המומחה שמסביר: האיראנים החליטו לתקוף, אז למה הם מחכים

הכותב הוא חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי

עם תחילת המלחמה בעזה, נראה שההנהגה בטהרן קיבלה החלטה אסטרטגית, שעיקרה הפעלת השלוחות ברחבי המזרח התיכון (חיזבאללה, החות'ים, המיליציות השיעיות בעיראק). זאת, במטרה להפעיל לחץ על ישראל וארה"ב לעצור את המערכה, ולשמור תוך כדי על חמאס כישות צבאית ופוליטית ברצועת עזה.

לצד זאת, מהתנהלותה האופרטיבית עולה בבירור שאיראן קיבלה החלטה חשובה נוספת, והיא שהיא איננה מתכוונת להתערב ישירות במערכה, אלא להמשיך ולסייע לשלוחות שלה (מודיעינית וצבאית) כדי להשיג את היעד של הפסקת המלחמה. את זה היא עושה מחשש שמעורבות ישירה שלה עלולה להוביל להתנגשות בינה לבין הכוחות האמריקנים הנמצאים באזור המפרץ.

ההנהגה בטהרן החליטה להגיב

במהלך חצי השנה האחרונה איראן השתדלה מאוד שלא להפר את ההחלטות שהתקבלו בתחילת המערכה. לאור זאת, ולמרות תקיפות משמעותיות נגד נוכחותה בסוריה - כולל חיסולי בכירים כגון סיד ראזי מוסאווי, שהיה אחראי על העברת האמל"ח לחיזבאללה - היא העדיפה תגובות מדודות. אלו התבצעו בעיקר באמצעות תקיפות נגד אוניות באזור האוקיאנוס ההודי, שאיראן העריכה שהן בבעלות ישראלית, או נגד "אתרים בשימוש המוסד", לכאורה בעיראק.

אך נראה שחיסולו של חסן מהדוי, מפקד גיס סוריה ולבנון בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, הוביל לשינוי עמוק ביחס למדיניות התגובה האיראנית. למרות הזהירות המופלגת שטהרן הפגינה מאז תחילת המערכה, ההצהרות של בכירי המשטר - כולל המנהיג העליון עלי ח'אמינאי בעצמו - מעידות כי היא החליטה להגיב בצורה ישירה לעבר ישראל, אותה היא תופסת כאחראית לחיסול. ההנהגה בטהרן מבהירה פומבית כי דרגתו של מהדוי ובעיקר מיקום החיסול - שהוא בראי איראן הקונסוליה האיראנית בדמשק, קרי תקיפה גלויה על "אדמת איראן" - מחייבים אותה בתגובה קשה.

מה איראן יכולה לעשות? מנסיון עבר, כולל מהחודשים האחרונים, ברור כי איראן מסתמכת בראש ובראשונה על כוח האש שלה (טק"ק, כטב"מים, טילי שיוט), כדי להגיב למי שהיא תופסת כאחראי לפגיעה בביטחון הלאומי שלה. מחיסול סולימאני, דרך פיגועי דאעש במדינה ועד תקיפות נגד גורמים איראנים בגבול הפקיסטני על־ידי המחתרת הבלוצ'ית - איראן מגיבה תמיד באש על אותם אירועים, ולכן סביר שזו האופציה הראשונה שלה. ההערכה זו גם נתמכת לכאורה בעקבות פרסומים בתקשורת האמריקנית, המבוססים על מודיעין אמריקני, בדבר הנכונות של איראן להגיב לעבר ישראל באמצעות מטח משולב של כטב"מים וטילי שיוט.

איראן גם יכולה במקביל לתקוף את ישראל בעולם הסייבר. מאז תחילת הלחימה, ולאור הערכתה כי פעילות בממד הסייבר מאפשרת לה לתקוף באופן ישיר את ישראל מבלי לשלם על כך מחיר, איראן תוקפת באופן רציף אתרים שונים בישראל - כפי שחשף רק השבוע ראש מערך הסייבר הישראלי. לצד זאת, איראן מאוד פעילה במבצעי השפעה בישראל, בעיקר ברשתות החברתיות. לכן שסביר שלצד התקיפה נראה גם נסיון איראני להדהד את התקיפות שלה לצורך הפחדת הציבור הישראלי, זאת באמצעות אותם נכסים שהיא מחזיקה ברשתות החברתיות בישראל.

