ישראל מייבאת ענבים רק ממדינה אחת. האם התביעה בהאג תשנה את זה?

חקלאים ואזרחים מובילים חרם צרכני על ענבים המיובאים מדרום אפריקה, בשל תביעתה את ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. אך בפועל, מגבלות של משרד החקלאות מונעות יבוא מכל מדינה אחרת, וכל 118 הטונות של ענבים שיובאו מאז ה-7 באוקטובר מגיעים מדרום אפריקה. זאת בניגוד להחלטה שעברה ב-2022 במטרה לפתוח את יבוא הפירות והירקות ממדינות נוספות. 

● ציטוטי ח"כים, האשמות בהרג מכוון: דרום אפריקה הציגה את הטענות נגד ישראל
● ישראל הציגה את טענותיה בדיון נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג 
● מה באמת רצתה דרום אפריקה | פרשנות

"עכשיו ברשתות השיווק! הענבים שמוכרים בשקיות הם מדרום אפריקה. לעולם לא נשכח ולעולם לא נסלח לטרוריסטים ולכל דומיהם!" קוראת כרזה הנושאת את סמלה של התאחדות האיכרים בישראל. הם מבקשים להסב את תשומת-לב הצרכנים ללוגו Cape של יצרנית הענבים הגדולה מדרום אפריקה, ודורשים שהציבור לא יקנה. בעקבות תביעת ישראל על-ידי דרום אפריקה בהאג, יש מי שנענים לקריאה ומעדיפים לא לקנות ענבים מהמדינה האפריקאית.

אך בפועל, אין הרבה ברירות. שכן בזמן שבחורף יבול הענבים בישראל בשפל, משרד החקלאות מאפשר לייבא ענבים אך ורק ממדינה אחת בלבד: דרום אפריקה. כל 118 הטונות של ענבים שיובאו מאז ה-7 באוקטובר מגיעים ממנה, זאת על-פי הגבלות הגנת הצומח אותן היא מטילה על כל שאר מדינות העולם. על-פי ההחלטה במסגרת חוק ההסדרים ב-2022, משרד החקלאות צריך להרחיב את אפיקי היבוא לישראל על-ידי חתימה על הסכמי הגנת הצומח מול מדינות נוספות, ובכך לאפשר יבוא בטוח מהן ללא חשש ממזיקים. 

"נמצאים באותו מצב של שנות ה-50 וה-60" 

רועי שפלר, יבואן פירות וירקות, אומר כי "איך שהתחלפה הממשלה, ומרכז הליכוד חזר להשפעה, המהלך נגנז. גם הרפורמה ההיא בוצעה בצורה עקומה ומוגבלת מדי, ורצו לפתוח באופן הדרגתי ומוגבל יבוא ממדינות נוספות. אבל הפלא ופלא התחלפה הממשלה, והדבר יצא מסדר היום. אנחנו נמצאים באותו מצב של שנות ה-50 וה-60".

ענבים, למעט יוצאי דופן בולטים, הם פרי קיצי. שיא עונת הענבים מגיע בישראל ביולי עד ספטמבר, אז גם המחירים בשפל. אך ברגע שזה עובר, המחירים מאמירים משמעותית. אך בחצי הכדור הדרומי, ינואר הוא שיא הקיץ ועונה מצוינת לענבים. שם נמצאות גם שתי יצואניות הענבים הגדולות בעולם - פרו וצ'ילה, מהן אי-אפשר לייבא לישראל. גם בקיץ לא ניתן לייבא ממדינות אירופיות מתקדמות כמו הולנד ואיטליה. בענף הקמעונאות אומרים כי "לא ברור מה הסיבה להחלטה הזו, שכן יש עוד מקורות שאפשר לייבא מהם ענבים בעונות ההפוכות לנו (אם היה אישור), כמו ברזיל, צ'ילה ואורגוואי".

לדברי שפלר, "כדי לפתוח יבוא ממדינה חדשה, משרד החקלאות צריך לעשות תהליך ניהול סיכונים ביבוא: להתכתב עם הגנת הצומח בארץ המקור, להבין אילו מזיקים ואילו מחלות יש להם ואיך לטפל בהם, וככה זה הלוך ושוב בהתאם לקצב הפולמוס במשרד החקלאות אצלנו ומשרד החקלאות בצד השני, עד שמגיעים להסכמות.

:גם בצד השני לא ממהרים להגיע להסכמה עם מדינה קטנה יחסית ורגולציה נוקשה במיוחד כמו ישראל. אחרי זה צריך עוד אישורים של היצרנים והיצואנים, כדי להוסיף עוד בירוקרטיה. זה תהליך מאוד פרטני ויוצא דופן במורכבות שלו בעולם. זה יכול לקחת בין 3 שנים ל-30 שנה, תלוי כמה זה חשוב למשרד".

ואכן, מבקר המדינה פרסם כי לגבי אוכמניות, תיקים רבים שבידי משרד החקלאות נמשכים למעלה מ-5 שנים ולא מגיעים בפועל לצרכן. "ניסו להשוות את זה לתקנות האירופיות, שמותר אלא אם יש משהו חריג, אבל זה לא צלח", אומר שפלר. 

משרד החקלאות: עובדים על פתיחה ליבוא ממדינות נוספות

במשרד החקלאות מתעקשים שהם עובדים על פתיחה ליבוא ממדינות נוספות מלבד דרום אפריקה, ו"יש כמה מדינות בתהליך". אך נכון להיום, זו המדינה היחידה שמותר לייבא ממנה. גם אם יאשרו, אומר שפלר, זה עדיין משאיר את המכסים הגבוהים ואת דרישות הטיפול הנוקשות שמשרד החקלאות דורש - שמונעות יבוא.

שפלר מספר כי בעוד הרצון להחרים ענבים מדרום אפריקה הוא מובן, דווקא החקלאים הדרום-אפריקאים עצמם הם לעתים קרובות פרו-ישראלים: "החוואים הלבנים בדרום אפריקה דווקא תומכים בישראל, והם אלה שייפגעו במקרה של חרם. אבל יש אנשים עם אינטרסים שרוצים ליפול על הנושא של היבוא. בווסטרן קייפ אין רוב למפלגת ה-ANC השלטת, והרוב תומכים בישראל בצורה די נלהבת".

חוואי מדרום אפריקה מעיד כי "המעורבות של ממשלת דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי היא בדיחה, וזו לא ההשקפה של שאר דרום אפריקה. זה רק כי ישראל לא תמכה במפלגת ה-ANC לפני שהם השתלטו על המדינה כדי למלא את הכיסים של עצמם ולפגוע בכלכלה. זה יהיה קשה מאוד אם העסקים יושפעו מזה".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות מפרסם בצורה שקופה את מקורות היבוא והיצוא של תוצרת חקלאית טרייה מישראל ואליה. המפה מתעדכנת באופן תדיר בהתאם לפתיחת יעדים נוספים ולהליך הערכת הסיכונים".