למה מחבלי חמאס כמעט ולא נכנעים? התשובה המטלטלת של האלוף בדימוס

המשך הלחימה ברצועת עזה בשבועות האחרונים מעלה שוב ושוב בקרב רבים את השאלה המהותית - האם האסטרטגיה הנוכחית תוביל להשגת התוצאה האופטימלית עבור ישראל? ראש המל"ל לשעבר, האלוף (במיל') גיורא איילנד, סבור כי "הלחימה בצפון הרצועה מתנהלת היטב", אולם לדבריו יש גם להבין את הקשיים העצומים שכרוכים בהתנהלות צבאית באזור זה. "רצועת עזה היא כבר שנים המקום הכי מבוצר בעולם. הדבר הזה מקשה בכל הצורות", הוא אומר בראיון לגלובס.

● ראיון | טליה לנקרי מסבירה: כך עשוי להיראות הקרב הבא בגבול הצפון 
● ראיון | העתידן פרופ' דוד פסיג בטוח: זה מה שיביא למפולת של חמאס 

לדברי איילנד, נושא שלא נותנים עליו את הדעת הוא כמה מעט מחבלים נכנעו במהלך המלחמה. "למה הם לא נכנעים? שתי סיבות", הוא מציין. "אחת - יש להם, הייתי אומר, רוח לחימה אידיאולוגית ונכונות למות. הסיבה השנייה היא שהם נלחמים בנו בעיקר כשהם מעל פני הקרקע, וכשהם נתקלים באיזושהי מצוקה יש להם תמיד את האפשרות לרדת בפירים. אחד הדברים שאנחנו בינתיים לא מצליחים בו מספיק זה לטפל בתת־קרקע".

"אמנם מגלים הרבה פירים, אבל הפיר הוא רק החיבור", אומר איילנד. "אחד הדברים שאנחנו לא יודעים - וכשאני אומר 'אנחנו' זה לפחות הציבור, אבל לדעתי גם הצבא לא יודע - זה מה יש מתחת לפני האדמה. האם יש שם מאות גופות של מחבלים, או שמא מאות מחבלים חיים שמנסים לשרוד, ואולי גם מדי פעם לעלות למעלה ולהילחם?".

"זה סיפור לא קצר, ואנחנו רק באמצע"

בעוד צה"ל מתקדם בצפון הרצועה, נקראו בשבועות האחרונים התושבים הפלסטינים במקום לעזוב את בתיהם ולנוע דרומה, לאזורים בטוחים יותר. צה"ל פתח מסדרונות הומניטריים שיאפשרו את מעברם של אזרחים, שנעו באלפים. לדברי איילנד, "אין ספק שרבים מהמחבלים הצליחו לסגת מצפון הרצועה לדרומה". ובעוד במערכת הצבאית מרכזים את עיקר הלחימה בצפון הרצועה, איילנד מציין כי גם שם, "עוד לא הגענו להכרעה מלאה. בדרום הרצועה אפילו לא התחלנו. והכוח של חמאס בדרום הרצועה, באופן גס, שווה לכוח שהיה לו בצפון. אז מדובר במלחמה שעדיין נמצאת באמצע המהלך.

"אחד הדברים שחייבים להודות בהם הוא שהמערכת היריבה עוד לא נשברה. היא מתפקדת לא רע", מוסיף איילנד. "אתה רואה את המשא ומתן הקשוח על נושא החטופים, אתה רואה את מערך הדוברות שלהם מתפקד היטב. היריב גם מצליח לפנות לדרום כנראה גם חטופים וגם הרבה מהמפקדים. שלוש החטיבות שלהם בדרום עדיין לא נפגעו כמעט. ולכן זה סיפור לא קצר שאנחנו רק באמצע שלו".

 לוחמי צה''ל בצפון עזה / צילום: ap, Matt Rourke

איילנד מסביר מה צריך לעשות לדעתו בשלבים הבאים: "בצד הטקטי, ואני אומר את זה בזהירות, בכל מקום שאנחנו מגיעים ללחימה של M16 ישראלי מול קלצ'ניקוב של חמאס - זה מצב לא רצוי. גם אם אנחנו נורא מצליחים, וגם אם יחס ההרוגים בקרבות כאלה הוא נגיד אחד לעשר לטובתנו, הרי שהמחיר הוא מאוד כואב. אז צריך להימנע מזה כמה שאפשר, ולא להיות ששים אלי קרב. למשל, במקומות שהחמאס כבר מכותר צריך להפעיל ארטילריה וחיל אוויר".

