השבוע הייתה אמורה הממשלה להשלים את מלאכת אישור תקציב המדינה החדש ל־2024 ובכך להגדיל את מסגרת ההוצאות ב־70 מיליארד שקל. אולם עיכובים בתהליך מצד שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שיבשו את התוכניות. במקום זה, ביום שלישי פקע הדד־ליין החוקי, ובמקום הגדלת התקציב נכנס לתוקף דווקא קיצוץ רוחבי (פלאט) של 67 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה, בהתאם למנגנון הקבוע בחוק.
● פרשנות | בדרך למדינת עולם שלישי? הממשלה צריכה להתעורר, ולא בגלל נתוני הצמיחה
● ניתוח | המשק מאט בחדות: צמיחה שלילית לנפש בשנת 2023
● ניתוח | האינפלציה נעצרה? הפער שבין נתוני הלמ"ס לעליות המחירים
התוצאה היא שהממשלה תצטרך להתנהל כרגע עם 137 מיליארד שקל פחות מכפי שתיכננה - פער אדיר של 30% בין התוכניות התקציביות באוצר לבין המציאות החדשה אליה קמו משרדי הממשלה.
מנכ״לי המשרדים בממשלה נמצאים מתחילת השנה בסיטואציה משונה - בין קיצוץ אחד למשנהו. מבחינתם, הוא לכל היותר הרע במיעוטו. כדי למתן את הזינוק בגירעון בעקבות הוצאות הביטחון והעלויות העקיפות של המלחמה, הנאמדות ב־255 מיליארד שקל, הכניסו באוצר לתקציב קיצוץ רוחבי אחר, מתון יותר, בשיעור של 5% בתקציבי המשרדים האזרחיים, לצד קיצוצים פרטניים נוספים בתוכניות.
חודשיים נוחים תמו
במילים אחרות: רוב משרדי הממשלה ספגו השבוע שיתוק זמני בתקציביהם, וממתינים עתה לאישור התקציב החדש על מנת שהקיצוץ האסטרונומי יוחלף בקיצוץ שכואב אבל פחות. טכנית, בתוך הכאוס שנוצר, המצב התקציבי הכי נוח עבור המשרדים היה זה ששרר עד כה. בהיעדר תקציב מדינה מאושר שמותאם למציאות הכלכלית שכפתה המלחמה, וטרם הכניסה לתוקף של הפלאט - התקציב שהיה בתוקף במשך כמעט חודשיים מתחילת השנה הוא זה שאושר עוד במאי אשתקד, במסגרת התקציב הדו־שנתי המקורי ל־2023־2024.
בניסיון לעשות סדר ולרסן את ההוצאות, שיגר בתחילת השנה החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, הנחיות למשרדי הממשלה לתקופת המלחמה. הנחיות אלה קבעו סדר עדיפויות בהוצאות הממשלה, הגבילו התקשרויות חדשות ושללו הוצאות הנחשבות למותרות כמו פרסום או טיסות לחו"ל. בחשב הכללי מסבירים שהנחיות אלה יישארו בתוקף - ואולי אף יקבלו משנה תוקף - כעת עם החלת הקיצוץ הרוחבי.
פרקי התקציב נידונים בימים אלה בוועדות הכנסת השונות ועוברים הכנה לקריאה שניה ושלישית במליאה. התקציב ייכנס לתוקפו אחרי האישור הסופי של הח"כים, שמתוזמן לפי הערכות במשרד האוצר רק לתחילת חודש מרץ. עד אז, יצטרכו משרדי הממשלה השונים להדק מאוד את החגורה ולעכב הוצאות בשבועות הקרובים.
לפי גורמים באוצר, לא יורגש בפועל שיתוק אמיתי בפעילות הממשלה ויימצאו "פתרונות יצירתיים" להעביר כספים במקרים דחופים. בתחילת המלחמה, כשנדרשו הוצאות כספים בהולות לצבא ולפינוי התושבים ולא הייתה מסגרת תקציבית מאושרת, נקטו החשבים בדרך כלל מדיניות רכה מהרגיל ואיפשרו תיקונים "בדיעבד" של ההוצאות. האם יגלו גמישות דומה גם כעת כדי לאפשר לממשלה לדלג מעל הפלאט שקובע החוק? ספק, אבל זה נמצא בתוך מרחב שיקול הדעת של כל אחד מחשבי המשרדים ובכפוף להנחיות החשב הכללי.
הקואליציה נגד המע"מ
בינתיים, מי שנקלע ביום שלישי לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, שהתכנסה להצביע על העלאת המע"מ ל־18%, עלול היה להתבלבל בקלות בין חברי הקואליציה לאופוזיציה. אחד אחרי השני עלו חברי הוועדה מסיעות הקואליציה לנמק מדוע הם סבורים שיש לבטל את צעד ההתכנסות המרכזי שאישרה הממשלה בצד ההכנסות לצד תקציב המדינה החדש.
ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) הגדיל לעשות והודיע שלא יצביע בעד גזירת המס בוועדה. לרגע היה נראה שההצבעה תידחה למועד אחר כדי לגייס רוב לקואליציה. ברגע האחרון, הוזעק לאולם הוועדה ח"כ ששון גואטה (הליכוד), כדי שירים את ידו בעד ההחלטה, במקומו של מילביצקי שיצא החוצה. תחילה התבלבל גואטה והצביע נגד, רק שאז יו"ר הוועדה, משה גפני, ערך הצבעה מחודשת.
לבסוף, הפרק של העלאת המע"מ עבר והמס יעלה באחוז אחד החל בינואר 2025. גפני עצמו לא התלהב לאשר את הצעד הזה. כפי שפורסם בגלובס, בשבוע שעבר כבר הודיע גפני שינסה לבטל את התוכנית לפני שתיכנס לתוקף ועירער בכך את מאמצי השכנוע של הצמרת הכלכלית מול סוכנויות דירוג האשראי, שבוחנות בימים פגיעות נוספות בדירוג של ישראל. גפני התרעם על הסיקור שקיבל בשל התבטאותו בשבוע שעבר מ"התקשורת החילונית".
היחידה שהתאמצה לשכנע את גפני וחברי הוועדה בחשיבות של העלאת המע"מ והפצירה בהם לאורך הדיון לתמוך בהחלטת הממשלה, הייתה דווקא ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), מי שישבה באופוזיציה עד לפני מספר חודשים והצטרפה לקואליציה כחלק ממשלת החירום. "זה יהיה חוסר אחריות מצד כל חבר כנסת שלא יתמוך", אמרה, "מודי'ס שמו אותנו בתחזית שלילית, אנחנו במעקב וישראל תיבחן על יכולתה להוציא לפועל את תוכנית ההתאמות שעשתה, שבה המע"מ הוא אבן יסוד כפי שציינה חברת הדירוג בעצמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
