש הלשכה המדינית

בראשות חמאס עומד ראש הלשכה המדינית של הארגון, איסמעיל הנייה. מי שב־2007 הדגיש כי ממשלתו "לא תנטוש את אחריותה הלאומית כלפי העם הפלסטיני", העביר מאז את עזה דרך ארוכה של פעולות צבאיות, סגרים, הגבלות, כלכלה גוססת, ותלות כמעט מוחלטת בסיוע בינלאומי.

● המיליונרים של חמאס: עשו הון ממנהרות ומחזיקים נכסים ונדל"ן במיליוני דולרים 

הנייה נולד ב־29 בינואר 1962 במחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה, שבו גדל. בסוף שנות ה־80, בזמן לימודיו, החל את מעורבותו בארגון הטרור חמאס, שאז היה בחיתוליו. ב־1988 נעצר על ידי ישראל על פעילותו באינתיפאדה הראשונה, וישב שישה חודשים בכלא. ב־1989 נעצר שוב ונאסר עד ל־1992, אז גורש על ידי ישראל יחד עם עוד כ־400 אסלאמיסטים נוספים לדרום לבנון. שנה לאחר מכן חזר לעזה.

הנייה טיפס מאז בסולם ההיררכיה של חמאס. ב־2006 הוא נבחר לראשות הממשלה של הרשות הפלסטינית. כשביוני 2007 מחמוד עבאס הודיע על פיטוריו מהתפקיד, חמאס סירב לקבל זאת, והנייה המשיך לשלוט ברצועה עד 2017, אז הוחלף על ידי יחיא סינוואר. באותה עת נבחר הנייה להיות ראש הלשכה המדינית של חמאס, וירש בכך את תפקידו של ח'אלד משעל.

לאורך שנות הובלתו את חמאס הנייה צבר הון לא מבוטל, בין השאר בזכות תעשיית המנהרות המפוארת של עזה והמסים שנגבים מהתושבים, תרומות נדיבות מרחבי העולם, ועסקי נדל"ן. ב־2019 הוא עבר לגור בקטאר.

2 ח'אלד משעל (67): ראש הלשכה המדינית בחו"ל

משעל, קודמו של הנייה בתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס, נחשב לאחד ממייסדי הארגון. הוא נולד בעיירה סילוואד שבגדה המערבית ב־1956, וב־1967 נמלט עם משפחתו לכוויית. עוד בצעירותו היה דתי אדוק, נמשך לאקטיביזם פוליטי אסלאמי, והצטרף לסניף הפלסטיני של תנועת האחים המוסלמים בכוויית בגיל 15. בבגרותו הוא עבד כמורה לפיזיקה ומחשבים בכוויית, עד שעזב את התפקיד כדי להקדיש יותר זמן לפעילותו הפוליטית.

ב־1992 היה משעל גורם מוביל בביסוס הליבה של מנהיגות חמאס, ובסופו של דבר עלה לצמרת הארגון, כשמונה לראש הזרוע המדינית של חמאס. ב־1997, בזמן שחי בירדן, ניסה המוסד להתנקש בחייו בעזרת רעל, ניסיון שסוכל על ידי הרשויות הירדניות.

מאז שהנייה ירש את תפקידו, משעל הפך לראש הלשכה המדינית של חמאס בחו"ל. הונו נאמד בכ־5 מיליארד דולר. ב־2012 הוא ביקר לראשונה ברצועת עזה וצולם בה כשהוא כורע על האדמה. גם הוא מתגורר בקטאר, לצד הנייה ופקידים בכירים נוספים, בהם דובר חמאס סמי אבו־זהרי, והיועץ המדיני של הנייה, טאהר אל־נונו.

3 יחיא סינוואר (61): מנהיג חמאס בעזה

בכיר חמאס נוסף ששמו נמצא ברשימת ה"טרוריסטים הבינלאומיים" המבוקשים בארה"ב (החל מ־2015) הוא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה. "סינוואר הוא הפנים של הרוע", אמר דובר צה"ל לתקשורת הבינלאומית, סא"ל ריצ'רד הכט. לדבריו, חיסול סינוואר עומד כעת בראש מאמצי צה"ל בעזה.

סינוואר נולד במחנה הפליטים חאן יונס בתקופת שלטון מצרים על רצועת עזה. הוא מראשוני הפעילים בגדוד עז א־דין אל־קסאם, ומי שסייע להקים את חמאס ב־1987 על רקע האינתיפאדה הראשונה. בימיו הראשונים של הארגון, תפקידו של סינוואר התמקד בעיקר בהענשת פלסטינים החשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. ב־1988 נעצר על ידי ישראל ושנה לאחר מכן נידון לארבעה מאסרי עולם. הוא בילה 23 שנים בכלא, במהלכן עשה ככל שביכולתו כדי ללמוד את ישראל - כולל לימוד עברית, קריאת עיתונים ישראליים וצפייה בערוצי התקשורת הישראלית.

