מכרה ב־2 מיליון דולר שעשוי להחזיק אוצר בשווי 37 מיליארד דולר

תגלית בוויומינג עשויה להיות המקור הראשון בארה"ב לאדמות נדירות מאז 1952

כריית פחם בוויומינג / צילום: Shutterstock, Jim Parkin
כריית פחם בוויומינג / צילום: Shutterstock, Jim Parkin

לפני 12 שנה, רנדל אטקינס, בנקאי לשעבר מוול סטריט, קנה מכרה פחם ישן מחוץ לשרידן, ויומינג, מבלי לבקר בנכס, תמורת 2 מיליון דולר.

הוא חשב שהמכרה עשוי להוציא רווח מסוים. אולם, לאחרונה גילה אטקינס שהמכרה יכול להניב רווח עצום.

5 מניות תופסות 80% מתיק ההשקעות של באפט. אלו הן
הנתונים מראים: המשקיעים מעריכים שהראלי בוול סטריט רק התחיל
סוללת טילים אמריקאית במיליארד דולר בדרך למזרח התיכון

מכרה הפחם שהתגלה כאדמה נדירה

כמה שנים אחרי שאטקינס רכש את מכרה ברוק, חוקרים של הממשלה הגיעו למקום ושאלו אם הם יכולים לעשות בדיקות, ולראות האם יש באדמה מה שכינו "יסודות של אדמה נדירה".

כשאטקינס רכש את המכרה, הוא אמר ש"לא ידע את ההבדל בין אדמות נדירות ומטבעות נדירים". כשקיבל את תוצאות הבדיקה, חלקן רק בספטמבר, הוא אומר שהופתע: המכרה המנומנם שלו אולי מכיל את המצבור הגדול ביותר של מה שמכונה 'אדמה נדירה' לא קונבנציונלית בשטח ארה"ב, על פי חוקרי הממשלה.

במחירי השוק הנוכחיים, המכרה עשוי להיות שווה כ־37 מיליארד דולר.

החברה של אטקינס, רמקו ריסורסס (Ramaco Resources), החלה לאחרונה להוציא דוגמיות קרקע גדולות יותר למחקר נוסף. אם הפרויקט יתקדם כמתוכנן, זה עשוי להיות המכרה הראשון לאדמות נדירות בארה"ב, מאז 1952.

מדובר בהתרחבות גדולה ומשימה לא קטנה, לחברה בשווי 620 מיליון דולר שהפוקוס שלה עד עתה היה כריית פחם מטלורגי, סוג הפחם המשמש יחד עם ברזל לייצור פלדה. ההתרחבות יכולה להיות סיפוק אישי עבור אטקינס, שאביו בנה קונגלומרט אנרגיה גלובלי, לפני שהסתבך בסדרת סקנדלים, ביניהם ווטרגייט.

תחרות בין סין וארה"ב על תחום האדמות הנדירות

ארה"ב נמצאת במירוץ להדביק את סין ומדינות אחרות בתחום האדמות הנדירות, בגלל שיש למינרלים האלה יותר ויותר ביקוש בתחומים רבים, החל ממכוניות חשמליות וכלה בטורבינות חשמל בים.

בצעד שנראה כפעולת תגמול נגד מגבלות הייצוא של ארה"ב, סין הגבילה לאחרונה את הייצוא של שני מינרלים, גליום וגרמניום, שנעשה בהם שימוש במעבדי מחשבים, מערכות של טילים ותאים סולריים. למרות שאלה לא אדמות נדירות, גם גליום וגרמניום נמצאו בדגימות שנבחנו במכרה של אטקינס בוויומינג.

ארה"ב צורכת בשנים האחרונות כל שנה כ־8,300 טונות מעוקבות של תחמוצות אדמות נדירות, על פי הערכות של הסקר הגיאולוגי של ארה"ב. רמקו, וחברת צד שלישי המייעצת לה מעריכות שיש אולי כ־1.1 טונות מעוקבות של תחמוצות אדמות נדירות בשטח, שהוא רק מעט יותר מרבע משטח הקרקע בה נמצא המכרה, שטח של כ־16 אלף אקר.

