סנטימנט שלילי ושפל בגיוסים: כך השפיעה המלחמה על תעשיית הטק

סיום הרבעון הראשון של השנה הנוכחית מציין גם חצי שנה מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל. עוד טרם המלחמה, שנת 2023 הייתה שנה לא קלה בעבור תעשיית הטק המקומית. ההייטק הישראלי החל להיות מושפע מאי היציבות הפנימית, זאת בעקבות הרפורמה המשפטית, כך לפי מכון המדיניות והמחקר RISE Israel (לשעבר SNPI).

בדוח חדש שיוצא היום (ב') מטעם רייז, וסוקר את תעשיית הטק המקומית בצל המלחמה, הנתונים חושפים מספר מגמות מדאיגות, ביניהן ירידה בכ-30% בסך ההשקעות, זאת בהשוואה לחצי השנה שקדמה למלחמה. כמו גם שיא שלילי בקצב ההשקעות מאז שנת 2017, כשתיקון נתונים לפי האינפלציה הדולרית חושף שפל עמוק אף יותר - את הקצב הנמוך ביותר מאז שנת 2015. הצניחה בהיקף המשקיעים המקומיים והזרים נמשכת גם היא, כמו גם סנטימנט שלילי בקרב עובדים ומשקיעים בתעשיית הטק הגלובלית.

עוד התייחס הדוח על השפעת המלחמה על חברות טק הממוקמות בקריית שמונה, העיר הצפונית בארץ, זאת לאור החזית הצפונית המתחממת. הדוח מצא כי חברות הטק מקריית שמונה, רובן חברות העוסקות בתחומי מדעי החיים, אגריטק, פודטק וקלינטק, נפגעו במספר רבדים, בין היתר בשל הוצאות גבוהות ובלתי צפויות, זאת במקביל להיעדר תוכנית סיוע ממשלתית ייעודית בעבורן, מה שמייצר מצב בו החברות נאלצות להתחרות על תקציבי רשות החדשנות או קרנות חירום פרטיות שקמו בצל המלחמה.

"קצב הגיוסים הנוכחי הוא למעשה הנמוך ביותר מאז 2015"

לפי נתוני הדוח, בחצי השנה מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל, סך ההשקעות הרבעוני התייצב על סכום של כ-1.6 מיליארד דולר. זאת כשברבעון האחרון של שנת 2023, והחודשים הראשונים של המלחמה, עמד סך היקף ההשקעות על סכום של כ-1.7 מיליארד דולר, וברבעון הנוכחי הוא עומד כאמור על 1.6. נתונים אלו מלמדים על ירידה של כ-31% בסך ההשקעות בשני הרבעונים שקדמו למלחמה, וירדה בגובה של 34% אל מול התקופה המקבילה אשתקד, כלומר הרבעון האחרון של שנת 2022 והרבעון הראשון של שנת 2023.

עוד מצא הדוח, כי מה ש"הציל" את סך ההשקעות הן מספר מצומצם של עסקאות ענק, זאת בין היתר כי כ-50% מסך ההשקעות ברבעון הראשון של השנה הנוכחית הן ב-6 חברות בלבד, שכל אחת מהן גייסה 100 מיליון דולר או יותר. לפי נתוני הדוח, ללא חברות אלה, סך ההשקעות ברבעון הראשון לא היה חוצה את רף המיליארד דולר והיה עומד על 864 מיליון דולר בלבד.

לפי הנתונים, למרות שהירידה בהשקעות היא מגמה גלובלית, בבחינה של חודשי המלחמה, הירידה בהיקף ההשקעות בישראל היא החדה ביותר לעומת אזורים אחרים, כאמור - ירידה של כ-31% ביחס לחצי השנה בטרם המלחמה, לעומת ירידה בכ-22% באירופה ולעומת עלייה קלה בהיקף ההשקעות שנמדדה בארצות הברית.

בסבבי גיוס של 20% מהחברות לא השתתפו בכלל קרנות הון סיכון

בסבבי הגיוס של 20% מסך החברות שגייסו בחודשי המלחמה, לא השתתפו כלל קרנות הון סיכון, לא מקומית ולא זרות, אלא רק משקיעים פרטיים, חברות וחממות טכנולוגיות. כלומר, לפי נתונים אלו, רק 80 חברות בחודשי המלחמה הצליחו לגייס הון בצורה "מסורתית", כלומר מקרנות הון סיכון.

