בסוף השבוע, הודיעה חברת דירוג האשראי מודי'ס כי, לראשונה בתולדות המדינה, היא מורידה את הדירוג של ישראל: מדרגת A1 לדרגת A2. בנוסף, הורדה גם תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית". ההודעה עוררה ביקורת עזה מצד חברי הממשלה על ההחלטה של החברה.
● שאלות ותשובות | ברקת הגיע להסכמות עם חלק מחברות המזון. מה הרווח לצרכן?
● גפני רוצה לבטל את העלאת המע"מ ובאוצר חוששים מתגובת סוכנויות הדירוג
● בישראל חוששים: אחרי מודי'ס, חברות הדירוג המתחרות יקדימו את הדוחות שלהן
הבולט שבהם הוא שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. מערך ההגנה שלו כלל שלושה אלמנטים מרכזיים: הורדת הדירוג היא פוליטית; בכל מה שקשור לכלכלה, הדו"ח רק משבח את הממשלה; וההשפעה של הורדת הדירוג אינה דרמטית. אבל האם הקו של סמוטריץ' עומד במבחן העובדות? בדקנו את הטענות המרכזיות.
"מודי'ס מחזירים אותנו לרמת הדירוג של 2001. זה מגוחך"
חדשות הערב, קשת 12, 11.2
כדי להראות שהורדת הדירוג לא קשורה לכלכלה, סמוטריץ' ציין שהדירוג המעודכן שלנו, A2, הוא זה שהיה ב־2001 - אף שמאז חלו תמורות רבות בכלכלה הישראלית: "ב־2001 התוצר הגולמי שלנו, קרי הכלכלה שלנו, הייתה 509 או 507 מיליארד שקלים. היום אנחנו… עם שני טריליון. יחס החוב לתוצר שלנו היה 96%, עכשיו מחזירים אותנו לשם עם צפי של 67% בסוף השנה".
ראשית, לנתונים. ב־2000 מודי'ס העלתה את דירוג האשראי של ישראל ל־A2 (מ־A3). לפי נתוני הלמ"ס, התמ"ג אז עמד על כ־555 מיליארד שקל - ובשנת 2022 על 1.76 טריליון שקל. באשר ליחס החוב־תוצר, בזמנו אכן פורסם שבשנת 2001 הוא עמד על 96% ובהמשך עלה אף יותר (בשנים הבאות הנתון התעדכן כלפי מטה) - וכיום, על פי אומדן ראשוני לשנת 2023, הוא עומד על 62%, כאשר הצפי הוא לעלייה של 67% עד 2025.
האם זה מוכיח שהחזרת הדירוג לשם נובעת רק ממניעים פוליטיים? לפי פרופ' איתי אטר, אוניברסיטת תל אביב, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, "מתודולוגיית הדירוג היא מתודולוגיה שלמה שלוקחת בחשבון מספר רב של פרמטרים - ולכן אי־אפשר להסתמך על פרמטר יחיד כדי לבסס פעולת דירוג". גם לגבי יחס החוב־תוצר, מציין פרופ' אטר ש"הקפיצה מיחס חוב־תוצר של 60% לנתון של 67% היא אירוע חשוב מאוד".
גם פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, סבור כי "התוואי של מדינת ישראל מחוב־תוצר יורד לחוב־תוצר עולה הוא שינוי משמעותי. הבעיה שמוצאים מודי'ס היא שהם לא כל כך רואים מה הולך להיות המסלול של החוב־תוצר מ־2025 ואילך. זה הלב של הטיעון שלהם: זה לא רק שבגלל המלחמה עלינו בחוב־תוצר, אלא הם חוששים מהתהליך הלאה, כפי שבא לידי ביטוי מהחששות שהם מביעים מאי היציבות הפוליטית והתקציבית אחרי המלחמה. חוסר הוודאות מ'היום שאחרי' מטריד אותם".
פרופ' אטר מוסיף כי "בשקלול הסיכונים הניצבים בפני הכלכלה הישראלית, נלקח בחשבון השילוב של השלכות המלחמה הנוכחית ביחד עם גורמים שמשפיעים עמוקות על יסודות הכלכלה הישראלית - וחלקם באמת השתנו לרעה מאז שנות האלפיים". למשל, "השתלבות החברה החרדית היא סוגיה משמעותית במיוחד לכלכלה הישראלית. ככל שהשיעור שלהם מתוך האוכלוסייה גדל, זו סוגייה עוד יותר קרדינלית. במובן הזה, אם אני משווה את שנת 2000 להווה, אז היום אנחנו עומדים בפני בעיה מהותית הרבה יותר, כי הגודל של הקבוצה הזו באוכלוסייה הישראלית גדל בצורה משמעותית". גם לפי פרופ' אקשטיין, "יש לנו בעיות מבניות כמו תעסוקת חרדים וגידול באוכלוסיית החרדים - שזה יוצר תוואי בעייתי לצמיחה כלכלית. יש לנו במשק הישראלי נקודות סיכון שלא קיימות במקומות אחרים".
