המדינה לא תשיב תמלוגי גז. המשקיעים גילו זאת באיחור של שנה

השאלה כמה כסף תרוויח ישראל מגילוי הגז הטבעי בשטחה עמדה במרכז דיון ציבורי סוער. התמלוגים היו אומנם רק חלק אחד בסיפור, אבל תג המחיר של החלק הזה לא מבוטל: ב-2022 הרוויחה המדינה 1.7 מיליארד שקל מתמלוגים בגין גז טבעי. הסכום שנצבר מאז גילוי המאגרים עומד על 20 מיליארד שקל. הכסף הזה, מטבע הדברים, הוא כסף ציבורי. 

● המדינה לא תשיב 100 מיליון שקל תמלוגים שגבתה משותפויות הגז
● בלעדי | סמוטריץ' קיבל אישור משפטי: אלה הכספים הקואליציוניים שייכנסו לתקציב
● ה-EIB יזרים דרך לאומי מיליארד שקל לפרויקטים ירוקים בישראל

ובכל זאת, חרף חשיבות הדברים, הליך משפטי בעניין גובהם של התמלוגים המדוברים ומנגנון החישוב שלהם נוהל כולו תחת איסור פרסום גורף. גם פסק הדין נחסה - והותר לפרסום רק כעבור שנה וחודשיים מהיום שניתן. למה זה קרה?

הכול פתוח חוץ ממה שלא

העיקרון הנוהג בישראל הוא של פומביות הדיון, כלומר: הכול פתוח, אלא אם יש טעם טוב לחרוג מכך. בפועל, רב המרחק בין ההצהרה למציאות, והרבה הליכים מתנהלים בדלתיים סגורות. דוח מבקר המדינה מחודש מרץ 2022 הצביע על כך שבשליש מהתיקים שנפתחו בשנים 2017-2019 הוטל איסור פרסום גורף, לרבות ביחס לעצם ניהולם. רק בשליש מהתיקים שנחסו, עלה מהדוח, החיסיון ניתן בהתאם לחובה שמטיל הדין. היתר נחסו לא פעם במלואם בשל פרט קונקרטי שנדרש היה להסתיר.

כשתיק חסוי, לא ניתן לצפות בו כלל. חיפוש שלו במערכת "נט המשפט" מעלה את התוצאה "שגגה", כלומר לא ניתן אפילו לדעת שמדובר בתיק שקיים אך נחסה. גם ההחלטה על איסור הפרסום חסויה. התיק גם לא מופיע בלוח הדיונים. אם מוגש ערעור לבית המשפט העליון בתיק שיש בו חיסיון, הוא הופך אוטומטית לחסוי גם שם, והצדדים מסומנים "פלונים".

הטעם לכך דווקא נועד לאפשר פומביות: בניגוד לערכאות הדיוניות, פסקי הדין בעליון מפורסמים גם בסוגיות חסויות, אז ההעדפה פעמים רבות היא לא להסתכן בחשיפת פרטים אישיים. הבעיה כמובן היא שלא מופעל שיקול דעת עם פתיחת התיק, וכך קורה שגם תאגידים, בסכסוכים מסחריים לגמרי, הופכים לפלונים. כדי שזה ישתנה - מישהו צריך לעורר את זה. ברוב המקרים זה לא קורה.

כדי שתיק יהיה חסוי, עליו להימנות עם החריגים לעיקרון פומביות הדיון שמופיעים בחוק, ובמרביתם של המקרים לבית המשפט נתון שיקול הדעת להכריע אם לחסות - וכמה. עם החריגים נמנים למשל ביטחון המדינה, יחסי חוץ, עבירות מין וגם "הגנה על סוד מסחרי", כמו במקרה שלפנינו.

ביקשו דלתיים סגורות

בשנת 2015 הגישו חברות הגז תביעה נגד משרד האנרגיה בבקשה להשבת תמלוגים שלטענתן שילמו ביתר בגין השנים 2013-2015. במהלך ההליכים המקדמיים בתיק הגישו שברון מדיטירניאן לימיטד, ניו-מד אנרג'י ואבנר חיפושי נפט בקשה לנהל את ההליך בדלתיים סגורות, בטענה שאחרת ייחשפו סודות מסחריים שלהן.

פרקליטות מחוז ירושלים, שייצגה את המדינה באמצעות עורכי הדיון שרון אבני ומני מנחם, התנגדה. בין נימוקיה הין גם טיעונים עקרוניים: נטען כי מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית מובהקת, וכי ניהול הדיון באופן חסוי ימנע מהציבור חשיפה אליו.

השופט בתיק, רפאל יעקובי, הלך עם החברות. הוא קבע כי התיק יתנהל תחת איסור פרסום, כאשר בסוף ההליך ניתן יהיה לפנות בבקשה להסרתו. הפרקליטות לא אמרה נואש והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - אך זו נחתה אצל השופט מינץ, שלא הבין על מה המהומה - ודחה את הבקשה.

