מה עושים כשנדרשים לקיצוצים כואבים בתקציב החינוך? שר החינוך יואב קיש התייחס לכך בראיון לקשת 12, כשנשאל על הקיצוץ בן 200 מיליון השקלים שבוצע בתקציבים שמיועדים לגיל הרך. השר הסביר כי אכן מדובר במהלך כואב, אך על רקע הסיטואציה זהו למעשה הרע במיעוטו. "בחרנו לחפש איפה הפעילות שהכי פחות תיפגע. ה־200 מיליון (שקל) האלה זה 200 מיליון שעוד לא נכנסו בעצם, הם אמורים היו להיכנס רק ב־24' (וכעת) לא ייכנסו. זאת אומרת, אנחנו עוצרים את קצב ההכנסה (של התוכנית)".
האם כפי שמתשמע מדברי קיש (אליהם הפנו אותנו ב"עמותה 121"), הקיצוץ הזה אכן לא משפיע על המצב הנוכחי?
● המשרוקית | כולם טוענים שהם ניצחו בבחירות המקומיות. מה מלמדות העובדות?
● המשרוקית | בתקופה שבה לפיד כיהן בממשלה מחזורי הגיוס של החרדים ירדו?
● המשרוקית | העמותה שאיתה ביטל בן גביר את השת"פ לקחה כסף לכיס? בדקנו
ראשית, קצת רקע. "רפורמת הגיל הרך" יצאה לדרך בינואר 2022, עם קבלת החלטת ממשלה 951. הרפורמה למעשה קובעת כי מעונות היום לפעוטות עד גיל 3 - שרובם פרטיים, ובעבר לא היו מפוקחים כלל - יעברו להיות תחת האחריות והפיקוח של משרד החינוך (מדובר במסגרות שבהן שבעה פעוטות ומעלה). בעקבות התוכנית הוחלט במשרד להתמקד בשלושה מהלכים, שהרלוונטי מביניהם לעניינו הוא "טיוב כוח־האדם". מדובר ב"הכשרות והדרכות שמתבצעות תחת אחריותה של הרשות המקומית", מסבירה מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה במרכז לשלטון המקומי.
לדברי ד"ר כרמל בלנק, חוקרת במרכז טאוב ובמרכז האקדמי רופין, ההדרכות הללו הן "חיוניות", מכיוון ש"רוב הצוות הוא בעל השכלה נמוכה יחסית ולא למד חינוך, לא עבר הכשרה לגיל הרך". היא מוסיפה כי "מספר שעות ההדרכה שהוקצבו למעון היו 4 שעות (בחודש), דבר שלא מספיק כדי לתת ליווי מקצועי ואיכותי לצוותים".
וכאן אנחנו מגיעים ל־200 מיליון השקלים המדוברים. כדי לפתור את הבעיה הזאת, "ב־2023 סוכם שהחל משנת הלימודים תשפ"ד (שנת הלימודים הנוכחית שנפתחה בספטמבר), תינתן תוספת תקציבית של 200 מיליון שקל עבור הגדלת שעות ההדרכה במעונות מ־4 שעות ל־10 שעות", אומרת שלומית זערור־למדן, מנהלת פורום המדריכות הארצי. כלומר, מדובר בתוכנית שכבר יצאה לדרך, ולא בביטול של מהלך עתידי, שמטבע הדברים מורגש פחות.
ואכן, לפי זערור־למדן, "כבר בתחילת שנת הלימודים הנוכחית בחלק לא מבוטל של הרשויות הכניסו את תוספת שעות ההדרכה". לדבריה, ההשלכות המסתמנות של הקיצוץ הן שהחל מספטמבר הבא, מספר שעות ההדרכה יקוצץ שוב לארבע בלבד.
לזכותו של קיש אפשר אולי לציין שכשהוא דיבר על 2024, יש לכך משמעות כפולה. מכיוון ששנות הלימודים בישראל מתנהלות לפי הלוח העברי, יש למעשה שנתיים שעשויות להיכלל תחת ההגדרה הזאת: השנה הנוכחית שהחלה ב־23' ותסתיים ב־24', ובה אכן לא תהיה פגיעה, ושנת הלימודים הבאה שתחל ב־24' ותסתיים ב־25' ובה, כאמור, יורגש הקיצוץ.
מטעמו של קיש הפנו אותנו לתגובת משרד החינוך. ממשרד החינוך נמסר: "מפרוץ המלחמה פועל המשרד בעקביות לקידומם והבטחת שלומם של הפעוטות וצוותי המעונות ולמזעור הפגיעה הרגשית בהם. באשר לתקציב - יובהר כי הסכום שהופחת לא יפגע בבסיס התקציב לשנת 2024 ובתוכניות הליבה הנוגעות לו. המשרד ממשיך לפעול להרחבת המענים ככל שיידרש".
