התרופות שבפנים ואלו שנשארו בחוץ: השינויים בסל הבריאות 2024

ההרחבה לסל שירותי הבריאות, בתקציב של 650 מיליון שקל, תכלול השנה 110 תרופות וטכנולוגיות חדשות • לצד תרופה חדשה למחלת הסוכרת והרחבות לבדיקות סקר גנטיות טרום לידה, לא נכנסה לסל תרופה לטיפול באלצהיימר

סל התרופות כולל 110 תרופות וטכנולוגיות חדשות / אילוסטרציה: Shutterstock, Oleksii Fedorenko
סל התרופות כולל 110 תרופות וטכנולוגיות חדשות / אילוסטרציה: Shutterstock, Oleksii Fedorenko

הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2024 סיימה היום את דיוניה והגישה את המלצותיה לשר הבריאות. ההרחבה לסל, בתקציב של 650 מיליון שקל בדומה לשנה שעברה, כוללת 110 תרופות וטכנולוגיות חדשות (חלקם הרחבות של טיפולים שכבר ניתנים לאוכלוסיות מוגבלות). על פי הערכות הוועדה, השינוי צפוי להשפיע לטובה על 317 אלף בני אדם. 

החברה הישראלית שמפתחת טיפולים מבוססי תאי גזע והולכת לנאסד"ק
ראיון | היזם הישראלי שחבר למדענים מהרווארד כדי לחולל מהפכה

בין התחומים שהודגשו השנה בסל נמצאות תרופות למחלת הסוכרת, כשתשומת לב רבה במיוחד תופנה כנראה לתרופה אוזמפיק של נובו נורדיסק. החומר הפעיל בתרופה, Semaglutide, זהה לזה שנמצא בתרופה Wegovy שעשתה רעש גדול בתחום הטיפול בהשמנה, אם כי Wegovy ניתנת בדרך כלל במינון גבוה יותר. בסל הבריאות המוצר הזה אושר רק לטיפול בסוכרת מבוגרים ועל פי ההערכה הוא יינתן רק לכ-5,600 מטופלים, משמעותית פחות מאלה שירצו כנראה להשתמש בו. אם אכן יוגבל השימוש למספר זה של חולים, תעמוד עלות הטיפול במוצר זה ובגרסה בבליעה שלו, על כ-15 מיליון שקל. 

תרופה לטיפול באלצהיימר לא נכללה בסל

תרופת "להיט" אחרת שעושה רעש גדול בעולם אבל לא נכללה בסל היא "לקמבי" לטיפול באלצהיימר. למרות שהחברות ביוג'ן ואסאי המשווקות את התרופה הצליחו להוכיח שהיא מאטה את מהלך המחלה, ההשפעה המינורית יחסית וכמות החולים הגדולה הובילו להחלטה לא להכלילה בסל השנה. 

בתחום הסוכרת שהוזכר לעיל ניתן גם אישור להרחבת השימוש ב"לבלב מלאכותי", מערכת משולבת למדידת סוכרת ומתן אינסולין. כעת המוצר יאושר גם לבני 18-40, כשעד כה אושר למבוגרים יותר. עלות ההרחבה היא 29 מיליון שקל.

עוד הרחבה, הפעם לכיוון השני, היא טיפול בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים בני 18-28 בתרופה Vyvanse ואחרות מאותה המשפחה, בנוסף לילדים. עלות התוספת הזו היא 44.5 מיליון שקל, ל-91 אלף מטופלים.

עבור 55 אלף חולים הסובלים מאסתמה קשה, אושרו מספר תרופות בעלות כוללת של 6.4 מיליון שקל. 

