למרות ההסתבכות של חנן מור: הפחד בגזרת החוב הקונצרני בת"א מתפוגג

לא רק שוק המניות בתל אביב זינק בנובמבר, גם האג"ח הקונצרניות השלימו מהלך מרשים של עליות החודש, המצביע על דעיכת החשש של המשקיעים מהשפעת המלחמה על יכולת החברות לפרוע את התחייבויותיהן. זאת, למרות שבמהלך החודש האחרון נכנסה חברת הנדל"ן חנן מור למסלול של הסדר חוב עם נושיה, בשל חוסר יכולתה לעמוד בהתחייבויות - במה שמצביע על הסיכון הגובר לחברות ממונפות אשראי, בעיקר מתחום הבנייה, ברמת הריבית הנוכחית. 

● מהריבית ועד התפוגגות הרפורמה: מה עומד מאחורי התחזקות השקל?
● בדרך לגל הסדרי חוב? עשרות חברות בבורסה הגיעו לתשואת "זבל". אלה העיקריות שבסיכון 

עם פרוץ המלחמה בדרום, זינק מפלס החשש של המשקיעים בתל אביב בצורה דרמטית ובהתאם גדל משמעותית היקפן של האג"ח שנסחרו בתשואה דו־ספרתית (אג"ח זבל). בסוף החודש שעבר כמעט חמישית (18%) מסדרות האג"ח הקונצרניות בבורסה נסחרו בתשואה דו־ספרתית, המצביעה על סיכון משמעותי להחזר החוב הקיים וקושי ביכולת הגיוס של אג"ח חדשות (מה שעלול להוביל לא פעם להסדר חוב).

גם האג"ח האמריקאיות משקפות חשש פוחת

נכון להיום רק כ־10% מסדרות האג"ח בתל אביב נסחרות בתשואה דו־ספרתית. במונחים כספיים ההתאוששות בנובמבר גדולה אף יותר: לעומת חוב קונצרני בהיקף של כ־34 מיליארד שקל שנסחר בתשואת זבל בסוף אוקטובר, כיום מדובר בכ־13 מיליארד שקל - ירידה של כ־60%. כך, ממצב שבו 8% מכלל החוב הקונצרני בתל אביב נסחר ברמה דו־ספרתית, בסוף החודש הנוכחי הוא מהווה רק כ־3% מהשוק הקונצרני בתל אביב (שהיקפו מעל 400 מיליארד שקל בסך־הכול).

כאמור ההתאוששות החדה בשוק האג"ח הקונצרניות נובעת מירידה במפלס חששות המשקיעים, שהתמקדו בעיקר בהתרחבות המלחמה גם לגזרות נוספות. לכך תרמו מן הסתם ההפוגה במערכה בדרום והחזרת חלק מהחטופים. במקביל נתוני האינפלציה בעולם הולכים ומתקררים, מה שמרמז על סוף עידן העלאות הריבית.

השינוי החיובי מתבטא גם במדדי האג"ח הבורסאיים: מדד תל בונד 20, שמאגד את סדרות האיגרות הקונצרניות הגדולות בשוק, זינק ב־4% בנובמבר. התשואה לפדיון הגלומה במדד עומדת על 2.9%, ירידה ביחס ל־3.6% בסוף אוקטובר. מדד התל בונד השקלי עלה ב־3.5% בנובמבר, והתשואה לפדיון הגלומה בו ירדה מרמה של 7.2% בחודש הקודם ל־5.7% כיום.

סימן נוסף למפלס החרדה הפוחת של המשקיעים הוא מדד תל בונד גלובל, הכולל בעיקר אג"ח של חברות נדל"ן מניב אמריקאיות. מאלו צמחו לא מעט כשלי פירעון והסדרי חוב בשנים האחרונות. מדובר בחברות משפחתיות בדרך־כלל שהתאגדו לצורך הנפקתן באיי הבתולה הבריטיים (BVI) וגייסו חוב מהמשקיעים בתל אביב.