ביחס לטענה לפיה מספר שעות ההדרכה יופחת מ-10 כיום ל-4 החל מספטמבר, נמסר כי "משרד החינוך יעדכן את תוכנית העבודה של המענים לגיל הרך לקראת תשפ"ה, תוך ביצוע התאמות למסגרת התקציב שתאושר בכנסת. כפי שצוין בעבר, בכל מקרה לא ישתנה היקף הפעילות בשנת תשפ"ד".
בשורה התחתונה: דבריו של קיש מטעים. הקיצוץ המדובר אומנם אמור לחול רק על שנת הלימודים הבאה, ולא על זאת שכבר החלה. אך מרגע שהוא ייכנס לתוקף, ובהיעדר שינוי בהקצאת כספי המשרד, החל מספטמבר 2024 צפוי מספר שעות ההדרכה - שכיום כבר עומד בחלק מהמקומות על עשר שעות בחודש - להצטמצם שוב לארבע שעות בלבד.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: יואב קיש
מפלגה: הליכוד
תוכנית: מהדורה מוקדמת (קשת 12)
ציטוט: "ה-200 מיליון (שקלים שמקוצצים מתקציב החינוך לגיל הרך) עוד לא נכנסו, הם אמורים היו להיכנס רק ב-24' ולמעשה לא ייכנסו"
תאריך: 18.2.24
ציון: מטעה
על רקע הדיונים בעדכון תקציב המדינה לשנת 2024, הגיע שר החינוך יואב קיש להתראיין בקשת 12. עמותת "121 - מנוע לשינוי חברתי", הפנתה את תשומת לבנו שבמענה לשאלה על פשר קיצוץ 200 מיליון שקלים מהתקציב לחינוך לגיל הרך, קיש השיב: "ה-200 מיליון האלה זה 200 מיליון שעוד לא נכנסו בעצם, אמורים היו להיכנס רק ב-24' ולמעשה לא ייכנסו. זאת אומרת, אנחנו עוצרים את קצב ההכנסה". בדקנו האם אכן לא מדובר בפגיעה עכשווית.
ראשית, הסבר קצר על מסגרות הגיל הרך במערכת החינוך ועל מעונות היום. מעונות יום שסובסדים על ידי המדינה ("מעונות סמל") הם מסגרות טיפוליות חינוכיות עבור תינוקות ופעוטות בגיל 3 חודשים עד 3 שנים, שמופעלות על-ידי תאגיד כגון ארגון נשים, עמותה, מלכ"ר, חברה בע"מ או רשות מקומית. שכר הלימוד במעונות הסמל נמצא תחת פיקוח, והוא נקבע לפי גיל התינוק או הילד ולפי סוג המסגרת. יש לציין כי במעונות אלו שוהים רק כרבע מהילדים שנמצאים במסגרות חינוכיות עד גיל 3, כאשר חלק הארי של מסגרות החינוך לגיל הרך הוא מעונות פרטיים, בהם שכר הלימוד איננו מפוקח ועד 2022 גם לא התבצע מעקב או פיקוח אחר עליהם.
בשנת 2018, התקבל חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות שמסדיר את אופן הפיקוח הממשלתי על מעונות יום בהם יש לפחות שבעה פעוטות (תקנות הפיקוח נכנסו לתוקף ב-2021). בינואר 2022, עם קבלת החלטת ממשלה מספר 951, יצאה לדרך "רפורמת הגיל הרך" שהעבירה למשרד החינוך את סמכויות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות עד גיל שלוש, שיש בהם שבעה פעוטות או יותר, לרבות האחריות המקצועית והפדגוגית, ההסדרה, הבינוי והפיקוח. במסגרת הרפורמה ויישום חוק הפיקוח, משרד החינוך אחראי לקידום התחומים המרכזיים הבאים: שיפור תקינה, הרחבה והתמקצעות של מערך הפיקוח, הכשרות מקצועיות וליווי מקצועי של הצוותים, מינוי ממונים לגיל הרך ברשויות מקומיות ובינוי מעונות חדשים.
מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה במרכז לשלטון המקומי, הסבירה לנו ש"משרד החינוך קיבל את האחריות למעונות היום ובחר לעשות שלושה מהלכים עם התקציב שקיבל: האחד, להציב גורם מקצועי בתוך הרשות המקומיות שינהל את תחום הגיל הרך ברשות המקומית; הדבר השני הוא רישוי - משרד החינוך השקיע כסף רב בכל הליכי הרישוי, המיפוי וההכרה השלטונית בגופים שאיתם אנחנו עובדים".
