תחקיר ה"וול סטריט ג'ורנל" על ה־7 באוקטובר: "ישראל לא עסקה בפשעים בהיקף כזה"

תחקיר מעמיק שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" מציג עדויות קשות ומצמררות מאירועי ה־7 באוקטובר, בהן משתמשים כעת חוקרים ישראליים כדי לבנות תיק משפטי נגד חמאס • "החקירה של ישראל תניב משפט שיהיה המשמעותי במדינה מאז משפט אייכמן", נכתב בעיתון

ניר עוז, אחרי ה־7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
ניר עוז, אחרי ה־7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"איתן קוניו שמע את המחבלים נכנסים לביתו וצפה כיצד דלק מחלחל מתחת לדלת הממ"ד בו הסתתר עם אשתו ושני ילדיו" - כך נפתח תחקיר מעמיק שפרסם לאחרונה ה"וול סטריט ג'ורנל" על זוועות ה־7 באוקטובר, שמצטרף לשורת תחקירים שערכו לאחרונה עיתונים מרכזיים בעולם, ובהם עדויות, תיאורים וסיפורים קשים לקריאה.

תחקיר הניו יורק טיימס מכה גלים ומתאר עבירות מיניות קשות שביצע חמאס
הטיפול המשפטי במחבלי חמאס: לא להשליך יהבנו על המשפט הפלילי לבדו, אך גם לא לפעול בלעדיו
ניתוח גלובס | נשים שחזרו משבי חמאס תובעות את הצלב האדום. מה הסיכוי שלהן?

התחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" מתבסס על חלקים מכ־200 אלף תצלומים וסרטונים ובכ־2,000 עדויות בהם משתמשים כעת חוקרים ישראליים כדי לשחזר את מה שקרה; זאת, במטרה לבנות תיק משפטי נגד החמאס, שיעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים ויספק תיעוד היסטורי שלם למתקפה של ה־7 באוקטובר.

בתחקיר, כתבים מה"וול סטריט ג'ורנל" בחנו חלק מהראיות, ראיינו צוותי עזרה ראשונה שהתייצבו בעוטף עזה, ניצולים, משפחות של קורבנות ומדענים משפטיים, כדי לתעד מתקפה שנציב משטרת ישראל קובי שבתאי תיאר כ"שיטתית וחסרת תקדים באכזריותה".

בכתבת התחקיר שפרסם ה"וול סטריט ג'ורנל", צוין כי התמקדות צה"ל בלחימה באזור במשך ימים לאחר התקיפה, לצד חומרת המקרים, הציבו אתגרים רבים בחקירה, וכתבי ה"ג'ורנל" צפו בסריקות של שרידים שהצליחו להסביר את מה שהתרחש בחלק מהמקרים.

סיפורו של קוניו הוא רק אחד המקרים הקשים שהביא התחקיר. "בתו בת השנה בכתה כשבית המשפחה בקיבוץ ניר עוז הודלק, ועשן החל להיכנס לחדר", תיאר התחקיר. "קוניו שם סדינים רטובים בתחתית הדלת ואמר למשפחתו שהם יישארו בפנים במקום להירצח או להיחטף. אם נמות, נמות ביחד בבית, אמר. לפני שהתעלף, שלח קוניו הודעה קולית דומעת לחבר בקהילה שלו: 'זה נורא. אנחנו הולכים למות'".

בהמשך התחקיר, מובא המשך סיפורו של קוניו. בערך בשעה 13:00, איתן חזר להכרה כשחבר התקשר ואמר שהוא בא לקחת אותם. בעזרתו של שכן, החבר פרץ לחדר הממד של בני הזוג קוניו, ומשך את המשפחה מההריסות החרוכים של ביתם. על־פי עדותו, לאיתן הוקל להיות בחיים, אך אז נודע לו כי שמונה מבני משפחתו, בהם אחיו התאום, דוד, נחטפו ונלקחו לעזה. מאוחר יותר נודע לו כי משפחתו של שכנו נהרגה. חמישה מבני משפחתו של איתן קוניו שוחררו בחודש שעבר בעסקת השבויים, אך אחיו התאום ואחיו הצעירים וחברתו עדיין בני ערובה.

תמונות וראיות פורנזיות נוספות ששותפו עם ה"ג'ורנל" על־ידי גורמים ישראליים מציגות מקרים קשים במיוחד שהתרחשו באותה שבת שחורה, והתחקיר מפרט אותם ללא לאות, ביניהם תקיפות מיניות, השחתת גופות והתעללות. במקביל לעדויות, מביא ה"וול סטריט ג'ורנל" את הכחשת בכירי חמאס, לפיהם הלוחמים שלהם "לא הרגו ילדים ואנסו נשים".