"מודי'ס נותנת ציונים מצוינים למדיניות הכלכלית"
חדשות הערב, קשת 12, 11.2
אכן, במודי'ס בהחלט מציינים לחיוב כלי מדיניות שהממשלה נקטה בהם במסגרת התקציב. במיוחד, החברה מחמיאה למהלכים שהממשלה מתכוונת להעביר במטרה לצמצם את הגירעון - כמו העלאת המע"מ ב־2025 - ומציינת כי "נכונות הממשלה להעלות מיסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים".
אבל אקשטיין מפנה אותנו לחלק שמדבר על "גורמים אשר יכולים להוביל לעליית דירוג". שם נכתב ש"החברה מציינת כי תעדכן את תחזית הדירוג ל־'יציבה' היה ויהיו ראיות לכך שמוסדות מדינת ישראל מסוגלים לגבש ולהוביל צעדי מדיניות שיתמכו בהתאוששות הכלכלית והפיסקלית ובנוסף ישקמו את הביטחון תוך התמודדות עם מגוון רחב של סדרי עדיפויות במדיניות הממשלתית".
הדוח לא אופטימי לגבי זה: "לאור תחזית הדירוג השלילית, החברה אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה". כפי שמפרש פרופ' אקשטיין, "העובדה שתחזית הדירוג שלילית ושהחברה מציינת במפורש את אי היציבות הפוליטית כאחד מגורמי הסיכון המרכזיים, מעידה שמודי'ס לא מעריכה שממשלת ישראל תהיה מסוגלת לבצע צעדים שיתרמו לשיקום הכלכלה".
ויש עוד גורם כלכלי שאותו מודי'ס לא מציינת לחיוב. לדבריה, אחת הסיבות לכך ש"הסיכונים החברתיים הם גבוהים", היא "האתגרים ארוכי השנים בכל הנוגע לדמוגרפיה - במיוחד ההבדלים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה".
"(את) הרוב המוחלט של החוב… אנחנו מגייסים פה… ופחות חשופים לחוב בינ"ל"
עצם העניין, גלי ישראל, 11.2
לפי סמוטריץ', היות שרוב החוב של המדינה מגויס בישראל ולא בחו"ל - הורדת הדירוג לא תשפיע דרמטית על החוב של ישראל. האם אכן הדירוג משפיע רק על חובות חיצוניים?
אם נסתכל על נתוני החוב הממשלתי מסוף הרבעון השלישי של 2023, נראה שאכן רוב החוב הממשלתי היה מקומי, שהיווה 85% ממלאי החוב. אבל מה המשמעות של זה?
פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ו־ווריק שבאנגליה מסביר ש"יש שקילות מלאה בין אג"ח שנמכר שנמכר בחו"ל בדולרים לבין אג"ח שנמכר בשקלים בישראל. ברגע שממשלת ישראל מנפיקה אג"ח דולרי, אז לא משנה אם הוא נסחר בבורסה בישראל או בחו"ל - המחיר יהיה אותו מחיר, למעט הפרשים קטנים. אם הממשלה מנפיקה אג"ח בשקלים, אז יכול להיות שיהיה הבדל בין האג"ח השקלי לדולרי - אבל זה משקף את הציפיות להפרש האינפלציה בין המטבעות. אולם מה שרלוונטי לענייננו הוא שהורדת הדירוג משקפת עלייה בסיכון שממשלת ישראל לא תחזיר את החוב - וכאן אין שום משמעות לשאלה איפה החוב מונפק".
גם אקשטיין אומר כי "האג"ח של מדינת ישראל היא אותו נכס - אם היא נמכרת בחו"ל ואם היא נמכרת בישראל. היות שמדובר בשוק הון שבו ניתן לסחור בנכסים באופן גלובלי, המחירים של האג"ח בישראל ובחו"ל יתכנסו לאותו ערך. התמחור של הסיכון לאי־החזרת החוב הוא אותו תמחור בכל השווקים". לדבריו, "בסופו של דבר, לא יכול להיות פער במחיר אג"ח של ממשלת ישראל בין חו"ל לישראל. יכול להיווצר מצב שבו, בגלל ענייני נזילות של השוק בחו"ל, ייוותר פער בתשואה בין השוק בחו"ל לשוק המקומי, אבל זה לא יכול להימשך על פני זמן".
"אל מול השווקים הבינ"ל, יותר חייבים לנו מאשר אנחנו חייבים להם"
עצם העניין, גלי ישראל, 11.2
עוד טענה הייתה שבחו"ל חייבים לממשלת ישראל יותר ממה שישראל חייבת לחו"ל, ולכן אין הצדקה להורדת הדירוג. לפי בנק ישראל, נכון לספטמבר 2023, אכן יתרת החוב החיצוני ברוטו של המגזר הציבורי לחו"ל עמדה על 79 מיליארד דולר, בעוד נכסי המגזר הציבורי בחו"ל שהוחזקו כמכשירי חוב עמדו על כ־206 מיליארד דולר.
"זה בכלל לא משנה", אומר פרופ' מואב, "כי התשואה על הנכסים שממשלת ישראל מחזיקה בחו"ל לא מושפעת מהריבית שישראל משלמת על החובות שלה. גם אם יש לנו המון נכסים בחו"ל, זה אומנם תורם לדירוג האשראי - אבל זה ממש לא ביטוח מפני ירידת דירוג האשראי".
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
