משרד האנרגיה מציג: תוכנית לשיקום עוטף עזה ללא תקציב

שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ מקיים בימים אלה פגישות עם ראשי היישובים והמועצות בעוטף, בהן הוא מציג קווים כלליים לתוכנית לשיקום האזור בתחום האנרגיה והמים • בין עיקרי התוכנית: קידום עצמאות ויתירות באנרגיה, פיתוח אנרגיה נקייה וסיוע לחדשנות אקלימית • עם זאת, תקציב לתוכנית עדיין אין

שיקום עוטף עזה / צילום: דוברות משרד הביטחון
שיקום עוטף עזה / צילום: דוברות משרד הביטחון

קידום עצמאות ויתירות באנרגיה, פיתוח אנרגיה נקייה וסיוע לחדשנות אקלימית - אלה הם עיקרי התוכנית האסטרטגית לשיקום עוטף עזה שחושפים היום (ד') במשרד האנרגיה. לכאורה נפלא, אלא שבמשרד מודים כי מדובר רק בעקרונות מקצועיים שהם עדיין דנים עליהם עם הרשויות האזוריות, הגופים הממשלתיים (מים, חשמל, תקומה) וגורמי המקצוע במשרדי הממשלה, ורק לאחר שהתוכנית תתגבש - ילכו לדיונים עם האוצר. כלומר, תקציב עדיין אין.

בימים אלה, שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ ומנכ"ל משרדו קובי בליטשטיין מקיימים פגישות עם ראשי היישובים והמועצות בעוטף, בהן הם מציגים קווים כלליים לתוכנית המשרד לשיקום האזור בתחום האנרגיה והמים.

התוכנית עוסקת, בין היתר, בשלושה עקרונות מרכזיים: קידום עצמאות ויתירות באנרגיה באמצעות הגברת החוסן והעצמאות האנרגטית של האזור על-ידי פיתוח היכולת של חבל התקומה לתפקד בעת הצורך כ"אי אנרגטי", אשר מייצר, מספק וצורך חשמל ללא תלות ברשת החשמל.

היתרון בעוטף הוא שמצד אחד יש בו שטחים חקלאיים נרחבים שמאפשרים פריסת לוחות סולאריים, ומצד שני האזור קרוב למוקדי הביקוש בגוש דן - הרבה יותר מהערבה. אלא שכדי שהאזור יהפוך לאי אנרגטי נדרשים תקציבים משמעותיים, אבל סיכומים עם האוצר לא קיימים.

היעדים כשלעצמם הם טובים. כיום יש במדינת ישראל כ-4,500 מגה-וואט אנרגיות מתחדשות, ובתוכנית החדשה מתכוונים להשתמש בעוטף עזה כדי להוסיף לרשת כ-5,000 מגה-וואט נוספים עד 2030. בה-בעת, התוכנית כן נותנת את הדעת לסוגיית אגירת האנרגיה החשובה, במטרה לנצל את עודפי ייצור החשמל משעות האור ולהעביר אותם שעות לשעות "פיק" בערב.

בד-בבד, שאיפת המשרד הוא לבסס את החבל כמוביל בתחומי החדשנות באנרגיה, בדגש על מחקר ופיתוח בנושא אנרגיות נקיות וקידום תעשייה משלימה: מרכזי מו"פ טכנולוגיים, חממות טכנולוגיות, מפעלים לייצור טכנולוגיות אנרגיה נקייה ואזורי נסיינות באנרגיה. 

התייעלות אנרגטית

לצד זאת מעוניינים במשרד האנרגיה לייעל אנרגטית את האזור, כולל בנייה ירוקה, שבמסגרתה מערכות מים מקיימות, פיתוח תשתיות לטעינת כלי רכב חשמליים והפקת אנרגיה מפסולת.

ככלל, נושא הפסולת בישראל מעורר סערות רבות, בהן מפעל Zero Waste בראשון לציון. על כן, לא בטוח שיתאפשר להרים שם תוכנית שכזו בקלות. ובכל זאת, האשפה ברצועת עזה היא בעיה קשה, וייתכן כי השיקול כאן הוא גם טיפול בבעיות של הפלסטינים.

במסגרת שדרוג וכמובן שיקום התשתיות בחבל, יש צורך לתת את הדעת על תשתיות ההולכה שיצטרכו להוביל הרבה יותר חשמל למוקדי הביקוש. על כן, התוכנית צפויה להביא לפיתוח לרשת הולכת החשמל כך שתוסיף ותאיץ פרויקטים של הולכה, אשר יאפשרו להגדיל את סך האנרגיה המתחדשת שניתן להוציא מהחבל. זאת, כולל הטמנת רשתות חלוקה והולכה.

מן הזווית הזו, מעניין יהיה לראות כיצד בכירי האוצר יתייחסו לצורך בשדרוג תשתיות ההולכה, לאחר שרק לפני כשבוע הם אישרו את תוכנית הפיתוח לרשת הולכת החשמל לשנים 2023-2030, בהיקף של יותר מ-17 מיליארד שקל. האם התקציב הזה יכלול גם את המתרחש בעוטף עזה? ספק גדול.

"המחויבות של הממשלה היא השמדת חמאס ושיקום העוטף. "לא נחסוך שקל בשיקום הקהילות והיישובים", מצהיר כבר כעת, ללא האוצר, שר האנרגיה והתשתיות כ"ץ. "יחד עם ראשי המועצות והתושבים נהפוך את עוטף עזה ל'אי אנרגטי' שיהיה מודל עולמי של אנרגיה מתקדמת ומתחדשת. נקים בעוטף תשתיות אגירה, מרכזי מו"פ, תשתיות גז ועוד. מי שחשב שיכבוש אותנו יקבל בתגובה יישובים משגשגים ופורחים".