מנכ"לית עמותת אנוש על השיקום שלאחר המלחמה: "נדרשת הכפלת התקציב"

ד"ר הלה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש, אמרה בכנס גלובס וקואליציית ארגוני בריאות הנפש ש"המערכת נמצאת במצב החמור בתולדותיה", והתייחסה לצרכים הנדרשים

אודות כנס "בריאות הנפש"

דוח כלכלי של קואליציית ארגוני בריאות הנפש שפורסם לאחרונה קבע כי המערכת הישראלית היא מהמוזנחות במערב עוד לפני המלחמה. כנס מיוחד עסק בבעיות ובפתרונות

במסגרת כנס "צו 8 - דיון מיוחד על האתגרים במערך בריאות הנפש בישראל" של גלובס, דיברה ד"ר הלה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש, על המצב בו נמצאת מערכת השיקום נכון להיום ובצל המלחמה. "אנחנו נמצאים ברגע קריטי בתחום בריאות הנפש. ישנם מהלכים חיוניים שצריכים להתבצע עכשיו, ולא להסתפק בעוד רפורמה או עוד פלסטר", אמרה הדס.

דוח חדש קובע: מערכת בריאות הנפש בישראל היא מהמוזנחות במערב
גדי רוזנטל, ממחברי דוח קואליציית ארגוני בריאות הנפש: "אוכלוסיות לא מקבלות טיפול"
4 מיליארד שקל לבריאות הנפש? "בואו נראה שמחצית מהסכום שהובטח מגיע ומיושם" 

"מערכת בריאות הנפש נתפסת כאחות החורגת של הבריאות הכללית והיא סבלה משנים של הזנחה. צריך לזכור שהמערך ובפרט השיקום, צפוי לקלוט אלפים רבים אחרי המלחמה. למרות שכולם יודעים את זה, בתוכניות שמוצגות על במות במגוון פורומים או בכנסת, השיקום אינו מוזכר".

לדבריה, "השיקום אינו בן חורג במערך בריאות הנפש, הוא מרכיב קריטי, וגם את זה כל מי שצריך לדעת יודע, ועוד יותר כולם יודעים שאין החלמה ואין חוסן בלי שיקום לקהילה".

כלכלת בריאות הנפש בישראל: תמונת מצב, השוואה בינלאומית, היקף והרכב רצויים, אתגרים והמלצות | הדוח המלא

צורך קיומי בסיסי

הדס הזכירה את דוח "כלכלת בריאות הנפש בישראל" שהוכן על ידי קואליצית ארגוני בריאות הנפש ופורסם בימים האחרונים, המאגד בתוכו נתונים ממקורות שונים על מערך בריאות הנפש בישראל ומתייחס למכלול הצרכים והמענים הנדרשים בין שלבי האבחון, הטיפול והשיקום.

במסגרת הדוח, נבחן בין היתר היקף ההוצאה הציבורית על בריאות הנפש בישראל, זאת ביחס לעולם, כמו גם התחומים המתוקצבים במסגרת זו.

"הדוח שהכנו מתאר את הפער בנתונים של שנת 2022 מבחינת מערך בריאות הנפש ועכשיו שנוספה השפעת המלחמה, הרלוונטיות של הדוח מקבלת משמעות נוספת".

לשיטתה, "כל אדם בישראל, גם מי שבריאות הנפש לעולם לא נגעה לו, נחשף היום לחשיבות התחום. עוד לפני המלחמה דובר רבות על המערכת שהוזנחה שנים על גבי שנים. שנים גם שאנחנו זועקים שמערכת בריאות נפש טובה היא צורך קיומי בסיסי ואחד ממרכיבי החוזק של האזרחים. המערכת נמצאת כעת במצב החמור בתולדותיה".

לדבריה, אם לפני המלחמה היו כ־300 אלף מתמודדי נפש בישראל, היום ישנן הערכות שונות כי מספר האנשים שיצטרפו למעגל הזה יכול להביא מספר זה עד לכ־600 אלף.

"נדרשת הכפלת התקציב כדי לענות על צורכי האוכלוסייה" אומרת הדס. "מה שעוד ברור זה שלא מספיק רק להגדיל את התקציב אלא גם לבצע חלוקה נכונה, אם זה במרפאות, בבתים מאזנים, באשפוזי בית, בשיקום, בצוות משבר, בטיפול במשפחות וגם במניעה".

הדס קראה לכל מקבלי ההחלטות "לוודא שההחלטות שיתקבלו בנושא יובילו למהלכים מערכתיים בראייה ארוכת טווח. חייבים לוודא שצורכי השעה המיידים לא ידחקו את הצרכים הקיימים לטווח הרחוק".

היא התייחסה לקואליצית ארגוני בריאות הנפש וסיפרה כי "אנחנו קבוצה של ארגוני חברה אזרחית בעלי ניסיון רב בשיקום ובהשפעה על מדיניות, אנחנו עובדים באופן הדוק מאוד עם משרדי ממשלה ועם הגופים הרלוונטים, והידע שלנו מוערך".

היא סיכמה כי היום, יותר מתמיד, "חשוב וצריך שתהיה כאן מערכת שבכל מרכיביה תוכל לתת מענה לצרכים הרלוונטים של האוכלוסיה כמו גם ליישר קו עם מדינות מפותחות בעולם".

***גילוי מלא: הכנס התקיים בשיתוף הקואליציה לבריאות הנפש