לקראת הכרעה: המרוץ לתפקיד יו"ר הבנק הגדול במדינה

ביום חמישי השבוע תוכרע זהותו של מי שיאייש בשנים הקרובות את אחת המשרות הנחשקות במשק - יו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי , הבנק הגדול במערכת הבנקאית מבחינת שווי ורווחים. מדובר בתפקיד המקנה יוקרה וגם כסף (שכר בעלות של יותר מ-3 מיליון שקל בשנה). 

● ניתוח | "הכול עובד לטובתם": רווחי הבנקים זינקו, וגם היקף ההלוואות לרכישת דירה
● האוצר מנסה להציל את התוכנית השאפתנית ביותר של תקציב 2025

שלושה מועמדים מתוך דירקטוריון הבנק מתמודדים על התפקיד היוקרתי: אתי דויטש, בכירה לשעבר בקבוצת דיסקונט; אורי אלון, לשעבר משנה למנכ"ל ישראכרט; ורם בלינקוב, לשעבר מנכ"ל האוצר, שהצטרף לדירקטוריון לאומי בתחילת אוקטובר האחרון.

דויטש, המשמשת כדירקטורית בלאומי זה יותר משנה, התמודדה אשתקד על תפקיד היו"ר מול ד"ר שמואל (מולי) בן צבי והפסידה. עם זאת בן צבי מונה לתקופה קצרה של פחות משנה ואמור לפרוש כעת, לאחר שהגיע לתקופה המרבית האפשרית לדירקטור בבנק ללא גרעין שליטה (9 שנים).

בדירקטוריון בנק לאומי ישנם 11 דירקטורים, כולל בן צבי, ששמונה מהם יצביעו על זהות היו"ר הבא ביום חמישי. שלושת המועמדים (בלינקוב, אלון ודויטש) מנועים מהשתתפות בהצבעה. מאחר שמדובר בהצבעה פנימית לא ברור מי מהמועמדים זוכה לתמיכה הגדולה ביותר בקרב חברי הדירקטוריון, אך בשוק מנסים בכל זאת להעריך את סיכוייהם.

מי מכירה בנקים ומי חזק בניהול פיננסים

בלינקוב, המצטרף הטרי לדירקטוריון, מוכר בזכות ניסיונו כמנכ"ל משרד האוצר ועוד קודם הממונה על התקציבים באוצר. כמו כן שימש כמנכ"ל משרד הפנים, ויש לו ניסיון עשיר יחסית בניהול חברות עסקיות. הוא כיהן בעבר כמנכ"ל הראשון של הוט ובהמשך שימש כיו"ר חברת התחבורה הממשלתית נת"ע. בלינקוב מכיר פחות את אופן עבודתו של הבנק אך מביא עימו ניסיון ניהולי עשיר, והיותו מנהל מוערך בקרב בכירי המשק עשוי לשחק לטובתו.

אורי אלון, המועמד הפחות מוכר מבין השלושה, כיהן בעברו בתפקיד משנה למנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, ועוד קודם לכן כמנכ"ל חברת התיירות גוליבר. המועמדות של אלון הפתיעה רבים, שכן לא חשבו שיתמודד על התפקיד כשנה לאחר שנבחר לדירקטוריון לאומי.

ניסיונו בישראכרט עשוי לפעול לטובתו, כמי שצבר ידע רלוונטי בתחום שקרוב לבנקאות. עם זאת, תפקידי הניהול שלו לא כוללים עמידה בראש גוף עסקי גדול במשק, מה שעשוי להטות את הכף כנגד הבחירה בו בין שיקולי ההצבעה של חבריו הדירקטורים.
דויטש, שכאמור כבר התמודדה על התפקיד, שימשה בעבר כחברת הנהלה בבנק דיסקונט במשך מעל לעשור ומביאה ידע "קלאסי" בתחומי הבנקאות, כולל תפקידי יו"ר בחברות מובילות של קבוצת דיסקונט - בנק מרכנתיל וחברת כרטיסי האשראי כאל. ניהול הדירקטוריון הוא עניין סבוך למדי, ועצם העובדה שדויטש שימשה בתפקידי מפתח כאלה בעבר, עשויה לסייע לה.

ככל שהדירקטוריון יכריע לטובת דויטש, הרי שהיא תהפוך לאישה היחידה שתכהן כיושבת ראש בנק. כידוע, אין כיום מנכ"לית באף אחד מהבנקים, מאז עזבה סמדר ברבר צדיק את תפקידה כמנכ"לית הבינלאומי במאי אשתקד. ייתכן שמינוי סימבולי של אישה לתפקיד מפתח בלאומי (בנק בו כיהנו בעבר שתי מנכ"ליות - גליה מאור ורקפת רוסק עמינח) יגדיל את סיכוייה של דויטש.

אתגרים לא פשוטים, משכורת לא מזהירה

כאמור מדובר במשרה יוקרתית ונחשקת, של עמידה בראשות הבנק הגדול במערכת, המתנהל ללא גרעין שליטה. גם השכר לא רע: בשנת 2022 עמדה עלות שכרו של היו"ר דאז, סאמר חאג' יחיא, על 3.5 מיליון שקל. שכרם של בכירי הבנקים כפוף למגבלת חוק שכר הבכירים, כך שההיקף לא צפוי להשתנות מהותית עבור היו"ר הבא של הבנק.

היו"ר הבא או הבאה של בנק לאומי צפוי להתמודד עם תקופה מאתגרת לענף. לאחר רווחי שיא במהלך השנה הנוכחית, הרבה בזכות הריבית הגבוהה והאינפלציה, ההערכות הן שהמערכת הבנקאית תתקשה להציג תוצאות דומות בשנה הבאה. ככל שהמלחמה תדעך, צופים במערכת הבנקאית כי סיכוני האשראי יגברו, לנוכח ירידה בתמיכה הממשלתית למפונים ולעסקים שנפגעו בצפון ובדרום.

לכן, יהיה על הדירקטוריון לנווט בקפדנות רבה יותר את המהלכים העסקיים בשנה הבאה, כולל תשומת לב מיוחדת לאשראי לתחום הנדל"ן. לצד זאת, צפויים לבנקים אתגרים נוספים מצד משרד האוצר, שם מתכוונים להמשיך להטיל גם בשנת 2026 את המס המיוחד על רווחי הבנקים, עניין שהללו קיוו שיירד מעל הפרק.