מעט מאוד מלחמות מודרניות נפתחו בהכרזה שהן יימשכו שנים. עוד מעט נציין 110 שנה למלחמת העולם הראשונה. היא התחילה באוגוסט 1914 בציפייה כללית של הצדדים הלוחמים ש"הנערים יחזרו הביתה עד חג המולד", בקושי ארבעה חודשים אחר כך. למעשה, המלחמה נמשכה עוד ארבעה חגי מולד, והגיעה כמעט עד החמישי.
● יואב קרני, פרשנות | המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל
● יואב קרני, פרשנות | ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים
● יואב קרני, פרשנות | תרחיש האימים: דונלד טראמפ מזמין את אסמאעיל הנייה לקמפ דייוויד
הבטחה דומה השמיע הגנרל מקארתור, כאשר הוביל את הצבא האמריקאי אל תוך צפון קוריאה בספטמבר 1950. התוצאה הייתה הרת אסון: פלישה סינית, התארכות המלחמה עד 1953, רבבות הרוגים אמריקאים, מיליוני קוריאנים.
ישראל מנהלת עכשיו את מלחמתה הארוכה ביותר מאז ומעולם. אפשר לטעון שהיא כבר עוברת את מלחמת העצמאות, באורך אם גם לא בדם. מעטים הניחו שהיא תהיה קצרה. אדרבה, בכירי מערכת הביטחון והצבא דיברו מלכתחילה על "חודשים, אולי שנים".
מה לומדים קצינים בכירים על מלחמות ארוכות באקדמיה הצבאית? מוטב לקוות שהם לומדים שם לא רק על טקטיקות אלא גם על עלויות. פוליטיקאים אינם נשלחים לאקדמיות, והתוצאות מדברות בעדן.
דרוש כלכלן-על
מה קורה לארץ הנקלעת פתאום למלחמה ארוכה, מבלי שיכלה להכין את כלכלתה? ראו למשל את רוסיה ואת אוקראינה. זו האחרונה כפרה בסבירות המלחמה עד הרגע האחרון וממילא לא הייתה מוכנה. אבל שליט רוסיה קבע את לוח הזמנים לפחות חצי שנה מראש. הוא אמנם הניח שהמלחמה תימשך ימים אחדים, אבל ידע שהמערב יטיל סנקציות, אם גם לא שיער את היקפן. הוא סמך על עתודות ענקיות של מטבע חוץ, אבל לא הקדים להבין שהכסף לא יעזור אם לא יהיה אפשר לרכוש בו את הטכנולוגיה ואת הרכיבים הנחוצים.
מלחמת ששת הימים של ולדימיר פוטין נכנסת השבוע לחודש ה־28 שלה. אמנם נראה שידו של צבא רוסיה על העליונה, אבל הוא מוסיף לסבול אבדות כבדות, בנפש ובציוד. מעניין שדווקא בשבוע שבו הפולשים נחלו השגים ממשיים, פוטין הדיח את שר ההגנה הוותיק שלו, ומינה תחתיו כלכלן ללא כל ניסיון ביטחוני.
זו הייתה חריגה ממסורת רוסית/סובייטית רבת שנים. במרוצת הדורות, שרי הגנה רוסיים היו בדרך כלל גנרלים או מרשלים, ולבשו מדים. מאחר שלא הייתה הפרדה של ממש בין צבא לפוליטיקה לא היה צורך להעמיד פנים שהצבא כפוף למערכת האזרחית. אמנם גם שר ההגנה המודח לא היה איש צבא, אבל היה לו ניסיון ניכר בענייני ביטחון. הוא מילא תפקיד פעיל בתכנון המלחמה באוקראינה ובניהולה.
יורשו, לעומת זאת, הוא כלכלן לעילא ולעילא. למד כלכלה באוניברסיטה וסיים בהצטיינות, היה חוקר במכונים כלכליים; שימש בתפקידי ייעוץ כלכליים בכירים בשירות המדינה עד שנעשה שר לפיתוח כלכלי לפני 12 שנה.
