למה באוצר דוחפים תשלום מס על כל קילומטר ברכב חשמלי

החלטת הממשלה לתיקון תקציב 2024 כוללת החלת מס נסועה על כלי רכב חשמליים החל מ־2026. בעוד ההחלטה טעונה עוד את אישור הכנסת, היא כבר עוררה לא מעט חילוקי דעות, גם בקרב שרת התחבורה מירי רגב. אילו השפעות יהיו להחלת המס, מה סגרו משרד האוצר ומשרד התחבורה בהסכם על העברתו, ומדוע בכלל מעוניינים באוצר לקדם אותו? גלובס עושה סדר.

● דעה | המתווה החדש עשוי להפוך את החשמליים לעסקה לא משתלמת
● מבחן דרכים | מעט התייאשנו מלמצוא חשמלית סינית זולה יחסית, ואז פגשנו את המכונית הזו 
● בלעדי | הגזירה תתרחב: מס על כל קילומטר, גם ברכבי ה"פלאג אין" 

מהו מס הנסועה ואיך הוא ייגבה?

מס הנסועה על כלי רכב חשמליים נועד להחליף את המס על הדלק (מס הבלו) ברכבי בנזין או סולר. בנוסף, המס נועד לשקף לבעלי הרכבים החשמליים את העלות החיצונית של השימוש ברכב פרטי - דוגמת התרומה לגודש ולתאונות הדרכים.

גובה המס נקבע על 15 אגורות לקילומטר, כשמספר הקילומטרים ייבדק מדי שנה על ידי מחשב הרכב ובמכוני הרישוי. בין לבין, הנהגים ישלמו מקדמות על המס מדי חודשיים באמצעות שובר שיישלח מרשות המסים, ואחת לשנה הרשות תתחשבן, "באופן אוטומטי ככל הניתן", לפי לשון החוק, עם בעל הרכב. אותן מקדמות ייקבעו לפי בסיס הנתונים הממוצע של בעל הרכב.

כלי הרכב החשמליים מזהמים פחות, אז למה למסות אותם?

המדיניות של ישראל היא לעודד את כניסת כלי הרכב החשמליים בשל הפגיעה הפחותה שלהם באיכות האוויר. ישראל מתקדמת מאוד בנוגע להכשרת אוטובוסים המונעים בחשמל, ויעדיה השאפתניים הם להחליף את כל צי האוטובוסים העירוניים בשנים הקרובות. אולם, בכל הנוגע לכלי רכב פרטיים חשמליים ישנה בעיה בשל ההתנגשות עם המדיניות בישראל לצמצום השימוש בכלי רכב פרטיים ומעבר לתחבורה ציבורית (מדיניות שכעת מתקשה להתרומם).

לפי נתוני משרד האוצר, עלות הנסיעה ברכבי בנזין חיסכוניים בדלק עולה כ־24 שקלים לנסיעה של 30 ק"מ הלוך־חזור. נסיעה דומה באוטובוס או ברכבת עולה 13 שקלים, וברכב חשמלי עומדת העלות על 7 שקלים בלבד. המס, כך לפי האוצר, נועד לתקן את הפערים הללו ולהשוות בין העלויות. יותר מכך, לפי האוצר, גם לאחר הטלת המס על החשמליים, הנסיעה בהם עדיין תהיה זולה ומשתלמת יותר.

האם תהיה פגיעה במשק?

בעבודה שערכו ברשות המסים ובמשרד האוצר בשנה האחרונה עלה שהעלות החיצונית כתוצאה מזיהום אוויר, פליטת גזי חממה, רעש, עלות אובדן זמן בפקקים, תאונות דרכים והשטח המוקצה לחניה - הוא כמעט 62 שקלים לכל 100 ק"מ של רכב פרטי המונע באמצעות בנזין. זאת, לעומת 59 שקלים לכל 100 ק"מ של כלי הרכב הפרטיים המונעים באמצעות חשמל.

"תועלות אלו מצדיקות גיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה הסרת חסמים תשתיתיים ורגולטוריים להגדלת היקף חדירתו (של הרכב החשמלי, א"ז) לשוק הרכב הישראלי. עם זאת, היבטי מדיניות הקשורים למיסוי צריכים לשקף בבירור גם את מרכיבי העלויות החיצוניות בהן אין לרכב חשמלי יתרון על פני רכב בנזין, ובפרט שמדובר ברוב הגדול של העלויות", נכתב במסמך שערכו במשרדים.

מה יהיו הכנסות המדינה בעקבות המס?

