הבכיר ברפאל שחושף: מתי מערכת קרני הלייזר ליירוט טילים תהיה מבצעית

המשק הישראלי כולו אותגר בעקבות גיוס המילואים בקנה מידה היסטורי במלחמת חרבות ברזל, אך אם יש ענף שהושפע במישרין באופן נרחב הוא התעשייה הביטחונית. בחברת רפאל, למשל, כ־20% מכוח האדם גויסו למילואים, דווקא בזמן שהחברה נדרשה להגביר קצבי ייצור בשל העלייה בביקושים מישראל.

אחת הדמויות המרכזיות שהחברה נאלצה להתמודד בלעדיה לאורך 120 ימי מילואים הוא סמנכ"ל וראש מנהלת מש"ת (מערכות שרידות ותמרון), סא"ל (מיל') ניב כהן, שבגיל 51 גויס לשירות ממושך במסגרת תפקידו כרמ"ט חטיבה 4, חטיבת שריון במילואים. כך, נוצרה סיטואציה מעניינת שבה הבכיר ברפאל שאחראי, בין השאר, על מערכת ההגנה האקטיבית על רכב קרבי משוריין (רק"מ), מעיל רוח, נטל חלק משמעותי בלחימה בגבול לבנון ובחאן יונס.

בראיון לציון חצי שנה למלחמת חרבות ברזל, מספר כהן על האתגרים של רפאל בצל המלחמה, משתף בגילוי לב מה עובר בראש כשהוא ממלא תפקיד צבאי שבמסגרתו הוא מפקד על לוחמים שמעיל רוח מגן עליהם, ומציין כי רפאל ממשיכה לעמוד בלוחות הזמנים של מערכת מגן אור, ושזו צפויה להיות מבצעית במחצית השנייה של 2025.

"ב־7 באוקטובר, צה"ל נכשל בגדול"

"מאז 7 באוקטובר מפקדי וחיילי חטיבה 4 הציגו מחוייבות גדולה בכל משימה שקיבלו", מספר כהן. "הלוחמים הציגו מוטיבציה גדולה, וגם הוכיחו תוך כדי הלחימה כי האימונים, ההכשרות והציוד עושים את העבודה". כהן מפריד בין אירועי 7 באוקטובר ("צה"ל נכשל בגדול") לבין התקופה שלאחר מכן. "התמרון היבשתי, תוך תיאום עם חילות האוויר, הים, המודיעין ויתר הכוחות, עובד בצורה טובה", הוא אומר.

לצד התיאום בין הכוחות השונים, את קצב ההתקדמות הגבוה בחלקים הראשונים של התמרון אפשר לזקוף גם לטובת מערכת ההגנה האקטיבית מעיל רוח. על אף אלפי טילי נ"ט קצרי טווח בשטח קטן יחסית כמו רצועת עזה, התמרון הצליח להתקדם. בד בבד, בגזרת הצפון משתמשים חיזבאללה בטילי נ"ט ארוכי־טווח מדגם "אלמס 1", שהוא למעשה הנדסה הפוכה שביצעה איראן לסדרת טילי ספייק מתוצרת רפאל.

"בלחימה בעזה וגם בגבול הצפון, מערכות רפאל עובדות בצורה מעולה", אומר כהן. "מעיל רוח עומד בהתאם לדרישות ולהנחות העבודה שתכננו לפיהן את המערכות. מדברים על מערכת מעיל רוח כמערכת הגנתית, אבל לתפיסתי היא קודם כל התקפית. היא מאפשרת למפקד לספק את ההגנה מבלי להיעצר. במקום שמפקד יידרש לחלץ פצועים ולהפסיק התקפה, הוא יכול להישאר ממוקד ולעמוד במשימות".

בתור מפקד, מה לדעתך מייחד את המילואימניקים?
"כלל חטיבות המילואים פעלו החל מ־7 באוקטובר בצפון ובדרום. בלי המילואימניקים, צה"ל לא יכול. אלו כוחות מאומנים, מצויידים ומחוייבים. בשלושת הפרמטרים הללו, חטיבות המילואים הוכיחו שהן יודעות מה הן עושות. כוחות המילואים השתתפו בכל גזרה, כשלא היה תעדוף לסדיר או מילואים. עבדו באותה רמת סיכון, עם אותו ציוד ומשימות. כוחות הסדיר והמילואים כאחד עבדו באופן מעורר השראה. המצבים שבהם לוחמי סדיר בני 19-18 נמצאים הם מורכבים מאוד, וההערכה אליהם רבה. הערך המוסף של חיילי המילואים הוא הבגרות המנטלית בשדה הקרב".

כהן עובד ברפאל כבר 24 שנה, וחשוב לו מאוד להכיר תודה ל-80% מהעובדים שנותרו במשרדי רפאל, ועמלו לילות כימים כדי להבטיח את המשך הפעילות השוטפת של החברה. "אותם אנשים נלחמו מול קווי הייצור ובירידה לשטחי כינוס. המחוייבות שלהם גדולה; העובדים שנשארו ברפאל סגרו שישי-שבת בעבודה בכל קווי הייצור וגם ממש בתמיכה בשטח של חוליות טכניות עבור תחזוק כלים ותחקירים. המחויבות של עובדי רפאל היא לא רק ביומיום, אלא באה לידי ביטוי גם בשעת צרה. לא שאלו 'מה יוצא לי מזה?' אלא לקחו את הציוד, שכפ"ץ, קסדה ולשטח. רואים זאת עד היום".

