הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

צעירים רבים מבקשים להשפיע על התהליכים המתרחשים בחברה, ולקחת חלק משמעותי במארג המורכב של מדינת ישראל. בכנס 40 עד 40 של גלובס נערך פאנל בנושא מנהיגות, ובו השתתפו שלושה מנהיגים מהנבחרת לשנת 2024: אילון לוי, דובר מערך ההסברה הלאומי הפורש; מתן סמיש, ראש אגף שירות ופיתוח עסקי בבנק לאומי; ורשא חולי, מנכ"לית מדיפלסט. בצל המצב הביטחוני, נבצר ממג"דית קרקל, סא"ל אור בן יהודה, להשתתף בפאנל כפי שתוכנן.

● המנהלים, המדענים והגיבורים: 40 הצעירים המבטיחים של גלובס
● חנן פרידמן: "מנהלי העתיד צריכים לראות בבינה המלאכותית היוצרת בעלת ברית, לא איום"
●  "פועלים להחזרת הביטחון": הקצין הבכיר שמסביר איך צה"ל יכול לשחזר את ההצלחה מול איראן
● הבכירים באורמת חושפים: "בונים על יחסים דיפלומטיים עם אינדונזיה"

"האו"ם תקף אותנו כדי לחפות על כישלונו"

בתחילת השיחה, לוי שיתף על אתגרי ההסברה של ישראל: "מצבנו בתחום ההסברה לא טוב, בלשון המעטה. אנחנו נלחמים במלחמה משומנת לא רק מול הפלסטינים, אלא גם מול ארגוני או"ם וזכויות אדם שהחליטו לקחת את הצד של חמאס. הם רוצים שחמאס יעמוד על הרגליים, עם חטופים, או בלי חטופים". עם זאת, לוי מציין שנעשה שיפור במערך ההסברה: "בדובר צה"ל גייסו מאות מילואימניקים. הדוברים הזרים שם התראיינו ביום את מה שהתראיינתי בשבוע. במהלך הקרבות, נצטרך לבצע הפקת לקחים של מה עבד או לא".

לדבריו, אחת הטענות שמופנות נגד ישראל מצד מפגינים פרו־פלסטינים היא שמדינת ישראל "מרעיבה את הפלסטינים, מנסה להרוג אזרחים ומגבילה את הסיוע". הוא תקף את המבקרים: "ישראל אפשרה לכל כך הרבה סיוע הומניטרי להיכנס לרצועה, עד שזה הצטבר במעבר. ביום שישי לא הצליחו להעביר כל כך הרבה סחורות, אז האו"ם תקף כדי לחפות על הכישלון שלהם. קשה להתמודד מול מי שמופיע לו 'או"ם' על הכרטיס ביקור".

עוד הוסיף לוי כי גם הרשתות החברתיות מייצרות אתגרים להסברה: "אנחנו נלחמים בשדה קרב שבו האלגוריתם הופך לפופולרי. קשה להתמודד עם יותר ממיליארד מוסלמים". בהקשר זה, ציין לוי כי הוא הפך למטרה, והביקורת הפכה לאישי מאוד. "בסוף השאלה האם אני מאמין במה שאני עושה או לא. לא משנה מה המיעוט המטורלל עושה, הוא תמיד נגדנו. זה חלק מהמחיר שצריך לספוג, אך אין רגעים שבהם אני נשבר", הוא אמר.

"לא רבים מהחברה הערבית מעזים"

רשא חולי היא מנכ"לית מדיפלסט, חברת ביומד מקבוצת נובולוג שמעניקה שירותי סטריליזציה למכשור רפואי. בפאנל, היא שיתפה סיטואציה מעניינת כמנכ"לית מהחברה הערבית שמנהלת עובדים יהודים בזמן מלחמה: "מ־7 באוקטובר היה קשוח. חלק מהעובדים גויסו למילואים וחלק פונו. לצד זאת, אנחנו יושבים ביבנה ולא היו מעט אזעקות - בזמן שאנחנו נותנים שירות לבתי חולים וצה"ל. עברנו למודל עבודה של 24/7, כי היינו צריכים לתעדף בין לקוחות. זה היה מאתגר, אך עברנו את זה".

בהמשך, חולי סיפרה על מקרה משעשע, בו היא נאלצה לנסוע למפעל בזמן שהייתה באירוע פרטי: "לבשתי שמלת ערב, ואז אמרו שרק אני יודעת לתקן את התקלה. אישה יכולה לשמש כמנכ"לית, ואפילו עם עקבים. אני זוכרת ויכוח עם עובד שאמר שעד שאני לא יודעת לנהוג במלגזה, אני לא יודע לטפל במחסן. תוך שלושה ימים היה לי רישיון מלגזה".