אג"ח אלו נחשבות למסוכנות יותר בדרך־כלל, ועליית הריבית וקשיים בשוק המשרדים בניו יורק העיבו עליהן בשנה החולפת. עם זאת, מדד תל בונד גלובל עלה ב־3.6% בנובמבר, כאשר התשואה לפדיון הגלומה בו, שכבר עמדה על 13.8% לקראת סוף אוקטובר, נרגעה וחזרה לאזור 10.6% ביום רביעי. רמת תשואה זו, שעדיין משקפת סיכון לא קטן, דומה לרמת הסיכון ששיקף המדד ערב המלחמה.

סלקום מקפיצה את ניירות הערך של דסק"ש

סדרות אג"ח שנסחרו בתקופה האחרונה ברמות "מבהילות" הן אלו שהנפיקה חברת ההחזקות דיסקונט השקעות (דסק"ש), המשקפות חוב עצום של 2.2 מיליארד שקל וקושי לשרתו. ביום ד' נרשם זינוק באותן איגרות חוב, כמו גם במניות דסק"ש והחברות המוחזקות, לאחר שהחברה הודיעה כי היא מקיימת מגעים עם מספר גופים למכירת החזקותיה בקבוצת התקשורת סלקום, שבה היא שולטת.

דסק"ש סייגה כי "המגעים נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד ותנאי העסקה, לרבות התמורה ומבנה העסקה, טרם סוכמו בין הצדדים", אך כאמור ניירות הערך שלה הגיבו בעלייה, וכך גם מניות סלקום שקפצו במעל 8%. דסק"ש מחזיקה ב־36% ממניות סלקום, ששוויין הנוכחי עומד על כ־750 מיליון שקל.

העליות כאמור לא פסחו על האג"ח של דסק"ש, שמחיריהן טיפסו במהלך המסחר ב־2%־4%, והובילו לירידת התשואה שעד לאחרונה שייטה ברמה של יותר מ־20% - ששיקפה חוסר אמון של המשקיעים, לרמה נוכחית של 16%־17%. עדיין גבוהה, אבל פחות.

דסק"ש היא חברת החזקות ללא גרעין שליטה. מניות החברה מוחזקות ברובן (82%) בידי קבוצה של אנשי עסקים בעלי מוניטין, שרכשו אותן לפני יותר משנתיים מידי כונס הנכסים של הבעלים הקודם אדוארדו אלשטיין. את קבוצת הרוכשים מובילים צחי נחמיאס, שמחזיק בכ־30% מהמניות דרך חברת מגה אור שבשליטתו, והאחים דניאל ומיכאל זלקינד שמחזיקים בנתח דומה באמצעות חברת אלקו.

 צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

נכון להיום נסחרת דסק"ש בשווי של כחצי מיליארד שקל בלבד (פחות משווי החזקותיה בסלקום), לאחר ירידה של 70% מהשיא בתחילת 2022. שווי זה משקף הפסד "על הנייר" לקבוצת המשקיעים שמובילים נחמיאס והאחים זלקינד לצד משקיעים נוספים (בהם גם רמי לוי) בסך כ־650 מיליון שקל.

דסק"ש נמצאת בשנה האחרונה במרוץ לארגון מקורות נזילות, לאחר צניחה בשווי החזקותיה עד כדי שווי נכסי נקי (NAV) שלילי. כלומר סך החוב היה גבוה בשלב מסוים משווי הנכסים שבידיה. אחת ההחזקות שאותה מנסה דסק"ש למכור כבר חודשים היא בסלקום, שנחשבת להחזקה איכותית שאינה בליבת העסקים שמעניינת את בעלי המניות המרכזיים שלה - נדל"ן.

על רקע המגעים הראשוניים למכירת ההחזקה בסלקום, עדכנה דסק"ש כי החליטה להשהות בשלב זה בחינת הצעת רכש חליפין למחזיקי האג"ח שלה, שתהיה מובטחת בשעבוד על מניות סלקום שבידיה. זאת לאחר שלפני מספר שבועות דיווחה דסק"ש, המנוהלת בידי נטלי משען־זכאי, כי היא בוחנת הנפקת סדרת אג"ח חדשה (י"ב) במסגרת הצעת רכש החליפין שנועדה להאריך את משך החיים הממוצע (מח"מ) של החוב שלה, ולשפר את תזרים המזומנים בשנתיים הקרובות.