"מערכת מעיל רוח הוכיחה את עצמה"

מערכת מעיל רוח מבצעית מאז שנת 2010. היא עברה את מבצע צוק איתן עם חטיבה אחת, ב־2018 נמכרה לכוחות השריון האמריקאיים וב־2021 נבחרה עבור טנק הליאופרד הגרמני והצ'לנג'ר הבריטי. כיום המערכת מותקנת על 16 פלטפורמות ברחבי העולם, אבל היא לא הופעלה בשום קנה מידה שמזכיר את מלחמת חרבות ברזל - כאשר מאות מערכות מתמרנות בשטח.

"שדה הקרב הוא הבחינה האולטימטיבית של כל אמצעי לחימה, כי המקום לבחון אותם אינו במעבדה", מסביר כהן. "מלחמה היא לא דבר משמח, אבל אם היא נכפית - אז זה משמח שהמערכת הוכיחה את עצמה בקנה מידה כה נרחב. זו מערכת ההגנה האקטיבית היחידה בעולם שהיא גם מבצעית, ויתרה מכך עמדה במבחן העליון של שדה הקרב. התמרון הצה"לי עובד, ומערכת מעיל רוח מאפשרת זאת".

האם צה"ל לא התמכר לטכנולוגיה?
"בהיבט הטכנולוגי, צה"ל במקום הנכון. שילוב הטכנולוגיה בשדה הקרב נדרש כי אי אפשר להילחם בחץ וקשת. היחס בין הטכנולוגיה שמסייעת לבין הכוחות צריך להיות פרופורציונלי, עדיין חייבים לראות לוחמי חי"ר שרצים עם M16 ויורים. המערכות הטכנולוגיות עוזרות לצה"ל להצליח במשימות. בלי מעיל רוח, לא ניתן היה להשלים משימות. יש מקומות שאולי זלג מעט מדי או יותר מדי, אבל בתמרון הקרקעי, הפרופורציות בין הטכנולוגיה ללוחמים נכונה ועוזרת. לא יהיה נכון לחזור אחורה בטכנולוגיה".

המחלקה של כהן ברפאל עוסקת בארבעה תחומים מרכזיים: עמדות נשק מאוישות מרחוק, הגנה אקטיבית, הגנה ריאקטיבית/פאסיבית, ועולם מערכות האנרגיה שכולל את מערכת היירוט בלייזר "מגן אור".

מה עובר בראש כשאתה יודע שמערכות שאתה עוסק בהן ביומיום נדרשות להגן על הפקודים שלך? זו תחושה של מחויבות כפולה?
"אני פועל לאורו של אותו כובע כפול. זה בהחלט עובר בראש. אף שאני חייב לציין שברפאל הרבה מאוד אנשים התגייסו למילואים - וכל אחד חווה את המערכות שלו. אחד הדברים היפים בתעשיות הביטחוניות ועם דגש ברפאל הוא שאותם מהנדסים שמתווים את הדרך, מבינים ברמה המבצעית את המשמעות ואיך נכון ללכת - כשהכל בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון. אנחנו עדיין במלחמה, חשוב לזכור זאת, אבל עוד במילואים חשבתי על מה הצעד הבא ואילו שיפורים נדרשים. תוך כדי הלחימה כבר הוטמעו שיפורים".

השירות הנוכחי במילואים הביא מצידך להפקת לקחים או חידודים לגבי העבודה ברפאל?
"מהרגע שאני ויתר המילואימניקים חזרנו לעבודה, מתבצעת חשיבה עמוקה. רפאל הקימה צוות חשיבה עם חוזרי מילואים כמוני ואנשי טכנולוגיה, ויחד מנסים לתת מענה מבצעי. לא אשתף את הפערים המבצעיים, אבל מזהים כאלה ולפיהם בונים את הדור הבא. אם יש מערכת קיימת, אז נשפר את המיצוי וניתן מענה. או, שבמערכת הבאה נכניס את הפיצ'רים הנדרשים".

בעת האחרונה התרחשו שתי מגמות מעניינות שבהן כהן ואנשיו מעורבים במישרין, בהן קידום תוכנית מגן אור, מערכת היירוט בלייזר שבה רפאל נוטלת חלק קריטי כמפתחת המשגר - כאשר אלביט היא ספקית הלייזר עצמו. באמצעות קרן לייזר בעלת הספק של כ־100 קילו־וואט, המערכת מיועדת ליירוט של רקטות שונות.