ההכנסות צפויות לעמוד על כ־75% מהכנסות המדינה על מס הבלו. ההכנסה המקסימלית ביחס לכלי הרכב הפרטיים שנוסעים כיום בכבישי ישראל היא כ־10 מיליארד שקל בשנה. קצב החדירה של כלי רכב חשמליים לישראל הוא גבוה ועולה בהרבה על התחזיות. אם ב־2020 שיעור הייבוא של רכבים חשמליים מכלל הרכבים בישראל היה 3.5%, הרי שבשנת 2022 הוא כבר עמד על כמעט 20%. לפי עבודות שביצעה המדינה, גם אם התחבורה הציבורית תשתפר פלאים, מספר כלי הרכב הפרטיים בכללותם צפוי בכל זאת לעלות בעשורים הקרובים ב־15%־30%, ובהתאמה גם הכנסות המדינה צפויות לעלות.

ומה לגבי מס הקנייה שיחול על כלי רכב חשמליים?

משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה - כל אלו דרשו ממשרד האוצר ומרשות המסים לדחות את העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי משיעור של 20% ל־35% שנכנס לתוקף החודש. על פי המתווה הישן, שיעור המס אמור היה בשנת 2025 להשתוות למס המוטל על רכבי בנזין - 83% מס קנייה (עם הפחתת המיסוי בהתאם לנוסחת מיסוי ירוק).

במסגרת החלטת הממשלה הוחלט לפרסם מתווה מדורג לשנים 2025־2027 באופן שישקף עלייה פחות דרמטית. כידוע, האוצר לא מחלק מתנות חינם והוא קשר בין מדרגות המס הללו לבין העברת חוק מס נסועה והשוואת אגרת הרישוי, ותחולת המס בשנת 2026 מותנית בהליך הגבייה בפועל. בכל אופן המתווה המדורג נועד, כך נראה, להפחית התנגדויות בממשלה להחלת מס הנסועה.

שרת התחבורה מירי רגב הצהירה בעבר שתתנגד למס. איך היא שוכנעה?

במסגרת הסיכום התקציבי בין משרד האוצר למשרד התחבורה, שלא מפורסם לציבור, הוסכם על החלת הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית שתעמיק את הסבסוד וההנחות על כרטיסי הנסיעה (סבסוד שכבר היום עומד על 85%). בתמורה להחלת אותה רפורמה, שנמצאת בחשיבות גבוהה מאוד אצל רגב, הוסכם על קידום מס הנסועה.

כך ייכנסו לתוקף הנחות בתחבורה הציבורית בפריפריה, ועבור חיילים, צעירים (הכוללים גם אברכים, בהתאם להסכם הקואליציוני מול יהדות התורה) ונכים. בשלב השני, לאחר אישור של חוק מס הנסועה בכנסת, יינתנו הנחות ליישובים ברמה סוציו־אקונומית 1־5. בנוסף, גם הקיצוצים בפרויקטי התשתית שתכנן משרד האוצר לא ייצאו כולם לפועל, לרבות פרויקטים שהיו חשובים לרגב לקדם.

כן הוסכם בחתימת מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן כי "המשרדים תומכים ויפעלו ליישום החלטת ממשלה… ויפעלו בהתאם להוראות הממשלה על מנת לקדם מס נסועה, וכן יפעלו לטובת ביטול ההנחות באגרת רישוי לרכב חשמלי. במסגרת זאת, משרד התחבורה מתחייב לתקן את תקנות התעבורה כך שאגרת רכב חשמלי תהה זהה לאגרת רכב בנזין מאותו סוג, וכן יביא תקנות אלו לאישור ועדת כלכלה לא יאוחר ממרץ 2024".

מה הקשר בין אגרת הגודש למס הנסועה?

אגרת הגודש היא מס נפרד שאמור להיכנס לתוקף על פי חוק ב־2025, ובמסגרתו כניסה למטרופולין תל אביב בשעות העומס תעלה כסף. בפועל, רגב הקפיאה את הערכות המשרד להחלת המס והוא עומד בסימן שאלה, משום שתקציבים רבים לתשתיות ולשירות אוטובוסים מותנים בהחלת אותו מס - שעדיין בתוקף על פי החוק.

בכל אופן, נראה שבאוצר מכינים את התשתית להכניס את מס הגודש דרך מס הנסועה. בהחלטה נכתב כי תוקם ועדה שתמליץ לשר האוצר עד לשנה הבאה, "בדבר האפשרות לקבוע מס נסועה דיפרנציאלי שיחול גם על רכבי סולר ובנזין וגם על רכבים חשמליים, שאינו מס נסועה חלף בלו אלא מס שנועד להפנים עלויות אחרות שמייצר השימוש ברכבים פרטיים, בשים לב לאזורי הנסיעה ולשעות הנסיעה".

בכל אופן, אם חוק מס הנסועה יעבור, למשרד התחבורה יהיה קושי רב יותר לעצור את יישומו של מס הנסועה, וזאת משום שנקבע בהחלטת הממשלה שמי שאמון על החלתו הוא משרד האוצר ורשות המיסים. החברה הממשלתית שנבחרה לקידום מס הגודש היא חברת נתיבי איילון הכפופה למשרד התחבורה, אך שר האוצר יכול למנות חברה ממשלתית אחרת שאינה כפופה למשרדה של רגב.