רשות המסים מגלה: זה הקנס ששילם דודי עזרא על מזוודת המזומנים שנתפסה בנתב"ג

רשות המסים פרסמה היום את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם בשנת 2022 • במסגרת הקובץ נחשף הקנס ששילם דודי עזרא, יו"ר נטו, שנתפס לפי כשנתיים בנתב"ג עם מזוודה ובה כחצי מיליון אירו במזומן עליהם לא הצהיר מראש לרשויות

דודי עזרא / צילום: אביב חופי
דודי עזרא / צילום: אביב חופי

כמעט שנתיים חלפו מאז נתפס בנתב"ג דודי עזרא, אחד מאנשי העסקים המוכרים במשק, עם מזוודה ובה כחצי מיליון אירו במזומן עליהם לא הצהיר מראש לרשויות, וכעת מתברר המחיר ששילם על כך: על עזרא הוטל עיצום כספי בסך 850 אלף שקל. 

חשד: בני זוג רכשו דירת יוקרה ב-7.5 מיליון שקל והתחמקו מתשלום מס
למלא את הבור התקציבי: שורת הצעדים של מנהל רשות המסים החדש
רשות המסים רוצה למכור לכם ביטוח לתכולת דירה. איך זה יכול להיות?

הסכום נחשף במסגרת קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם בשנת 2022, שמפרסת היום (ד') רשות המסים. הפרסום מכיל 253 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על יותר מ-2 מיליון שקל. 26% מההפרות בוצעו בנמל התעופה בן גוריון, 45% בוצעו במעבר נהר הירדן, ו-23% במעבר בגין. עזרא ספג את העיצום הכספי הגבוה ביותר שהוטל בשנת 2022.

על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50 אלף שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים, ועל 12 אלף שקל במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.

עזרא, יו"ר חברת נטו בע"מ, היה בדרכו לקורפו, יוון, כאשר במזוודה אותה הפקיד לצורך העלאתה לבטן המטוס נמצאו ערימות של שטרות בשווי כולל של 475,695 אירו (סך של 1,722,451). 

הבית באי היווני 

בחקירתו מסר עזרא כי הוא רכש בית באי קורפו בסכום של כ-2.8 מיליון אירו, וכי מטרת הכספים היא לשלם את התשלום האחרון לקבלנים ולנותני השירותים ששיפצו את הנכס. עוד מסר כי לצורך רכישת הבית הוא העביר את הכסף בהעברות בנקאיות, וכשנשאל מדוע לא העביר גם את יתרת התשלום בהעברה בנקאית לאותם אנשי מקצוע, השיב כי קיווה לקבל הנחה בגין התשלום במזומן.

הוועדה ראתה בחומרה את כוונתו של עזרא לשלם במזומן כדי לקבל הנחה, כאשר על פניו נראה כי מדובר בתשלום שלא יוצהר, כולו או חלקו, לרשויות המס ביוון. בהחלטה על הטלת העיצום הכספי נכתב כי "מחקירתו עולה כי מדובר בכספים שנמשכו מחשבונות בנק פרטיים שלו, וכי מקורם, בין היתר, בכספים שחולקו כדיבידנד מהחברה בסכומים גבוהים. לטענתו של עזרא, הוא לא דיווח על הכספים בטעות ולא היה מודע לאופן הדיווח ביציאה מנתב"ג.

"לאור היקפה הכספי הגבוה של ההפרה, העובדה שהמפר לא הציג אסמכתאות לעניין מקור הכסף, והעובדה שהמפר הוא איש עסקים המרבה לטוס לחו"ל, אשר ידע על חובת הדיווח ועם זאת בחר שלא לברר כיצד לדווח על הכספים, ולאור העובדה שהוא בחר לשלוח כספים בסכום כל-כך גבוה במזוודה ולא לשאת אותם עמו, מעשה שעל פניו מעורר חשש להסתרה - החליטה הוועדה להטיל על המפר עיצום כספי בסך של 850 אלף שקל". 

עיצום משמעותי לעולה מצרפת

עיצום כספי משמעותי נוסף בסכום של 500 אלף שקל הוטל על ג'רמי אלוש. במסגרת חקירה פלילית גלובלית שהתנהלה באוסטריה, בצרפת ובגרמניה, נחקר אלוש במשטרה בחשד לעבירות הונאה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים, השמטת הכנסות, הלבנת הון ועוד. כחלק מהחקירה נערך חיפוש בביתו, ונתפסו כספים בשווי של כ-1.7 מיליון שקל בכספת בביתו ובכספת בנקאית על שמו.

אלוש, שעלה לארץ מצרפת ב-2015 ומאז ועד 2019 לא עבד בעבודה כלשהי בישראל, טען כי מקור הכספים הוא מהכנסות שונות שהיו לו בצרפת, בין היתר מכירת חברות ומספר כלי רכב בצרפת, דמי שכירות מנכס שהוא משכיר שם וחובות שהוחזרו לו על-ידי חייבים בצרפת. לטענתו, הכספים הוכנסו עבורו מצרפת לישראל במזומן על-ידי קרובי משפחה וחברים ב-40-60 ביקורים, כאשר בכל אחד מהם הועבר סך של 5,000 אירו, ובסך-הכול 300 אלף אירו.

אלוש סירב למסור את פרטיהם של הגורמים שהכניסו עבורו את הכספים, הן לחוקרי המשטרה והן לחברי הוועדה. בנוסף, על אף שקיבל מספר הזדמנויות להציג אסמכתאות המעידות על כך שהכספים התקבלו לשיעורין, בסכומים קטנים, בסמוך לנסיעותיהם של חבריו וקרובי משפחתו לישראל - לא התקבלה כל אסמכתא שיכולה לאשר גרסה זו.

בהחלטת הוועדה צוין כי "לאור העובדה שמדובר בהפרת דיווח חמורה, בסכום גבוה, המבוססת על תכנון שמטרתו לבצע הבניה של הכסף ולהכניסו לישראל ללא דיווח, ולאור העובדה שהמפר לא המציא אסמכתאות לעניין מקור הכספים ולעניין זהות הגורמים שהכניסו עבורו את הכספים לישראל ואי-קבלת גרסתו לעניין מקורם החוקי של הכספים, הטילה הוועדה עיצום כספי בגובה של 500 אלף שקל בלבד".

ככלל, נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט אכיפה פלילית או מינהלית. ההליך המינהלי מיועד להשית סנקציה מינהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מינהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי.