ב-2018 דיווחה חברת אנימה ביוטק, חברה שהקימו ישראלים בארה"ב, על הסכם שיכול להניב לה עד מיליארד דולר. ההסכם נחתם מול חברת אלי לילי, עם מקדמה מרשימה של 30 מיליון דולר. הסכמים שיכולים להניב סכומים יפים יש הרבה, ולא תמיד החלומות מתממשים, אבל מתברר שאנימה, המתנהלת בשקט תקשורתי יחסי, הספיקה מאז לחתום על הסכמים נוספים מהסוג הזה.
● ראיון | הוא נחשב לאחד המתמטיקאים המובילים בעולם, למה הוא עוזב את האוניברסיטה העברית לטובת מכון יוקרתי בפרינסטון?
● המניה של אינטל במגמת עלייה: האם ענקית השבבים בדרך לקאמבק
ב-2021 חתמה החברה על הסכם עם טקדה היפנית, שלפיו היא תקבל 120 מיליון דולר בשילוב מקדמות ותשלומים עבור המחקר הקליני הראשוני, ועד 1.1 מיליארד דולר בתשלומי אבני דרך ותמלוגים במקרה של הצלחה. ביולי 2023 נחתם הסכם עם Abbvie, שכלל מקדמה של 42 מיליון דולר ופוטנציאל הכנסות של עד 540 מיליון.
באנימה אומרים שעד היום החברה קיבלה מקדמות בהיקף כולל של יותר מ-150 מיליון דולר, עם פוטנציאל הכנסות של כ-3 מיליארד דולר. בנוסף להסכמים עם חברות תרופות גדולות, לחברה יש גם כמה מוצרים שהיא מפתחת בעצמה.
כך, עם השקעות בהיקף של כ-20 מיליון דולר בלבד, כסף קטן בתחום פיתוח התרופות, כבר הפכה אנימה לחברה שמחזיקה 100 עובדים ונחשבת אחת מההצלחות בתחום ה־AI לפיתוח תרופות. רוב המו"פ שלה בתחום הביולוגיה והכימיה מתקיים בישראל.
אנימה
היסטוריה: הוקמה ב־2005 סביב קניין רוחני מאוניברסיטת פנסילבניה והחלה לפעול כחברה מ־2015 על ידי יוחי סלונים, ד"ר איריס אלרואי וד"ר זאב סמילנסקי. החברה רשומה בארה"ב, אבל רוב הפעילות המדעית נעשית בישראל
נתונים: גייסה כ־20 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ורשמה עד כה הכנסות של יותר מ־150 מיליון דולר מהסכמים עם חברות תרופות, שהפוטנציאל שלהם מגיע לכ־3 מיליארד דולר. מעסיקה 100 עובדים מתוכם 85 בישראל
עוד משהו: יש לה מרכז פיתוח בדובאי שאחראי על תחום התוכנה
2 מיליארד הבזקי אור
מי שהקים את אנימה ומנהל אותה הוא יוחי (יוחנן) סלונים, בעבר סמנכ"ל הטכנולוגיה של חברת מרקורי אינטראקטיב, שנמכרה לתאגיד HP ב־4.5 מיליארד דולר ב־2006. סלונים עזב עוד קודם לכן, וב-2000 הקים את חברת איידנטיפי, שנמכרה גם היא, לתאגיד BMS. בהמשך הקים את המאיץ ffwd.me, וכיהן כיו"ר בכמה חברות הייטק וכמשקיע עצמאי.
"תחום הביג דאטה הלהיב אותי, תחילה בתחום הפינטק", אומר סלונים לגלובס. "כשהכרתי את ד"ר איריס אלרואי, היזמת המדעית של החברה, לא הבנתי כלום בביולוגיה, אבל הוקסמתי מהרעיון שבאמצעות ראיית מכונה אפשר ממש לראות את הביולוגיה, וכך להבין מחלות".
יוחי סלונים, ממייסדי החברה / צילום: באדיבות אנימה
החברה מתמחה בתחום ה-mRNA, אותם רכיבים שמתווכים בין הגנום שלנו לחלבונים שבסופו של דבר בונים ומתפעלים את הגוף. המערכת שפיתחה כוללת שלושה רכיבים עיקריים חדשניים. הראשון הוא אלגוריתם בינה מלאכותית, שאומן על כל הידע הגלוי בתחום ה-mRNA. אפשר לחשוב עליו בתור מדען וירטואלי, שיודע את כל מה שיודעים עד עכשיו על המחלות שהחברה חוקרת.
הרכיב השני הוא מערכת רובוטית, שיודעת לסדר מאות אלפי תאים חיים לניסוי במקביל. אפשר לחשוב עליו בתור מדען שעורך ניסויים, אבל המון מהם בבת אחת.