והדבר השלישי - שהוא הרלוונטי ביותר לענייננו - הוא, לדברי מנקס, "טיוב כוח אדם. זה נעשה בין היתר באמצעות הכשרות והדרכות שמתבצעות תחת אחריותה של הרשות המקומית". ההכשרות מתייחסות לקורסים של 220 שעות ומיועדים למחכנות מטפלות (מי שכונו בעבר "סייעות") במעונות יום. לפי מנקס, "משרד החינוך יצא במכרז לבחירת המוסדות האקדמיים שיוכלו לבצע את ההכשרות, מכאן אותו גורם שאחראי על התחום ברשות המקומית מתכלל ומארגן את ההכשרה ועושה את ההתקשרות עם אותו גוף שהמשרד אישר. התקציב לכך מגיע מקול קורא נפרד שמפרסם משרד החינוך".
בנוסף להכשרות, מתבצעת גם הדרכה של הצוותים בכל מעון יום. ד"ר כרמל בלנק, שחוקרת סוציולוגיה וחינוך במרכז טאוב ובמרכז האקדמי רופין, הסבירה לנו ש"ההדרכה הזו היא בעצם מדריכה חינוכית מקצועית שמגיעה למעון אחת לחודש בדרך כלל - ומדריכה את הצוותים. ההדרכה הזו חיונית לרכישת המיומנות ההולמת של הצוות החינוכי, שכן רוב הצוות הוא בעל השכלה נמוכה יחסית ולא למד חינוך, לא עבר הכשרה לגיל הרך ונדרש לדעת להתמודד עם ילדים שבאים מרקעים מגוונים ועם קשיים שונים שזקוקים לקשת רחבה של מענים. מספר שעות ההדרכה שהוקצבו למעון היו 4 שעות, דבר שלא מספיק כדי לתת ליווי מקצועי ואיכותי לצוותים".
וכאן צריך לשים לב ששיטת התקצוב במערכת החינוך היא ייחודית. בעוד שככלל, תקציב המדינה והתקצוב של משרדי הממשלה מתבצעים לפי שנה קלנדרית (ינואר-דצמבר), במוסדות החינוך התכנון התקציבי נעשה לפי שנת לימודים, כלומר מספטמבר עד אוגוסט של השנה הבאה.
ועכשיו הגענו לאותה תוספת על סך 200 מיליון שקלים. שלומית זערור למדן, מנהלת פורום המדריכות הארצי, הסבירה לנו ש"בשנת 2023 סוכם שהחל מספטמבר 2023, כלומר החל משנת הלימודים תשפ"ד, תינתן תוספת תקציבית בסך 200 מיליון שקל עבור הגדלת שעות ההדרכה במעונות מ-4 שעות חודשיות ל-10 שעות חודשיות, מהן 8 להדרכת הצוותים ועוד 2 לאיתור (שהוא אבחון מוקדם של בעיות התפתחות). אותה תוספת אמורה הייתה להינתן גם בשנת התקציב של 2024".
ואולם, לאחרונה הודיע משרד החינוך כי במסגרת התקציב המעודכן לשנת 2024, "הופחת תקציב של 200 מיליון שקל שתוכנן להיות מוקצה בתקציב 2024 שטרם נכנס לבסיס התקציב של מעונות היום. יובהר, כי הסכום שהופחת לא נוגע לתקציב הבסיס, הוא מתייחס לתוספת שניתנה בשנת 2024 וטרם נכללה בבסיס התקציב. התקציב מיועד להרחבת ההדרכה של המטפלות ופעולות בקרה ורישוי מעבר למה שמתוקצב בבסיס".
מה המשמעות של הקיצוץ הזה? כאן צריך לחזור לעניין לוח הזמנים התקציבי שהזכרנו. בשנת 2024 יש למעשה שתי שנות לימודים: תשפ"ד (שהתחילה בספטמבר 2023 ותסתיים באוגוסט 2024) ו-תשפ"ה (שתתחיל בספטמבר 2024 ותסתיים באוגוסט 2025). לפי למדן, "כבר בתחילת שנת הלימודים תשפ"ד, בספטמבר 2023, בחלק לא מבוטל של הרשויות הכניסו את תוספת שעות ההדרכה". ואולם, מנקס ציינה בפנינו כי "לאחר פרוץ המלחמה, התעוררו בקרב הרשויות המקומיות חששות שכבר בשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ד, יבוצעו קיצוצים בתקציבים הללו". אלה הביאו את משרד החינוך לשגר מכתב ליו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, בו המשרד הבהיר כי "לא הייתה בכוונת המשרד למנוע את התקציבים השוטפים לקידום איכות החינוך - טיפול במעונות היום" וכי "אלו יועברו לרשויות כמתוכנן לאורך כל שנת הלימודים תשפ"ד". בתשובה לפנייתנו, אישרו לנו במשרד החינוך ש"במהלך שנת הלימודים תשפ"ד לא יופחת התקציב המיועד למעונות היום".
