"עם כל הכבוד לגיימינג צריך עוד כסף לתעשיית האגרוטק, אחרת יהיה מאוחר מדי"

פאנל חדשנות ואימפקט בחקלאות ובתעשייה ישראלית, עסק בעתיד הטכנולוגיה החקלאית, הצורך שהיא תמלא, והמקום של ההייטק הישראלי לסיום ביקשנו מהמשתתפים גם להתייחס להשלכות המלחמה.

"בנתוני המאקרו, רואים שכושר הייצור של החקלאות הישראלית נמצא בסטגנציה ב־5 השנים האחרונות" אמר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות האיכרים "בהתחשב במגמות הנוספות כמו שינויי אקלים, מגיעים למסקנה שמה שהיה עד עכשיו לא יישאר, וחייבים להשתנות. אני כחקלאי שמעבד 500 דונם שולט על השדה דרך אפליקציה עם סנסורים. אין ברירה אחרת. חייבים להיכנס להעלות את הפריון לכל דונם".

● מנכ"ל קבוצת חיפה: "מחויבים, במיוחד בעת הזו, לפתרונות יעילים לחקלאים" 

"הסיפור הוא לא 2050 אלא היום" הוסיף דורון מלר, מנהל החדשנות במרכז נטר "עם כל הכבוד לגיימינג ואינטרנט. צריך עוד הרבה כסף של משקיעים - כי אחרת יהיה מאוחר מדי".

לדברי מלר, "חקלאות היא אחת מ־5 התעשיות הכי פחות דיגיטליות. באירופה חקלאים יושבים עם המחברת של סבא שלהם שאמר להם כמה דשן לשים. הטכנולוגיה מאפשרת להפחית תשומות, ולאגור פחמן בקרקע במקום לשחרר לאטמוספירה ובנוסף יש מעבר של כל העולם מייצור חקלאי מחיות למעבדה".

לדברי נתן פלדמן, סמנכ"ל חדשנות, פיתוח עסקי ושיווק בקבוצת חיפה "חקלאות היא חלק משרשרת ייצור המזון. אנחנו משרתים 100 מדינות, והשוק הישראלי הוא פיילוט עולמי שמשפיע על אימוץ טכנולוגיה.

היום אפשר לפענח תמונה ולתת אבחון, וכך לקבלת החלטות על בסיס נתונים ולא מחברת שהחקלאי יושב איתה. פתרונות ההזנה של קבוצת חיפה מאפשרים חקלאות ברמות אחרות לגמרי, פי 3-5 תשואה לדונם".

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה סיפרה על ההשקעות של המשרד: "אנחנו מקימים תשתיות לאקוסיסטם: Growing IL שיש בה 6000 חברים. יש חיבורים שנדרשים לסביבה עסקית, וגם תשתיות פיזיות בפריפריה: בקריית שמונה בפודטק, ובאילת טכנולוגיה ימית. בהמשך שרשרת הערך, דרך רשות ההשקעות שלנו אנחנו תומכים במתחם מיקרו תעשיה".

אתגרים ייחודיים

אסתר ברק לנדס, שותפה מנהלת בקרן פלורה, אופטימית לגבי החדשנות הישראלית וההייטק: "אנחנו רואים בישראל משנות השמונים שההייטק הולך ומתפתח, ואנחנו לפני העולם בחדשנות. כמו בעבר עם הסייבר והפינטק, היזמים מתחילים להתעורר ולפתח רעיונות. השוק של היום הוא השוק של האגרוטק.

ובכל זאת, יש אתגרים ייחודיים: "להבדיל משוק ההייטק הרגיל, שמפתחים שנתיים ואז מביאים את המוצר, קודם צריך להבין את הצרכים מהשטח. זה לא כמו אפליקציה שמפתחים ואפשר לסמוך על זה שפייסבוק או גוגל יקנו אותך. צריך מודל עסקי רווחי. בקיבוצים יש שפע של פיתוחים ועסקים. יש המון ידע, ובישראל אנחנו לב החקלאות".

אבני היסוד נפגעו

נתן פלדמן מקבוצת חיפה סיפר גם על היתרונות האפשריים של התערבות ממשלתית והשתמש בדוגמה מהודו "לפני 10 שנים 70% מהאוכלוסייה עסקה בחקלאות, היום זה 60% ועוד 10 שנים זה יהיה 40%. צריך תפיסה אחרת ואיחוד של שטחים והתמקצעות שמאפשרת טכנולוגיות. במרוקו בעזרת הבנק העולמי, הממשלה לקחה על עצמה לסלול דרכי השקיה מאסיביים באוזרים מדבריים".

ומה לגבי ההשפעה של המלחמה על החקלאות?

"מלחמת חרבות ברזל פגעה באבני היסוד של החקלאות בישראל - בעלות והחזקה של האדמה וכוח עבודה מיומן ונגיש" אמר דובי אמיתי "ביום שאחרי המלחמה, אנו נדרש בשיתוף פעולה עם הממשלה והאקדמיה, לפתח אמצעים ושיטות שיאפשרו את המשך העבודה גם באירועי קיצון".

נתן פלדמן הוסיף "המצב יצר תאוצה מקומית של המגמות העולמיות, הדרישה לביטחון תזונתי מחריפה, ההיצע נפגע וצריך את הטכנולוגיה כדי לגשר. המדינה צריכה להתערב ולעודד הגדלת פריון הייצור והפיתוח הטכנולוגי. יש גם בעיה של חוסר בידיים עובדות בקטיף, ובעזרת רובוטיקה אפשר להקל על זה מאוד"

לדברי דורון מלר: "האתגר המרכזי הוא המחסור בכוח אדם מיומן עם עזיבת העובדים הזרים, הפוטנציאל לפתרון של האתגר הזה הוא הטמעה של פתרונות טכנולוגיים בעולמות הרובוטיקה והאוטומציה, כתחליף לידיים עובדות".

"בעתות משבר, סכסוך ומלחמה" הוסיפה אסתר ברק לנדס, "נגישות למזון הופכת לסוגיה קריטית. המלחמה העצימה עשרות מונים את ההבנה כמה חשוב לפתח את טכנולוגיות החקלאות של העתיד על מנת שלא להיות תלויים בכוח אדם, וכדי להבטיח בטחון תזונתי ומשאבים. החקלאות היא אחת הנפגעות הגדולות במלחמה הזו בכל חלקי הארץ

לדברי מיכל פינק, "הצורך לשקם ולהאיץ את הכלכלה באזורי העימות, רק מחזקת את הרלוונטיות של קידום החקלאות המתקדמת וחיבורי החקלאות והתעשייה כמנועי צמיחה אזוריים תוך נקיטה בגישה של "Building back better". תחומים שונים כמו אגרוטק בחבל תקומה והנגב המערבי ופודטק בגליל המזרחי, הנם ענפים שיוצרים אקוסיסטם כלכלי שלם אשר הממשלה מזהה כברי תחרות וראויים להמשך וחיזוק הגדרתם כמנועי צמיחה אזוריים".

 *** גילוי מלא: הכנס בשיתוף קבוצת חיפה