מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של סופר פארם

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל
סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: ועדת הכלכלה תקדם הצעת חוק שתקבע כי בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של הרשת. דיון שנערך היום (ב') בוועדת הכלכלה התמקד בענף הפארם והוביל בסופו לבקשת יו"ר הוועדה דוד ביטן מהממונה על התחרות והייעוץ המשפטי של הוועדה לנסח את סעיפי הצעת החוק לקראת הדיון הבא, בו יסתיים הדיון בהצעה.

ניתוח | סימני השאלה סביב קבוצת הוואטסאפ שפתח ניר ברקת 
הקרב על סידור המדפים בסופר: השינוי ברגולציה שמקדמת רשות התחרות 

ברקע הדיון - הרצון להגביר את התחרות בענף, שנשלט בעיקר על-ידי שלוש רשתות מרכזיות - סופר פארם, רשת Be מקבוצת שופרסל ורשת גוד פארם מקבוצת רמי לוי.

לפי דוח שחיבר עמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ושנכתב לבקשת ביטן לקראת הדיון, שוק רשתות הפארם בישראל הוא בעל רמת ריכוזיות גבוהה וכולל שלוש רשתות מרכזיות - סופר פארם, רשת Be מקבוצת שופרסל ורשת גוד פארם מקבוצת רמי לוי.

סופר פארם היא הגדולה מבין השלוש עם 285 סניפים, ל-Be יש 93 סניפים, ולגוד פארם - 58 סניפים. עם זאת, שתי האחרונות נמצאות בבעלות שתיים מרשתות המזון הגדולות בארץ - שופרסל עם כ-420 סניפים ורמי לוי עם כ-58 סניפים, וגם שם נמכרים חלק גדול ממוצרי הניקיון והטואלטיקה.

בדוח מצוינת הערכת חברת מחקרי השווקים BDI, לפיה בשנת 2021 הסתכמו הכנסות רשתות הפארם בכ-6.7 מיליארד שקל; נתח השוק הכספי של סופר פארם היווה כ-85% עם כ-5.7 מיליארד שקל הכנסות, Be היתה עם נתח שוק של כ-12% ועם כ-800 מיליון שקל, וגוד פארם עם 3% נתח שוק ו-200 מיליון שקל הכנסות.

"על-מנת להשפיע על התחרות, אני רוצה להגביל את האפשרות של סופר פארם לפתוח בקניונים לתקופת זמן של חמש שנים, לא מעניין אותי אילו הסכמי בלעדיות יש להם", אמר ביטן, שהתנגד לקביעת מגבלות גאוגרפיות, גם לאור המלצות רשות התחרות.

עוד דנו בוועדה באפשרות לקבוע שיהיו לפחות שני מתחרים מהתחום בקניונים גדולים מעל 12 אלף מ"ר, מבלי להעניק בלעדיות לרשת פארם אחת - דבר שזכה גם לתמיכת הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן.

האם זו הדרך להגדיל את התחרות? | שירה ספיר, פרשנות

ממסקנות הדיון היום עולות לא מעט שאלות. לסופר פארם כוח רב הנובע בין היתר גם מהוותק שלה בהשוואה למתחרותיה הבולטות. אולם האם ההצעה לתעדף רשתות אחרות בחמש השנים הקרובות בקניונים, תגביר את התחרות ותוביל לירידת מחירים?

בסקטור הקוסמטיקה, קיימות לא מעט מתחרות כמו הדיוטי פרי, סקארה, אפריל ורשתות שמוכרות באונליין כמו KSP. בתחום הטואלטיקה והניקיון חלק נרחב מהמוצרים נמכר גם ברשתות המזון, ביניהם שופרסל, רמי לוי ואחרות, מה שמהווה תחרות נוספת. BE, כמו גוד פארם, בבעלות רשת מזון - הראשונה של שופרסל, האחרונה של רמי לוי.

אם בקניון מסוים תיפתח חנות של אחת מהרשתות הדומיננטיות האחרות בשל האיסור המוצע להעניק זכות ראשונים לסופר פארם, יווצר מצב שהרשת תתחרה ברשת שהיא למעשה שייכת לה. האם מצב כזה יסייע לתחרות, כפי ששואפים בוועדה, כשבאותו קניון יהיו שתי חנויות עם שם שונה אבל עם אותם בעלים?

ולצידן, האם יהיה לבעלי הקניונים אינטרס להשכיר חנות נוספת גם לסופר פארם, בזמן שיש תור של חנויות שממתינות לשטחים והתמהיל במתחמים נבחר בקפידה?

בדוח של מרכז המחקר והמידע צוין כי קיימות שתי דרכים אפשריות להפחתת יוקר המחיה, אך אחת מהן לא במגבלת חמש השנים שהוצעה היום: האחת היא הורדת מכסים ופתיחת חסמי סחר, השנייה היא כלי מדיניות של הסדרת היחסים בין ספקים לקמעונאים ושקיפות מחירים ללא הסרת חסמי יבוא. עוד צוין כי הניסיון מלמד שרפורמות לביטול מוחלט או בהיקף רחב של חסמי יבוא, השפעות רחבות יותר על יוקר המחיה בהשוואה לרפורמות שעוסקות בהסדרת יחסים בין ספקים לקמעונאים. פתיחת שוק הפארם ליבוא ללא מגבלות עשויה להשפיע על התחרות, כמו שקרה כבר בענף ההלבשה וההנעלה.

"אין בשום ארץ דוגמה כמו פה"

"סופר פארם יצרו שוק במדינת ישראל, ואין בשום ארץ דוגמה כמו פה, שיש רשת אחת כמו סופר פארם שהיא מונופול והיא חולשת על 80% מהשוק", אמרה מנכ"לית Be, עינת פלד-שפירא. היא הוסיפה כי למרות שיש להם 96 סניפים, הבעיה היא גאוגרפית. "אין לנו יכולת להיכנס לכל המרכזים המסחריים, ביג רק עם סופר פארם ולא מוכנים להכניס אותנו כי הם רק עם סופר פארם", טענה. ניצן לביא, מנכ"ל סופר פארם, הגיב כי הדבר אינו נכון.

פלד-שפירא הוסיפה כי אם חלו ירידות במחירי שוק הפארם, הדבר לא קרה בזכות המתחרה. "סופר פארם יקרה בכל הסקרים ובכל השנים בכ-10% מהשוק", טענה. לביא לא נשאר חייב, אמר שהיא זורה חול בעיניים ומשקרת, ועקץ: "פתחתם Be בקניון מליסרון ברחובות, ואתם סוגרים כי אתם כושלים".

בהשוואה בין הרפורמה בענף הטקסטיל וההלבשה לרפורמה בענף המזון, בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת צוין כי הרפורמה להסרת מכסים על מוצרי הלבשה והנעלה הובילה לירידה חדה במחירים. לעומת זאת, רפורמות חלקיות בענף המזון שעסקו ביחסים בין הספקים לקמעונאים ובשקיפות מחירים - ללא הסרה מלאה של חסמי יבוא מכסיים ולא מכסיים, וללא ביטול של מכסות ייצור בענף החקלאות - הובילו לתוצאות חלקיות.