ישראל הודיעה הערב (ד') לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) על כוונתה לערער על הוצאת צווי המעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
לדברי לשכת ראש הממשלה, "הודעת הערעור של ישראל חושפת בפירוט עד כמה ההחלטה על הוצאת צווי המעצר הייתה מופרכת וחסרת בסיס עובדתי או משפטי כלשהו".
● בית הדין הפלילי בהאג: ניתן לבטל צווי מעצר רק אם תהיה חקירה ישראלית
● "חברות מסוות מעורבות עם ישראל": השפעת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט
● פרשנות | החלטת בית הדין: מהלומה קשה ליחסים בין ישראל לאירופה
● מה קובעת ההחלטה של בית הדין הפלילי בהאג, ומה ההשלכות המעשיות שלה?
עוד נמסר כי "ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם הסנאטור האמריקאי לינדזי גרהאם בלשכתו בירושלים. הסנאטור עדכן את ראש הממשלה בשורת מהלכים שהוא מקדם בקונגרס האמריקאי נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי ונגד מדינות שישתפו עמו פעולה".
ב-21 בנובמבר הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במסגרת המלחמה ברצועת עזה. בכך קיבל בית הדין את הבקשה החריגה של התובע הראשי, כרים חאן.
בהודעת בית הדין נכתב כי הוא "מצא קיומן של ראיות סבירות להאמין כי נתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית אישית כמבצעים במשותף את המעשים יחד עם אחרים: פשע מלחמה של הרעבה ככלי לוחמה ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים בלתי אנושיים אחרים"; וכי "קיים יסוד סביר להאמין שנתניהו וגלנט מנעו בכוונה ובידיעה מהאוכלוסייה האזרחית בעזה חפצים החיוניים להישרדותם, כולל מזון, מים, תרופות וציוד רפואי, וכן דלק וחשמל, לפחות מ-8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי 2024. קביעה זו מבוססת על תפקידם של נתניהו וגלנט בעיכוב סיוע הומניטרי בניגוד למשפט ההומניטרי הבינלאומי וכישלונם להקל על כניסת הסיוע בכל האמצעים העומדים לרשותם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