לחולי יש עמדה מאוד ברורה בנוגע להיעדר נוכחות מספקת של מנכ"ליות ומנכ"לים מהחברה הערבית. לדבריה, "הסיבה מחולקת לשניים: החלק של החברה הערבית והחלק של החברה הכללית; לא רבים מהחברה הערבית מעזים להתמודד, לגשת. מנגד, בחברה הכללית כל אחד רוצה לעבוד עם מי שדומה לו. החברה הערבית עושה צעד, כשאנחנו מנסים ליצור נטוורקינג ולעזור לחבר'ה צעירים".

האם יש משמעות מיוחד לזה שאת מנכ"לית מהחברה הערבית?
"כן, יש משמעות - קודם כל בינך לבין עצמך, ואיך העובדים שלך יקבלו אותך. לשמחתי הייתה מערכת אמון טובה וצלחנו את האירוע טוב. אני רוצה להעביר מסר שאני שומעת על גיוון בהרבה חברות שאומרות כי הן עוסקות בגיוון. כשאומרים גיוון, ויש רק פועלים ועובדים בדרג הביניים מהחברה הערבית, זה לא מספיק. בחברה הערבית יש מצטיינים באקדמיה שלא מצליחים להגיע לתפקידים מפתח. נשמח שיפתחו מפתח חדש בהנהלות הבכירות".

"השכל לא נמצא רק אצלנו"

מתן סמיש, ראש אגף שירות ופיתוח עסקי בבנק לאומי, קידם בשנה החולפת שינויים יוצאי דופן כמו סיירת מנכ"ל והרחבת שעות פעילות הבנק, כולל במוצ"ש. במסגרת תפקידו, הוא אחראי על הטיפול בלקוחות פרטיים ועסקיים. "אני לא עובד לבד, יש צוות רחב, חטיבות שונות, הרבה טכנולוגיה ומרכזי הבנקאות. אנחנו עובדים יחד ומקבלים החלטות יחד".

איך מגיעים להיות ראש אגף לפני גיל 40?
"בשביל להגיע למקומות האלה, צריך לעבוד מאוד קשה. זה טוב שיש מי שיפתח דלת, אבל צריך להגיע ולהיות פחות עם המשפחה ופחות באירועים. להשקיע הרבה זמן ויכולת", השיב סמיש.

אחד מהאתגרים המרכזיים בשירות בישראל הוא הקושי לספק את הלקוחות. בהקשר זה, סמיש סיפר על פרויקט סיירת מנכ"ל: "מה שחשוב אצלנו בלאומי שהשכל לא נמצא רק אצלנו. יש לנו אלפי סקרי לקוחות, אנחנו עושים סקרי רוחב ולומדים. יש שתי נקודות חשובות ללקוח: זמינות וסגירת מעגל טיפול. אנשים אומרים 'אני רוצה להתקשר או לתקשר בזמן שמתאים לי, שיענו לי ולא יטרטרו אותי'. או, 'אני רוצה להגיע למי שיסגור מעגל'. כל אחד מהמעגלים האלה טומן בחובו עבודה של כוח אדם. צריך לבצע פיתוחים, אבל במקרה הזה רואים את הפירות - והלקוחות מאוד מרוצים".

לראש אגף שירות ופיתוח עסקי יש עמדה ברורה בנוגע להטמעת הבינה המלאכותית בעולם השירות. "אנחנו רואים את השינוי של הלקוחות, שהופכים ליותר דיגיטליים, ואנחנו מתאימים את עצמנו ללקוח. אנחנו אנשי פיננסים. יש נקודות שלקוחות רוצים לדבר בלבן של העיניים, בטח בנקודות קריטיות. אנחנו משתמשים בלמידת מכונה ובבינה מלאכותית כדי לעזור לבנקאים, יש לזה הרבה מקום".

בצל המלחמה, עם אילו דברים התמודדת באופן אישי?
"הבנק הוא גוף חיוני, בטח במלחמה. אנחנו נדרשים ורוצים לתת רציפות שירות ללקוחות. בתחילת המלחמה גויסו רבים, והיו עובדים שסייעו להתפנות. סיפקנו מחשבים לעובדים, שלא היה להם בבתים. במצבים כאלה, העובדים מרגישים יותר שליחות. היו עובדים שהגיעו ועשו מעל מעבר. הקמנו קו למשפחות הנרצחים והחטופים, שזה היה אירוע מאוד מורכב. הקמנו גם מוקד באשקלון, תוך כדי המלחמה, שנתן מענה לתושבים בדרום והעסיק אנשים באזור. אנחנו גאים בזה".

 *** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי ובחסות הפניקס ואורמת