עוד לפי נתוני הדוח, מגמת הירידה במספר גופי ההשקעות הפעילים, הן המקומיים והן הזרים, נמשכת. לפי נתוני הדוח, בחודשי המלחמה, חלה ירידה של כ-23% במספר גופי ההשקעה הזרים הפועלים בישראל, זאת בהשוואה לחצי השנה שקדמה למלחמה. מבחינת גופי ההשקעה הישראלים, מצא הדוח ירידה גבוהה אף יותר, של כ30%, לעומת חצי השנה שקדמה למלחמה.

בגופי השקעה מציין הדוח כי כוונתו לקרנות הון סיכון, קרנות הון סיכון תאגידיות (CVC), משקיעים מוסדיים ותאגידים.

הסנטימנט העולמי השלילי עלול להזיק מאוד לתעשיית הטק המקומית

לפי נתוני רייז, קרוב למחצית מהמימון במחקר ופיתוח בישראל מגיע מחו"ל, מה שעומד בניגוד חריף לממוצע ב-OECD, שעומד על כ-10%. כלומר, להשקעות זרות יש חשיבות פוטנציאלית גבוהה לישראל. רייז החל בפרויקט מחקרי בשיתוף חברת Stoic, המתמחה בניטור וניתוח רשתות חברתיות, כאשר מטרתו של המחקר היא מעקב אחר הסנטימנט של עובדי ומשקיעי הייטק בעולם ביחס לישראל. מן המחקר, שנמצא בשלבים התחלתיים, מוצגים בדוח הנוכחי נתונים ראשונים המלמדים כי עד תחילת אוקטובר, ובטרם פרצה  המלחמה, הסנטימנט כלפי ישראל היה במגמה שלילית מתונה. בשבועות לאחר השביעי באוקטובר אמנם נמדד זינוק בסנטימנט כלפי ישראל, אך כחודשיים אל תוך המלחמה התהפכה המגמה.

חשוב לציין כי המדידה מתבצעת באמצעות שימוש במודל בינה מלאכותית, אשר ניטר התבטאויות של עובדים בחברות טכנולוגיה כמו גם קרנות השקעה זרות בנושאים הקשורים לישראל ומתרגם כל התבטאות לציון שמייצג את הסנטימנט. נכון לעת פרסום הדוח, הנתונים עדכניים עד לחודש ינואר בשנה הנוכחית.

עוד לפי נתוני הדוח, נכון לזמן זה, אף חברת טק ישראלית לא דיווחה על כך שהצליחה לחזור לחלוטין לרמת הפעילות בטרם המלחמה.

החברות הצפוניות מדווחות על הוצאות גבוהות ובלתי צפויות

במסגרת הדוח הוקדש פרק מיוחד לסיקור מצב חברות הטק מקריית שמונה. לפי נתוני הדוח, החברות הצפוניות מדווחות על הוצאות גבוהות ובלתי צפויות, זאת בין היתר בשל מעבר ליישובים אחרים בשל התחממות הגזרה הצפונית. העלויות הגבוהות כוללות שכירת מקום חדש, לעיתים עם עלייה של עד פי שמונה במחיר השכירות, כמו גם רכישת ציוד חדש, הסבת משרדים למעבדות, והוצאות נוספות. כמו כן, דיווחו החברות על עיכובים בפיילוטים ושיתופי פעולה שונים עם חברות ישראליות אחרות וזמני אספקה ארוכים מאוד של חומרים וציוד מחו"ל.

אורי גבאי, מנכ"ל RISE Israel, מסר כי "מלחמת 'חרבות ברזל' החריפה את המשבר בהייטק הישראלי, שהחל עם ההאטה הגלובלית והעמיק עם אי-היציבות המקומית. הנתונים מעידים על התייצבות ברמות נמוכות במיוחד שמחזירות את ההייטק הישראלי שנים אחורה, תוך תלות הולכת וגדלה בחברות בודדות שמגייסות הון משמעותי. בין הסימנים העיקריים לדאגה: הפגיעה המשמעותית בתדמית של ישראל כפי שבאה לביטוי בירידה בסנטימנט של עובדי ומשקיעי הסקטור הטכנולוגי העולמי אחרי אוקטובר. עלינו לזכור שההייטק הישראלי נשען ברובו על השקעות זרות, וככל שמשקיעים זרים יחששו להשקיע בישראל - אנו עלולים להידרדר לשפל ממנו יהיה קשה להתאושש".