מה הביא אפוא את פוטין למנותו לשר ההגנה בעיצומה של מלחמה? זה הכלכלה, חבר. הרודן הרוסי החליט שאין הוא זקוק לרמטכ"ל־על במשרד ההגנה, אבל הוא זקוק למנהל־על של כלכלת המלחמה. אפשר שהוא מניח כי המלחמה תארך מאוד; שזו מלחמת התשה, המצריכה שיעבוד מלא של כל המשאבים.
מחפשים את רתנאו
כל סטודנט של כלכלת מלחמה מתחיל באוגוסט 1914, כאשר תעשיין יהודי בעל זקן תיש התייצב במשרד ההגנה בברלין, ואמר לפילדמרשלים הפרוסיים שניהלו אותו כי אחת להם, או שיפקידו בידיו את ניהול המשאבים, או שצבאם יתמוטט. לימים יגידו עליו אויביה המרים ביותר של גרמניה, כי האיש ההוא, ולטר רתנאו, האריך את מלחמת העולם הראשונה בארבע שנים. רתנאו המציא בעצם את כלכלת המלחמה המודרנית.
מעשה אירוניה, מרה כלענה, 30 שנה ויותר אחר כך, האיש שהיטלר הפקיד על ניהולה של תעשיית המלחמה הגרמנית הודה במשפטו בנירנברג, כי השראתו באה מנסיון רתנאו. שניהם, היהודי והנאצי, שימנו את גלגליה של מכונת המלחמה הגרמנית (רתנאו נרצח בידי מתנקשים לאומנים ב־1922, כאשר כיהן כשר החוץ בממשלה הדמוקרטית).
גם צ'רצ'יל בבריטניה ורוזוולט בארה"ב הזמינו מומחים כלכליים אזרחיים לנהל את תעשיות המלחמה שלהם. רוזוולט מינה את דונלד נלסון, סמנכ"ל סירס־רובוק, 'אמזון' של הימים ההם. צ'רצ'יל מינה את ויליאם סטיבנסון, מנכ"ל וולוורת', ענקית בתי הכלבו.
כלכלת המלחמה האמריקאית היטיבה מאוד. היא כילכלה לא רק את צבא ארה"ב, אלא גם את בעלות בריתה, כולל רוסיה הסובייטית. שר המלחמה של רוזוולט, עורך דין ששמו הנרי סטימסון, ארגן את הקמתו של צבא חדש, 13 מיליון חיילים, עם תקציב שהשתווה לשליש התוצר המקומי הגולמי.
בישראל אמנם היו שרי ביטחון אזרחיים, אבל מאז 1967 13 משרי הביטחון היו אנשי צבא לשעבר. באופן בלתי נמנע הם נעשו רמטכ"לי־על. הם לא ניהלו כלכלות מלחמה. המשימה הזו הוטלה על שרי האוצר.
בשבוע שעבר שמענו, כי 71% מן המרואיינים בסקר דעת קהל של ערוץ 12 חושבים את שר האוצר הנוכחי ל"גרוע"; הגרוע מכל שרי הממשלה.
הפילדמרשלים הפרוסיים שולחים מסר בן 110 לישראל: הגיע הזמן למצוא ולטר רתנאו. רק הגניוס של תעשיין ושל יצרן יוכל להתחיל להתאים את ישראל לצרכיה של כלכלת מלחמה ארוכה, מתישה והרסנית. הקצינים הפרוסיים למדו לנשוך את שפתיהם, כשהאיש הזר והמוזר ההוא התערב בענייניהם. אפילו הקייזר למד להעריך אותו. רתנאו אפילו לא קיבל תואר מיניסטריאלי או לשכה. בן דמותו הישראלי זקוק רק לחופש פעולה מתמרונים מפלגתיים. האומנם כל השומע יצחק?
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.
כתבות
ני"ע