בתחום העור היו כמה אישורים מעניינים, למשל תרופה לאלופציה, מחלת ההתקרחות שלנצח תהיה מזוהה עם הסטירה שחטף השחקן כריס רוק בטקס האוסקר מוויל סמית', לאחר שצחק על אשתו שסובלת מהמחלה. 430 מבוגרים וילדים יהיו זכאים לקבל תרופה לטיפול במצב, בעלות של 12.9 מיליון שקל. תרופה נוספת בתחום העור שאושרה, מיועדת לטיפול באטופיק דרמטיטיס אצל ילדים במצב בינוני עד קשה שאינם מסתדרים עם הטיפולים במריחה. 325 ילדים יקבלו טיפול כזה, בעלות של 17.3 מיליון שקל.

בדיקות מי שפיר וסיסי שיליה יורחבו

126 אלף נשים לקראת הריון ובמקרים מסוימים גם האבות המיועדים, ייהנו מהרחבה של בדיקות הסקר הגנטיות טרום לידה, בעלות כוללת של 43.8 מיליון שקל. בדיקות מי שפיר וסיסי שיליה יורחבו כך שינתנו מגיל 32 (ולא 35) בעלות של כ-10 מיליון שקל.

גם השנה הטיפולים האונקולוגיים הם הסעיף היקר ביותר בסל, אם כי ההטיה לכיוון זה נמוכה מבעבר. השנה ניתן דגש גם על טיפול במחלות נדירות מאד אבל קשות ביותר, וכן לתחומי הקרדיולוגיה וטרשת נפוצה. 

למרות השפעת ה-7.10, לא ניכרת הרחבה משמעותית של סל התרופות בבריאות הנפש, למעט בתחום הקשב שתואר לעיל.

יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה: "אני מודה לשר הבריאות, ולמשרד הבריאות על האמון שנתתם בי. לעמוד בראש ועדת הסל, זהו אחד האתגרים המורכבים ביותר במערכת הבריאות. אני מודה לצוות המקצועי בחטיבת הטכנולוגיות שהכין את החומרים עבור הדיונים, לחברי הוועדה על הדיונים המקצועיים. חברי הוועדה הגיעו מקשת רחבה של תחומי ידע ועיסוק-רפואיות, ניהוליות, כלכליות, ציבוריות וחברתיות. כולם באו לידי ביטוי בשיקולי הועדה. על אף ההבדלים חשתי בכל הדיונים שמה שמאחד את כולנו בתהליך קבלת ההחלטות היו שמירה על כללי האתיקה וחמלה". 

ח"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות, אמר כי: "מאז יום שבת ה-7 באוקטובר משרד הבריאות ניצב בפני מציאות מורכבת מאוד - בין חירום לשגרה. אל מול המציאות הזו יצאה ועדת הסל לדרך ועבדה מסביב לשעון על מנת להביא את ההמלצות שמצליחות לאזן בין הצרכים המורכבים ברגישות חברתית ובחמלה אנושית. אני גאה בכך שלמרות האתגרים התקציביים שהציבה המלחמה, הצלחנו בסיוע ובמעורבות יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי להקצות גם השנה תוספת תקציב בסכום של כ-650 מיליון שקלים לסל התרופות".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר כי: ״זוהי שנה מורכבת עבור מדינת ישראל, מערכת הבריאות פעלה וממשיכה לפעול בעצימות גבוהה מאוד החל מהשבעה באוקטובר. ביום הזה אנחנו תמיד מסתכלים בגאווה ובסיפוק על כך שנתנו מענה לחולים, אך זוכרים לצד זה גם את החולים שלא קיבלו מענה השנה, ומקווים שנצליח לתת להם מענה בשנה הבאה".

ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה, ד"ר אסנת לוקסנבורג, אמרה: "עשינו את המקסימום האפשרי לתת את המענה המיטבי תוך שקלול בין הצרכים הדחופים לבין מענה למצבי תחלואה כרוניים ומניעת תחלואה. צר לנו שלא ניתן היה לתת מענה לכולם אבל אנו רואים כשליחות הציבורית שלנו להמשיך ולקדם את הכנסת תרופות וטכנולוגיות לסל הבריאות וכבר בימים אלו, אנו מתחילים את תהליך הרחבת הסל לשנה הבאה".