המשמעות היא שבמהלך שנת הלימודים תשפ"ד התוספת התקציבית לגיל הרך לא תקוצץ - והיא תמשיך להינתן כסדרה. אז איפה כן יהיו הקיצוצים? שאלנו את משרד החינוך, ושם השיבו לנו ש"כדי למנוע פגיעה בפעילות המשרד, ההפחתה מבוצעת באופן הדרגתי לצד בנייה מחודשת של תכניות העבודה שיהיו בהתאם למסגרת התקציבית של שנת תשפ״ה".
נסביר. כאמור, בשנת 2024 יש שתי שנות לימודים: תשפ"ד ותשפ"ה. בשנת תשפ"ד משרד החינוך התחייב שלא יהיו קיצוצים. לכן, כפי שאמרו לנו מנקס ולמדן, אם יוחלט על קיצוץ בתקציב בשנת הכספים 2024, הקיצוץ יהיה חייב לבוא על חשבון שנת הלימודים תשפ"ה. לדברי למדן, ההשלכות המסתמנות של הפחתת התקציב הן שמספר שעות ההדרכה החודשיות יקוצץ - מ-10 כיום ל-4 החל מספטמבר.
מבחינה מהותית, ד"ר בלנק הסבירה לנו שדווקא בנקודת הזמן הזו, לנוכח המצוקות שהלכו והתגברו בעקבות המלחמה, "לקיצוץ המתוכנן בתקציב זה צפויות להיות השלכות חמורות הרבה יותר. מממצאי סקר שערכנו במרכז טאוב, עולה שהקשיים של ילדי המעונות מתעצמים ועקב כך גם מתגברים האתגרים העומדים בפני הצוותים. וכאן, על פי הסקר, בולט מאוד התפקיד המכריע שממלאות המדריכות החינוכיות במתן מענה לצוותים בזמן המלחמה, כמו גם בזמני שגרה". בנייר עמדה שפרסם מרכז טאוב בעניין הפחתת תקציב הגיל הרך, נטען ש"קיצוץ זה יפגע באיכות החינוך והטיפול הניתנים לילדים בגיל הרך בישראל בגיל הקריטי ביותר להתפתחותם ועשוי להסב להם נזק רב, הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך. זאת ועוד, יש להניח שהקיצוץ יחריף עוד יותר את מצוקת הצוותים, אשר כאמור כורעים תחת העומס גם בימי שגרה".
לדברי רועי מאור, מנהל פיתוח מדיניות בעמותת 121, "עוד לפני הקיצוץ, החינוך לגיל הרך, קיבל רק שבריר ממה שמקובל במדינות המפותחות או ביחס למשאבים המוקצים לקבוצות גיל אחרות בישראל. מחקרים מראים שהשקעה בגילאים האלה היא קריטית להצלחה במערכת החינוך בהמשך ולאורך החיים. צריך לזכור ש-70% מהמחנכות-מטפלות לא עברו הכשרה לתפקידן המאתגר. קיצוץ כפי שמתוכנן, הולך להשיג את המערכת לאחור ולפגוע באופן ישיר בילדים הקטנים והמוזנחים ביותר במערכת החינוך".
כשפנינו לשר החינוך יואב קיש לבקשת תגובה, הפנו אותנו מטעמו למשרד החינוך.
ממשרד החינוך נמסר: "מפרוץ המלחמה פועל המשרד בעקביות לקידומם והבטחת שלומם של הפעוטות וצוותי המעונות ולמיזעור הפגיעה הרגשית בהם. במסגרת מחויבות זו, הוריד המשרד לשטח מעטפת של מענים חינוכיים ורגשיים הכוללת מדריכות ייעוץ, תכניות הכשרה מעודכנות, הידוק הפיקוח, העמקת שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות והרחבת מערך ההדרכות גם להורים. באשר לתקציב - יובהר, כי הסכום שהופחת לא יפגע בבסיס התקציב לשנת 2024 ובתכניות הליבה הנוגעות לו. המשרד ממשיך לפעול להרחבת המענים ככול שיידרש". ביחס לטענה לפיה מספר שעות ההדרכה יופחת מ-10 כיום ל-4 החל מספטמבר, ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך יעדכן את תכנית העבודה של המענים לגיל הרך לקראת תשפ"ה תוך ביצוע התאמות למסגרת התקציב שתאושר בכנסת. כפי שצוין בעבר, בכל מקרה לא ישתנה היקף הפעילות בשנת תשפ"ד".
לסיכום: אומנם הקיצוץ על סך 200 מיליון שקלים בתקציב מעונות היום של הגיל הרך יחול רק משנת הלימודים הבאה ולא מזו הנוכחית, אך בהיעדר שינוי, מדובר בהחלטה שתיכנס לתוקף כבר בספטמבר הקרוב ושתפחית את המשאבים המוקצים לתחום בהשוואה למה שניתן כבר היום. לכן דבריו של קיש מטעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.