ב־2011 נחשב סינוואר לבכיר המשוחררים בעסקת שליט, וחזר לתפקידו כמנהיג בכיר בארגון. "הם רצו שהכלא יהיה קבר עבורנו. מקום שישחק את הרצון, הנחישות והגופות שלנו", אמר סינוואר לאחר שחרורו. "אבל תודה לאל, עם האמונה שלנו במטרה, הפכנו את הכלא למקדשי פולחן ואקדמיות ללימוד" (כך צוטט על ידי הניו יורק טיימס).

ב־2017 הוא מונה לראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור. על אף שהנייה נחשב למנהיג הכללי של חמאס, לסינוואר השפעה משמעותית על פעולותיו מעצם הימצאותו בשטח הרצועה, ושגרת היומיום ברצועה מפוקחת על ידו.

4 מוחמד דף (58): ראש הזרוע הצבאית

בזמן שהנייה ומשעל מנהלים את העניינים בשלט רחוק, ההחלטות הצבאיות היומיומיות מתקבלות על ידי הזרוע הצבאית של חמאס, שבראשם עומד מוחמד דף.

דף נולד ב־1965 במחנה הפליטים חאן יונס, בשם מוחמד דיאב איברהים אל־מסרי. את הכינוי "דף", שפירושו בערבית "אורח", קיבל בשל המעבר התכוף שלו בין בתים, על מנת שלא ייתפס על ידי הרשויות בישראל. בתשע השנים האחרונות הוא נתן שלוש הצהרות פומביות בלבד, ולא הופיע בציבור מזה כמעט שלושה עשורים.

שעות לאחר פרוץ המתקפה על ישראל ב־7 באוקטובר, דף פרסם הודעה מוקלטת שלו. "לאור הפשעים המתמשכים נגד עמנו... ולאור התמיכה האמריקאית והמערבית, החלטנו לשים קץ לכל זה, כך האויב יבין שהוא לא יכול עוד לחגוג ללא דין וחשבון", אמר בהקלטה. לצד הנייה, דף מוכרז כמי שתכנן את מתקפת הטרור.

לפי העיתון הערבי א־שרק אל־אווסט, דף הצטרף לחמאס בסוף 1987, ומאז הפך לידוע בתור דמות מרכזית בהנדסת בניית המנהרות, אך גם כמי שהיה מעורב ביצירת הרקטות הראשונות של חמאס. הוא עלה במהירות בהיררכיית הארגון כבן חסותו של מייצר המטענים יחיא עיאש, הידוע גם בכינוי "המהנדס", ומי שבעצמו חוסל על ידי ישראל. ב־1989 נכלא על ידי ישראל, ולאחר מכן הקים את גדודי אל־קסאם. זה שנים רבות שהוא נחשב לאחד מבכירי חמאס היותר מבוקשים בישראל, ונכלל ברשימת ה"טרוריסטים הבינלאומיים" המבוקשים בארה"ב.

ב־2002 מונה דף לראש הזרוע הצבאית של חמאס, לאחר מותו של קודמו, סלאח שחאדה. זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד, פתחה ישראל בניסיון ההתנקשות החמישי שלה בחייו, שהותיר אותו פצוע באורח קשה, עם דיווחים על כך שנותר משותק. בזכות התחמוקויות חוזרות מן המוות, "דף נחשב לאישיות קדושה ומכובדת מאוד הן בתוך חמאס והן על ידי הפלסטינים", אמר מחיימר אבו־סדה, פרופסור לפוליטיקה באוניברסיטת אל־אזהר בעזה, ל"פייננשל טיימס".

5 מרואן עיסא (58): סגן המפקד העליון של גדודי אל־קסאם

בעוד שאת שמו של דף רבים מכירים, שמו של יד ימינו, מרואן עיסא, נותר יחסית עלום. מרואן עבד אל־כרים עיסא, המכונה אבו אל־ברא, היה דמות מכרעת בגדודי אל־קסאם. עיסא הוא סגן המפקד העליון של גדודי אל־קסאם, וחבר הלשכה המדינית והצבאית של חמאס.

הוא נולד ב־1965 במחנה פליטים אל־בורייג' שברצועת עזה. חייו המוקדמים התאפיינו באקטיביזם בתוך תנועת האחים המוסלמים. הוא גם הצטיין כשחקן כדורסל, זכה לכינוי "קומנדו פלסטיני", ועשה לעצמו שם בתור חבר במועדון הספורט "חדמת אל־בורייג''". עיסא הצטרף לחמאס בגיל 19, בסיוע איברהים אל־מקאדמה, מראשי הזרוע הצבאית של הארגון ואידיאולוג בולט בתנועת האחים המוסלמים.