יחד עם זאת, הוא הבהיר כי "אף אם הדיון כולו יתקיים בדלתיים סגורות, אין משמעות הדבר בהכרח כי איסור הפרסום יימשך גם לאחר מתן פסק הדין". בהמשך הוסיף: "אין ספק כי בבוא העת יידרש בית המשפט לתת דעתו גם לעניין הזה".

ההחלטה הזו ניתנה בדצמבר 2017. עד מתן פסק הדין, בנובמבר 2022, שבע שנים אחרי שההליך החל - הוא נותר חסוי. אולם, כפי שהתברר בשבוע שעבר, הוא המשיך להיות חסוי גם למעלה משנה לאחר מכן.

השופט יעקובי פרש מהכס זמן קצר לאחר מתן פסק הדין. בדצמבר הגישה הפרקליטות בקשה להסיר את החיסיון, אך זו הגיעה לידיו של שופט אחר, השופט נמרוד פלקס, שלא הכיר את התיק, וקבע רק בפברואר שפסק הדין יפורסם, ואפשר לצדדים להסכים על נוסח, ואלה התקשו להסכים.

החברות רצו לחסות הרבה; הפרקליטות, שביקשה בתחילה להתיר את צו איסור הפרסום על ההליך במלואו, אך הסכימה להצטמצם לפרסום הפסיקה בלבד, רצתה מעט.

כאשר התיק נקבע סוף סוף לדיון - פרצה המלחמה, ובסוף הגיעו הצדדים לנוסח מוסכם ביניהם, שהוא זה שפורסם לציבור. ההליך עצמו וההחלטות שניתנו בו - נותרו חסויות.

עורכי דין שאינם נוגעים לעניין סיפרו לגלובס כי גם ביחס לתיקים שנחסים לגמרי ושבהם הצדדים נאבקים על הנוסח, פרק זמן של למעלה משנה שאיש אינו יודע שניתן פסק דין הוא חריג ביותר, גם בנסיבות שבהן התחלף השופט שדן בתיק.

בינתיים, ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בבית המשפט העליון מאז פברואר שעבר - חסוי כמובן. החברות מכונות בו "פלוניות", באותה אוטומציה של האופן שבו נקלטים תיקים בערכאה הגבוהה בישראל. איזה סוד מסחרי יתגלה מעצם הידיעה על כך שישנו ויכוח על תמלוגים? למערכת המשפט הפתרונים.

שותפויות הגז, באמצעות עורכי דינן, העדיפו שלא להתייחס לדברים.

"פרסום גדול ככל הניתן"

מטעם הנהלת בתי המשפט נמסר: "הנהלת בתי המשפט רואה ברצינות רבה את דוח מבקר המדינה לעניין אי-פרסומם של תיקי בית המשפט בשל פרט חסוי שמשפיע על חיסיון התיק כולו, ופועלת במספר דרכים לטייב את המערכת ולהביא לפרסום גדול ככל הניתן של פסקי דין והחלטות על ידי התממה מראש של הפרטים החסויים.

"מדובר בתיק מורכב ורחב-היקף שבו נדונה תביעה לסעד כספי והצהרתי שהגישו מספר חברות גז נגד המדינה להשבת תמלוגים להפקת גז טבעי. ההליך התנהל תחת חיסיון כשמונה שנים, שבמהלכן נדונה סוגיית איסור הפרסום הן על ידי בית המשפט המחוזי והן על ידי בית המשפט העליון.

"בקשת המדינה לפרסום פסק הדין הוגשה לאחר שהסתיים ההליך השיפוטי, והשופט שדן בתיק פרש. הבקשה נותבה לשופט חדש אשר בחלוף כחודשיים נתן החלטה שלפיה יש לפרסם עותק של פסק הדין בהשמטת פרטים חסויים, הכוללים סודות מסחריים, וכן הורה כי יוגש לבית המשפט נוסח מתאים בתוך 20 ימים. בהעדר הסכמה בין הצדדים נקבע מועד לדיון, אשר בוטל מחמת המלחמה, ובטרם נקבע מחדש הודיעו הצדדים כי הגיעו לנוסח מוסכם. כאמור, העיכוב בפרסום נוסח מותר לפרסום של פסק הדין נבע בעיקרו מהעדר הסכמה בין הצדדים.

"אשר לערעור המתנהל בבית המשפט העליון: במועד פתיחת ההליך בבית המשפט העליון (ביום 6.2.2023) התיק סווג בבית המשפט המחוזי כ'חסוי לציבור ופתוח לצדדים'. בהתאם לכך הותאם סיווג התיק גם בבית המשפט העליון. חרף זאת, וכפי שקורה על פי רוב, החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון הנוגעים לתיקים המתנהלים תחת חסיון בערכאות הדיוניות מתפרסמים באתר בית המשפט העליון תוך חיסיון שמות הצדדים, וזאת משיקולים של פומביות ושקיפות. כך נעשה גם במקרה הנוכחי".