המצבור נמצא יחד עם חוקרים ממעבדת טכנולוגיית האנרגיה הלאומית (NETL), של משרד האנרגיה האמריקאי. הם בילו שנים בפיתוח מודל שמשלב נתונים לצד אינטליגנציה מלאכותית, כדי לחזות היכן עשויים להימצא מצבורים לא קונבנציונליים של אדמות נדירות ומינרלים חיוניים. המודל חזה שמצבורים גדולים כנראה נמצאים באגן נהר פאודר בצפון מזרח ויומינג, שכולל בתוכו את שטח המכרה של רמקו.

"בסופו של דבר גילינו העשרה ברמה עולמית", של מה שנקרה אדמות כבדות נדירות, שהן יותר בעלות ערך מהאדמות הקלות, אמר ברט תומאס, חוקר בNETL.

המצבור של רמקו, מורכב גם מאדמות נדירות כבדות וגם קלות, כולל נאודימיום, פרסאודימיום, דיספרוסיום וטרביום. חלק מהחומרים נמצאים בפחם עצמו, בעוד שרובם נמצאים בחומרים העשירים בפחם ובסוגי החימר שנמצאים מעל ומתחת לשכבות הפחם.

משטחי פחם נחשבים למקור לא קונבנציונלי לאדמות נדירות, לעומת מצבורי סלע קשה קונבנציונליים.

מודל לחברות אחרות

קלי רוז, עמיתה בכירה ב-NETL, מקווה שהניסיון של רמקו יהפוך למודל לחברות אחרות שאולי יושבות במקרה על מצבורים קריטיים של מינרלים לא קונבנציונליים. חברות יכולות להפעיל את המודל כדי לבדוק אם גם אצלן יש בפחם אדמות נדירות, בעוד שאחרות יכולות לעשות שינויים במודל כדי לנסות לאתר ליתיום.

אטקינס אמר שהחברה עורכת שיחות מוקדמות לגבי הפרויקט עם מעבדות לאומיות אחרות, כולל המעבדה הלאומית אוק רידג' והמעבדה הלאומית ע"ש לורנס ליברמור. הדיונים נוגעים לטכניקות הפרדה ומגנטים, אמר אטקינס.

הדרך עוד ארוכה לפני שארה"ב או רמקו יוכלו ליהנות מפירות המצבור שנמצא בידי החברה.

אטקינס והצוות שלו מתחילים במה שהם מכנים אסטרטגיה של "מכרה למגנטים": הם מקווים לכרות יסודות של אדמות נדירות, לעבד אותם ולייצר פריטים הנחוצים למעבר לאנרגיה ירוקה. אלה כוללים מגנטים קבועים למנועים של מכוניות חשמליות וטורבינות רוח בים, ויישומים צבאיים כמו הגנה מפני טילים.

עדיין, החברה חייבת להוכיח שהיא מסוגלת לעשות את הדברים האלה ביעילות ובחסכנות.

הגילוי מושך משקיעים

סין שולטת ברוב זיקוק האדמות הנדירות, אבל ברמקו מקווים לבנות מפעל עיבוד בשטח שלה שיזקק את האדמות הנדירות בעצמו ולא יצטרך לשלוח את הפחם מעבר לים. מוקדם מדי לדעת כמה עשוי לעלות מפעל כזה, אם כי אנשים בתעשייה מעריכים שמדובר בסכום של כמה מאות מיליוני דולרים. החברה מקווה לפרסם פרטים על הצד הכלכלי של הפרויקט בחודשים הקרובים.

החברה סיגניה קפיטל מנג'מנט (Signia Capital Management), החלה להשקיע ברמקו מוקדם יותר השנה, כי נמשכה ליעדי הייצור והדיבידנדים שהחברה הבטיחה מפחם. מנהל התיקים ריץ' ביבן אמר, שהגילוי לגבי אדמות נדירות, עליו הכריזה רמקו לראשונה במאי, "גרם לנו ממש להתלהב".

מאז השקיעה סיגניה, היושבת בספוקיין, וושינגטון, עוד כסף לרמקו, שמניותיה כבר עלו ב־63% השנה לפני שהוול סטריט ג'ורנל דיווח על שאיפות החברה הגדולות, ביום חמישי. עד סוף אותו יום, עלו המניות ב־37% נוספים.

עדיין, סוג העיבוד שתבחר החברה וכמה יעלה התהליך הם משתנים לא ידועים, אמר לוקס פייפס, אנליסט בB. Riley Securities, שעדיין חושב על רמקו כחברת פחם. הוא מחכה למידע נוסף לפני שיכניס לחשבון את ההתפתחויות בתחום האדמות הנדירות במודלים הפיננסיים שלו.

אטקינס משוכנע שהאסטרטגיה שלו היא הנכונה, בהינתן שהחברה מוכרת פחם מטלורגי במחיר ממוצע של 184 דולר לטונה מעוקבת, בעוד שאחד מסוגי הקרקעות הנדירות יכול להימכר תמורת יותר ממיליון דולר מטונה מעוקבת. "אנחנו מעדיפים ללכת בכיוון הזה", אמר.

למד לבנות חזון אסטרטגי מאביו

אטקינס גדל באשלנד, קנטקי, ולמד באוניברסיטת דיוק, ממנה יצא עם תואר במשפטים והחל קריירה בAshland Oil, החברה שאביו, אורין אטקינס, הפך לקונגלומרט בינלאומי.

לאחר שעזב את אשלנד, ניהל אטקינס, כיום בן 71, חברה שזכתה לגיבוי מהחברה שעמדה מאחורי חברת הקוסמטיקה, אסתי לאודר. כמו כן, רכש נכסי אנרגיה במרכז אירופה ועבד כבנקאי אנרגיה בג'יי פי מורגן.

"אנשים בניו יורק חשבו שאני הילבילי, אנשים במערב ווירג'יניה וקנטקי חשבו שאני ניו יורקר", אמר.

הוא נותר קרוב לאביו, גם לאחר שאטקינס האב הסתבך בסדרת חקירות פדרליות. אורין אטקינס, שנפטר ב־2007, קיבל קנס על תשלום לא חוקי לקמפיין הבחירה מחדש בנשיא לשעבר, ריצ'רד ניקסון ב־1972, ואחר כך הודה באשמה באישומים של מרמה וקשירת קשר על כך שהורה לעמיתיו למכור מסמכים מסווגים של חברת אשלנד לאיראן.

"אין צידוק למעשיי", אמר אטקינס האב, לשופט פדרלי ב־1990. "אני חושב שאיזשהו כעס או טינה... עשו לי קצר במוח".

רנדל אטקינס אמר, ש"מאוד מעציב כל המצב שהוא היה צריך לעבור" והוא למד מטעויותיו של האב. היום למשל, רמקו נמנעת מעניינים פוליטיים וקמפיינים.

"אני מסתכל עליו לאחור באהבה והערצה", אמר. "אם הייתי מסוגל לבנות משהו מוצלח אפילו במידה כלשהי כמו שהוא הצליח לבנות בקריירה שלו, הייתי מאוד מאושר".

אטקינס הבן אמר, שלמד איך לבנות חזון אסטרטגי לטווח ארוך מאביו. במקרה של רמקו, זה כלל חיפוש שימושים אלטרנטיביים בפחם.

רנדל אטקינס עם דוגמית ממכרה הפחם / צילום: ap, Mead Gruver
 רנדל אטקינס עם דוגמית ממכרה הפחם / צילום: ap, Mead Gruver

צעירים מעריצים את החברה החדשנית

החברה שמשרדיה נמצאים בלקסינגטון, קנטקי, מפעילה מכרות פחם במערב ווירג'יניה ובווירג'יניה. היא קנתה את האתר בוויומינג מחברת המשאיות הממוגנות ברינקס, שיצאה מתחום הפחם.

לאחרונה, רמקו החלה לקדוח לעומק של יותר מ־200 מטר, עמוק ממה שקדחה בעבר, כדי להוציא עוד דגימות ולנתח את המאפיינים הכימיים של האדמות הנדירות והיכן הן נמצאות. ניתוח כזה יעזור להבין מה הדרך הטובה ביותר לכרות, לזקק, להפריד ולעבד את האדמות הנדירות.

אטקינס אומר שמדי פעם מזהים אותו בסביבות שרידן, לאחרונה למשל זיהה אותו מלצר במסעדה.

"מה שאנחנו עושים נראה מגניב בעיני צעירים", אמר אטקינס. "זה חדשני, מדע מהשורה הראשונה וטכנולוגי. מצבורי אדמות נדירות פותחים לקהילה הזו אופקים חדשים לגמרי".