ב־2005 הוכרז עיסא לאחת "הדמויות המובילות בדרגה הראשונה של גדודי קסאם", כך לפי עלון מיוחד שפרסמו גדודי אל־קסאם עשרה ימים לפני נסיגת ישראל מעזה, שכותרתו הייתה "שחר הניצחון". שם הוא גם תואר כמי ש"אחראי לפעולות סביב ההתנחלויות". עד אז עיסא היה אלמוני, כשעד היום הוא לא נוהג להצטלם.

היכולות האסטרטגיות שלו בתכנון המבצעים, כולל פלישות ליישובים בישראל ואיסוף מודיעין, סייעו רבות להצלחת מבצעיו של דף. השותפות בין השניים יצרה קשר חיוני בין ההנהגה הצבאית של גדודי אל־קסאם להנהגה הפוליטית הרחבה יותר של חמאס.

בראיון הסביר עיסא את אופי המבצעים ואמר: "החלטנו לקחת את הקרב לבתי המתנחלים". הוא תיאר את התהליך מאחורי פלישות לישראל, שכלל שבועות של מעקב וניטור, ולאחר מכן שליחת כל המידע שנאסף להנהגה המרכזית, לצורך ניתוח והערכה מפורטת של כדאיות המבצע מבחינת השגת ההצלחה הגבוהה ביותר האפשרית עבור הארגון.

6 ח'ליל אל־חיה (63): סגנו של יחיא סינוואר

ח'ליל אל־חיה הוא מנהיג פוליטי בכיר בחמאס, סגנו של סינוואר ומכהן כראש היחסים עם מדינות ערביות ומוסלמיות של חמאס. הוא נולד ב־1960 בעזה, ובעל תואר דוקוטורט בלימודי אסלאם באוניברסיטה בסודאן.

ב־2006 נבחר אל־חיה למועצה המחוקקת הפלסטינית (PLC). שנה לאחר מכן, במהלך ניסיון התנקשות נגדו ב־2007, כמה מבני משפחתו נהרגו על ידי ישראל, בהם אשתו וחלק מילדיו. הוא מילא תפקיד מרכזי במשא ומתן להפסקת אש עם ישראל במבצע "צוק איתן". לפי המרכז הירושלמי לענייני ביטחון ומדינה, הוא נחשב לזרוע הביצועית של איסמעיל הנייה וליועץ הקרוב ביותר שלו, אך יש עליו ביקורת קשה בארגון משום שהוא נתפס כשתלטן ודורסני.

במאי השנה הוא צוטט באל־ג'זירה: "כתנועת התנגדות, אנחנו רוצים שמדינות ואנשים יתמכו בנו, כי אנחנו, חמאס, נלחמים בראש הנחש שפוגע בעולם מעצם קיומו. ראש הנחש נמצא בפלסטין. זה הכיבוש הישראלי. אנחנו נלחמים בו. אנחנו מחלישים את איבריו בכל העולם. זו המחויבות שלנו לאומה שלנו". כמו הנייה, אל־חיה הצליח להעביר את משפחתו מעזה לקטאר.

7 סאלח אל־עארורי (57): סגן יו"ר הלשכה המדינית

אל־עארורי הוא הוא אחד המנהיגים הפוליטיים המרכזיים ואיש הכספים של הארגון. מאז שנות ה־80 סייע אל־עארורי בהעברת כספים ונשק לחמאס, וניצב בעמדת מפתח בפיתוח הזרוע הצבאית של הארגון.

אל־עארורי נולד ב־1966 ברמאללה. הוא הצטרף לחמאס לאחר הקמת הארגון והחל לגייס לארגון סטודנטים באוניברסיטאות. ב־1991 הפך לחבר מייסד בזרוע הצבאית של חמאס, וסייע בהקמתה בגדה המערבית. בין 1995 ל־2010 אל־עארורי נכלא בישראל, ולאחר מכן גורש לסוריה לפני שעבר לטורקיה. עד היום הוא מכהן כראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה המערבית, ופועל מלבנון.

הוא ידוע בתור מי שעמד מאחורי חטיפת ורצח שלושת הנערים הישראלים בגדה המערבית ב־2014. בנובמבר 2018, הציע משרד החוץ האמריקאי 5 מיליון דולר עבור מידע שיוביל למעצרו של אל־עארורי.

אל־עארורי ידוע גם כמי שמילא תפקיד מרכזי במתקפת ה־7 אוקטובר, ובאותו יום יצא לאל־ג'זירה כדי לדווח על חטיפת בני הערובה. בסוף אוקטובר האחרון פוצץ צה"ל את בית משפחתו שבגדה המערבית, אך תושבים מקומיים אמרו שהוא היה ריק באותה עת.