לצד זאת, הם עמלים על התאמת מערכות קיימות למשימות חדשות. דוגמה עיקרית לכך היא "קטלנית", עמדה ירי מרחוק שתוכננה במקור לחיסול תשתיות אויב וטרוריסטים, אבל משמשת כעת גם ליירוט כלי טיס שמשוגרים לעבר ישראל. "יש כאן הפקת לקחים כי האיומים מתפתחים כל הזמן", אומר כהן. "מענה יכול לבוא על בסיס מוצר חדש, או שיש מוצרים שביכולתנו להתאים אותם לטובת איומים אחרים".

האם נראה בקרוב את מגן אור כמערכת מבצעית?
"אנחנו בתוכנית פיתוח עם משרד הביטחון, עומדים בלוחות הזמנים והכוונה שבמחצית השנייה של 2025 היא תהפוך למבצעית".

יתרה מכך, כהן רואה בנשק אנרגיה, קרי לייזר, מנוע צמיחה משמעותי של החברה בעתיד הקרוב. "הוא ישתלב במערכי ההגנה האווירית של צה"ל בשנים הקרובות, ואני מקווה שגם בעולם. מעבר לכך, מנועי צמיחה מרכזיים צפויים להיות מערכות התקיפה המדויקת, המודיעין ושיפור ההגנה האווירית. המלחמה באוקראינה וחרבות ברזל הוכיחו את הצורך המוחלט בהגנה אקטיבית. המלחמות הללו הוכיחו כי רק"מ ללא הגנה אקטיבית הוא מטרה. יש הסכמה כללית בצבאות העולם שזה הכיוון שאליו הולכים".

איום הסייבר נמצא גם בשדה הקרב

אתגר מרכזי של התעשייה הביטחונית הישראלית ככלל ורפאל בפרט הוא הצורך בשילוב בין מו"פ לבין ייצור, ובין המחוייבות בראש ובראשונה למדינת ישראל לבין המחוייבות החוזית מול לקוחות בחו"ל. על אחת כמה וכמה שדוחות סיכום 2023 הצביעו על שיא היסטורי של החברה (ראו מסגרת).

"הצמיחה הגדולה נובעת מהמלחמה באוקראינה, המתיחות בין אירופה לרוסיה, והמתרחש במדינת ישראל", אומר כהן. כשנשאל אודות הדיווחים על אמברגו נשק שמדינות שונות נוקטות נגד ישראל, הוא משיב: "אנחנו מכירים את האמברגו בעיקר מהתקשורת. לא חשים זאת משמעותית, או בכלל, בזמן שמזהים צמיחה בביקושים למרבית המערכות".

מה מצבכם מבחינת העמידה ביכולת הייצור וההזמנות מבית ומחו"ל?
"בראש ובראשונה נמצאת מדינת ישראל, ואחד האתגרים מבחינת אספקה זה לתת מענה לפני הכל וקודם כל לצה"ל, כשרוצים לוודא שלקוחות חו"ל לא נפגעים. אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו עובדים עליו הוא האצת קצבי ייצור כולל הקמת תשתיות חדשות של כלל המוצרים, כדי שנעמוד בביקושים ובהזמנות".

על מה עובדים עכשיו עם הפנים קדימה?
"לא חיכינו למלחמה כדי לעבוד", מדגיש כהן בצורה החלטית. "המלחמה באוקראינה שפרצה ב־2022 הניפה בצורה מאוד ברורה את עולם הרוק"ק (רום קרוב לקרקע, שכולל את כלי הטיס הבלתי מאוישים; דש"א). לרפאל יש תוכניות ארוכות־טווח, אך המלחמה חידדה חלק מהנושאים - הבהירה נושאים שדורשים כמה מעלות ימינה או שמאלה מול פער שזיהינו. אנחנו מסתכלים 5, 10 ואף 15 שנים קדימה כדי לחשוב מה יכול להתפתח, מה האויבים עלולים לפתח - ולפי זה משדרגים את המערכת של רפאל".

לאתגרים של רפאל מתווספים הקשיים המרכזיים שמתמודדים עמם בתעשייה הביטחונית כולה - הקישוריות ואיום הסייבר. "אנחנו מפתחים את המערכות בהתאם לדרישת משרד הביטחון וכלל הלקוחות, וזה כולל לחסן את המערכות בפני כלל האיומים הללו של הסייבר. זה איום רלוונטי שנמצא בשדה הקרב. הקמנו גוף ברפאל שמתעסק בכך רוחבית ובוחן את הנושא, והמערכות שאנחנו מספקים עומדות בתקנים הבינלאומיים".

לסיכום, נראה שאנחנו הולכים ומתקרבים לתמרון באזור הצפון. במה שונה התמרון בלבנון מעזה?
"התמרון בלבנון יהיה שונה, מספיק לראות את הגיאוגרפיה. בעזה המתווה חולי ושטוח ברוב המקרים, בניגוד לצפון שהוא עם אדמה קשה והפרשי גובה משמעותיים. לא רק הטופוגרפיה שונה: ברצועה יש אזורים צפופים כמו עזה או חאן יונס, ובלבנון יותר מרחבים. אני לא מזלזל באף אויב, משהו שכבר למדנו. לא כל משימה שעשינו בצורה מסויימת בדרום, תתאפשר בצפון. הטכניקות הקרביות של הלחימה ישתנו מול האיומים הרלוונטיים".