הרכיב השלישי הוא אולי החדשני ביותר: טכנולוגיה לצביעת mRNA, כך שבכל פעם שה-mRNA מתורגם לחלבון או עובר שינוי משמעותי אחר, הוא פולט הבזק של אור. דפוסי האור של תאים בריאים שונה מזה של תאים חולים, כך שאם נעשה שינוי בתא החולה, נוכל לראות אם הוא אכן נעשה דומה יותר לתא הבריא מבחינת דפוס האור. עד היום צילמה החברה 2 מיליארד תמונות של הבזקי אור בתאים.
מתוך המערכת שצובעת תאים ומגלה אם הם בריאים / צילום: באדיבות אנימה
מערכת מתוחכמת של עיבוד תמונה קוראת את הבזקי האור האלה, מפענחת אותם ומעבירה את המידע ל"מדען הווירטואלי", שמפיק ממנו תובנות ואומר לחוקרים מה היה השינוי בתא שהפך אותו לבריא יותר, כלומר בעצם מהו מנגנון המחלה בתא. הוא גם מתכנן את ניסוי ההמשך, כדי לבדוק את נכונות ההשערות שלו.
"מכרה זהב לתרופות"
היום, גילוי של מסלול ביולוגי חדש למחלה הוא תהליך עתיר
אי־ודאות שאורך שנים. "בחרנו בתחום ה-mRNA כי קידוד חלבונים הוא הבסיס למחלת רבות, ממש המסלול הראשי של התפתחות המחלה. רוב התרופות מתערבות במחלה בשלב שכבר יש חלבון, על ידי הכנסת מולקולות מפריעות או משפעלות ל'כיסים' בתוך החלבון. אבל יש חלבונים שאין להם אתרי פעילות מתאימים לתרופות, והם נחשבים Undruggable, כלומר שלא ניתן לפתח נגדם תרופות. אבל אם אפשר לשנות את הקידוד של החלבון כבר בשלב ה-RNA, הרי שיש לנו גישה חדשה לפיתוח תרופות שכמעט לא נוצלה עד היום. יש לנו פה מכרה זהב, מכרה תרופות".
בשנים האחרונות כבר החלו להיכנס לשוק תרופות מבוססות mRNA, כמו חיסוני הקורונה למשל, אבל אנימה רוצה להאיץ את התהליך שבו נחשפות מטרות חדשות שעבורן אפשר לפתח את התרופות הללו.
החברה מפתחת מוצרים משלה בשלושה תחומים: סרטן, מחלות נוירולוגיות ומחלות המאופיינות בהצטלקות, פיברוזיס. "וחוץ מזה אני אומר לחברות תרופות, תגיעו אלינו עם מחלה ואני אספר לכם דברים שלא ידעתם על המנגנון הביולוגי שלה, ואז תוכלו לפתח עבורה תרופות באור ולא בצל. אנחנו לא מפרסמים את הממצאים שלנו במאמרים, כי הם הנכס שלנו".
בשמונת החודשים האחרונים הקימה החברה את קהילת LightOn mRNA, כדי לבסס את מעמדה כמובילה בתחום. "הגענו בשמונה חודשים ל-5,000 מנויים. זו הקהילה הגדולה ביותר של מומחי mRNA בעולם. אנחנו נותנים פעם בחודש וחצי וובינר שבו אנחנו מביאים אנשים חזקים ומוכרים מהאקדמיה והתעשייה. לא מוכרים שום דבר, לא מקדמים את עצמנו אלא את המחקר, ומלמדים על יישומים של AI וביג דאטה ב-mRNA. לוובינר ממוצע כזה נרשמים 1,000 אנשים. זה מראה על רמת העניין הגבוהה בתחום".
החברה האחות שנעלמה
אנימה הוקמה בארה"ב - שם נמצאת בעיקר פעילות השיווק והמכירות שלה. במרכז הפיתוח בישראל מתרחשת רוב הפעילות המסקרנת בתחום הביולוגיה והכימיה, ויש להם גם מרכז פיתוח בדובאי, האחראי על תחום התוכנה. "אנחנו פועלים שם כחברה אמריקאית, אבל בכללי לא מורגשת שם שום התעניינות במה שקורה אצלנו. מקום בטוח לחלוטין", אומר סלונים.
אם שם החברה ושמות המייסדים מוכרים לכם מהעבר הרחוק, אולי זה משום שבעלי המניות של החברה הוציאו בעבר חלק מהטכנולוגיה שלה לחברה חדשה שקמה בישראל. אותה חברה הייתה אמורה לפעול בתחום של טכנולוגיה למכוני מחקר, כדי לספק זרם הכנסות לחברה האם, שכאמור קמה כמעט ללא השקעות חיצוניות. את החברה-האחות, בניהולו של רוני אפל, ביקשו בעלי המניות להנפיק בבורסה בתל אביב ב-2010, אך ההנפקה הזו נכשלה, בין היתר בשל תנאי השוק אך גם משום שהיא הציגה חלום צנוע יחסית, והמשקיעים לא ממש הבינו אותה. החברה הזאת כבר אינה פעילה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