לכאורה, איראן גם יכולה "להעניש" את ישראל על־ידי התקדמות בתוכניתה הגרעינית. יחד עם זאת, הרפובליקה האסלאמית בדרך כלל מנתקת בין תוכניתה הגרעינית לבין ההתרחשויות האזוריות, ונוהגת להתקדם בתוכניתה הגרעינית כמענה למהלכים שבוצעו נגדה ישירות. לכן ספק רב אם התגובה האיראנית לחיסול מהדוי תתקיים בתחום זה.

החשש מוושינגטון עדיין מהווה שיקול מרכזי

ההצהרות של ראשי המשטר באיראן כובלות אותה לתגובה, אבל אין זה אומר שהיא מבקשת לדרדר את האזור למלחמה רחבה. סביר שהנוכחות האמריקנית במפרץ, והחשש מהתנגשות ישירה עם וושינגטון, מהווים עדיין שיקול מרכזי בעיני ההנהגה באיראן. המשטר האיראני מפגין זהירות מפליגה באשר לשימוש בכוח ישיר, ונראה כי מטרתו המרכזית בתקיפה הקרובה היא בעיקר לשקם את הרתעתה מול ישראל, ולהענישה על החיסול. אולם הרפובליקה האסלאמית גם מבינה היטב את ההשלכות ההרסניות של מלחמה אזורית על ביטחונה.

לאור ההצהרות באיראן לגבי נקמה בישראל, ברור שמעולם לא היינו קרובים יותר לעימות ישיר בין ירושלים לטהרן. גם אם איראן תבחר להגיב שלא מאדמתה אלא ממדינה אחרת במזרח התיכון, וגם אם היעדים יהיו חסרי חשיבות אסטרטגית, התגובה האיראנית מקרבת אותנו צעד משמעותי לעבר הרחבה דרמטית של גבולות המערכה. נראה כי איראן חשה שהחיסול בדמשק הגדיש את הסאה, והיא חייבת להגיב לכך אחרת מכפי שהגיבה בעבר.

ועדיין, גם אם איראן תגיב, מלחמה ישירה בין המדינות היא איננה גזרת גורל. לא מעט תלוי ביכולת הסיכול של התקיפה האיראנית האפשרית, במענה הישראלי לה ובנכונות של הממשל האמריקני להיכנס לעובי הקורה ולהפעיל את כובד משקלו כדי למנוע החרפה דרמטית של המצב. היכולת של הממשל האמריקני להרתיע את איראן (בדומה לאמירת ה־Don't של הנשיא ביידן), עודנה משמעותית ביותר, ועל כן מחויבותו למניעת הסלמה היא קריטית.

 נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Manuel Balce Ceneta

סכנת ההסלמה והתרחבות מערכת חרבות ברזל

בשורה התחתונה, נראה שחיסולו של חסן מהדוי שינה את התחשיב האיראני. בניגוד לזהירות המופלגת של איראן ביחס להפעלת עוצמה ישירה באזור, הצהרות מנהיגיה מעידות שהיא מתכוננת ברצינות לתגובה חסרת־תקדים מול ישראל. עובדה זו מכניסה ממד חדש של אי־ודאות באזור, ומגבירה דרמטית את סכנת ההסלמה והתרחבות מערכת חרבות ברזל לזירות נוספות.

ועדיין, ספק אם איראן מבקשת להכניס את עצמה באופן ישיר למערכה שהיא מבינה שעלולה להוביל להתנגשות ישירה עם ארה"ב. ההיסטריה שאחזה בה לאחר מותם של שלושה חיילים אמריקנים בירדן מתקיפה של המיליציות השיעיות, שהובילה את מפקד כוח קודס להגיע במהירות לבגדאד כדי ללחוץ על אותן מיליציות לשנות את דפוס פעילותן מול הכוחות האמריקנים, מעידה כי הרתיעה הבסיסית של איראן ממלחמה עודה במקומה. לאור זאת, באם התקיפה האיראנית לא תגרום לנזקים משמעותיים, והתגובה הישראלית תהיה מוגבלת, והממשל האמריקני יהיה מוכן לעמוד לצד ישראל באופן גלוי - סביר שההסלמה תיבלם. כך או כך, ימים מתוחים לפנינו.