"הנקודה היותר חשובה", מוסיף איילנד, "היא הרמה האסטרטגית, והיא מתחילה בהגדרה נכונה של המציאות. המציאות הזאת - כפי שהאמריקאים מספרים אותה, ואנחנו לצערי קצת אימצנו את הסיפור השגוי הזה - זה שבעזה יש ארגון טרור נורא ואיום שנקרא חמאס, ולידו ישנם אזרחים תמימים. לפי התפיסה הזו, זה בסדר להילחם ולהרוג את חמאס, וחשוב שלא נפגע באזרחים ושנגיש להם עזרה וסיוע הומניטרי, ואפילו דלק. זו טעות קשה. המציאות היא אחרת לחלוטין. בעזה יש מלחמה בין שתי מדינות - בין מדינת ישראל למדינת עזה. מדינת עזה מתבססת גם על היכולת של הלוחמים שלה, על כמויות התחמושת והאמצעים המתקדמים, אבל גם על התשתית הבירוקרטית והתמיכה של האזרחים".

"אנחנו משחקים לידיים של האויב"

לדעת איילנד, התמיכה האזרחית בחמאס מייצרת מצב חריג. "עזה דומה במובן הזה במידה רבה מאוד לגרמניה הנאצית של מלחמת העולם השנייה, שבה כל האוכלוסייה כמעט תמכה במנהיג ובאידיאולוגיה שלו", הוא אומר. "לכן, את המלחמה צריך לנהל כמדינה נגד מדינה. במצב של מדינה נגד מדינה אתה לא מגיש סיוע הומניטרי לאויב. אפילו מהבחינה המוסרית. הרי מי אלה הקשישות של עזה - הן אותן אמהות וסבתות של לוחמי חמאס שביצעו את הפשעים הנוראים ב־7 באוקטובר. במצב הזה איך אפשר בכלל לדבר על שיקולים הומניטריים, במיוחד כאשר יש לך עדיין חטופים שאלוהים יודע מה מצבם".

"מאיימים עלינו, גם המנהיגים שלנו, שצריך להגיש את הסיוע הזה שמא יהיה אסון הומניטרי, ובעזה יהיו מגיפות. אבל אם יהיה מצב כזה זה דווקא ישבור את רוח הלחימה של חמאס ויקצר את הלחימה. לא את רוח הלחימה של יחיא סינוואר (מנהיג חמאס ברצועת עזה, א"ו), הוא באמת פסיכופט, אבל יש אלפי מחבלים שזה בהחלט ישפיע עליהם".

אתה לא מאמין לטענה שמגפות ברצועה יעברו גם לחיילים שלנו?
"לא. המגיפות, אם באמת יהיה מצב כזה, יתחילו בדרום הרצועה, שם רוב האזרחים העזתים נמצאים כעת. צה"ל עדיין רחוק 20־30 ק"מ מדרום הרצועה, ולכן זה לא סיכון שחל עליהם בכלל. אני מבין שיש לחץ בינלאומי ולחץ אמריקאי, אבל לא ככה אתה מנצח במלחמה. אתה לא מנצח כשאתה מצליח להרוג את אחרון הלוחמים של האויב, אלא כאשר הצד השני מאבד את כוח הרצון שלו. רק מציאות שהיא אסונית בדרום הרצועה תוביל למצב של חוסר רצון וייאוש של הצד השני. כרגע אנחנו משחקים לידיים של האויב".

איילנד מותח גם ביקורת חריפה על ניהול המשא ומתן של הממשלה לשחרור החטופים שבידי חמאס. לדבריו, "לפי הפרסומים, חמאס בעצם דורש שלושה דברים: הוא דורש משהו כמו 140 אסירים שלו - זה לא בעיה. הוא דורש חמישה ימי הפסקת אש - שזה לא טוב, אבל לא נורא. אבל מה עיקר הדרישה שלו? הוא דורש דלק. מה ישראל עשתה ביום שישי? הביאה לו דלק עוד לפני שבכלל הגענו להסכמה על החטופים. אתה מבין מה הבעיה?".