"מדינת ישראל מעולם לא עסקה בפשעים בהיקף כזה"

"החקירה של ישראל צפויה להניב משפט שיהיה המשמעותי ביותר במדינה מאז תחילת שנות ה־60, כאשר ישראל לכדה, שפטה ותלתה את אדולף אייכמן על תפקידו המרכזי בשואה", נכתב בעיתון. רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, צוטט באומרו כי "מדינת ישראל מעולם לא עסקה בפשעים ובחקירה בהיקף כזה", וכי "זה יהיה אחד המשפטים החשובים ביותר שהתרחשו בישראל".

עוד צוין כי משטרת ישראל בודקת עדויות של מחבלים שנתפסו, צילומים ממצלמות שהתקבלו מהם, מדיה חברתית, לוחות מחוונים ומצלמות אבטחה של רכבים ברחבי דרום ישראל, וכן חומרים שנתפסו בעזה. התחקיר הוסיף והסביר כי "מטרה נלווית לחקירה של ישראל יכולה להיות גם שימור ההיסטוריה, בדומה למשפט אייכמן, שהציג את הפתרון הסופי של גרמניה הנאצית לעולם, ופתח תהליך בו עדים התייצבו בהמוניהם כדי לדבר על הזוועות שחוו".

חלק מהתיעודים מהרגעים הראשונים של ה־7 באוקטובר מגיעים מהמחבלים, שפרסמו סרטונים של רבות מפעולותיהם, ביניהם נראים חלק מהרציחות והחטיפות בדפי המדיה החברתית של הקורבנות, לעיני חברים ובני משפחה. ה"ג'ורנל" צפה בסרטונים שכבר אינם זמינים ברשת. באחד מהם נראים מחבלים חודרים לביתו של נועם אליקים, יורים ברגלו, "ואז לקחו את הטלפון של אשתו וצילמו בשידור חי בפייסבוק את בני המשפחה הופכים לבני ערובה".

התחקיר מביא, בין היתר, את סיפורם של משפחת קוץ, שהתגוררו שלושה קילומטרים ממזרח לגבול עזה, בכפר עזה, קהילה בת 950 נפשות. ב־7 באוקטובר, נחתו מחבלים עם מצנחי רחיפה במגרש ספורט, בו מאוחר יותר באותו יום תכננו התושבים פסטיבל שנתי להעפת עפיפונים. את הפסטיבל, שהפך עם השנים למחווה של שלום לתושבי עזה, ארגנו אביב קוץ (53), אשתו לבנת (49) ושלושת ילדיהם המתבגרים. הם קיוו שהעזתים יראו את העפיפונים ויעיפו את שלהם בתמורה, לדברי אביו של אביב, בני קוץ.

המשפחה הייתה מהראשונות שנרצחו ב־7 באוקטובר, עוד לפני 6:30 בבוקר, כך על־פי מתנדב לאיסוף גופות ובני קוץ.

מחבלי חמאס תקפו מינית נשים בפסטיבל נובה

תחקיר ה"וול סטריט ג'ורנל" מתאר את הטבח שהתרחש כ־20 קילומטרים משם, כאשר עשרות מחבלים פלשו לפסטיבל הנובה בשדה פתוח סמוך לגבול עזה. אחת העדויות שמביא ה"ג'ורנל" הוא של איתן גונן, אביה של רומי גונן, צעירה בת 23 המוחזקת בשבי החמאס. רומי גונן הלכה למסיבה עם החברה הכי טובה שלה, ואביה סיפר ל"ג'ורנל" שבתו התקשרה בשעה שניסתה להתחבא מהמחבלים.

לאחר מכן, מתאר התחקיר את ההקלה קצרת המועד שחש האב כשרומי התקשרה ואמרה שאחד מחבריה מצא אותה, והוא מפנה אותה במכונית משטח הפסטיבל. "העול ירד מהחזה שלי", אמר איתן גונן. התרוממות הרוח הייתה קצרת־מועד. רגע לאחר מכן, כשהמכונית הותקפה, היא נורתה בזרועה, וחבריה נהרגו.

התחקיר מציין כי גם פרטים חדשים על אלימות מינית צצים. החוקרים לא מצאו בתחילה ניצולי אונס, אך מאז, לפחות שלוש נשים התייצבו במשרד הרווחה והעידו כי חוו אלימות מינית, כך לפי איילת רזין בית אור, גורמת ממשלתית לשעבר המסייעת בחקירה.

על־פי עדויות שאסף ה"וול סטריט ג'ורנל" מהמשטרה, בפסטיבל החלו מחבלי חמאס לתקוף מינית נשים. בין היתר, מתאר התחקיר כי המחבלים לקחו איתם נשים חזרה לעזה, לפי סרטונים שהופצו בטלגרם.