ההכרעה מתקרבת: האם בקרוב תנחת מכה על משקיעי הנדל"ן

ביום שני הקרוב תדון ועדת הכספים באחד המהלכים היותר נפיצים - הכבדת העול על רוכשי דירות בכלל, ועל משקיעי נדל"ן בפרט.

הצעת החוק הזו כבר אושרה בקריאה ראשונה, וכעת מגיעה לשלב המכריע - הנוסח הסופי שיעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. מי שמכיר את הכנסת יודע שכמעט ואין הצעה שיוצאת מהוועדה כמו שהיא נכנסת. זהו השלב המהותי ביותר, שבו התומכים והמתנגדים מושכים בחבל, כל אחד לכיוונו. אחריו כמעט בלתי אפשרי לחזור לאחור.

אז צפוי מאבק עד השנייה האחרונה, אבל על מה בעצם? השינוי הראשון נוגע למס הרכישה לדירה יחידה. כיום מי שרוכש דירה בסכום של עד 1,978,745 שקל, לא משלם מס רכישה. לאחר מכן, ככל שמחיר הדירה עולה ישנן מדרגות. במקור, בכל שנה מתעדכן מס הרכישה כלפי מעלה, בהתאם לגובה האינפלציה. כעת מבקשים באוצר להקפיא את המדרגות למשך 3 שנים, כך שרוכשי דירות ישלמו דה פקטו יותר. בטח כשהמע"מ עולה גם הוא ב-1 בינואר - מועד כניסת החוק לתוקף.

שינוי נוסף הוא המס על רווחים מדירות להשקעה. בלי להיכנס למורכבות ההצעה, באוצר רוצים שמי שמוכר דירה להשקעה (לא דירת מגורים יחידה) יצטרך לשלם מס יסף של 5%. ב-2012, כשהגיע מס היסף לחיינו בעקבות המחאה החברתית, משקיעי הנדל"ן נותרו בחוץ.

זו לא הייתה הפעם היחידה. זכור במיוחד "מס דירה שלישית", שקידם שר האוצר לשעבר משה כחלון, נפסל בבג"ץ בגלל בעיות בהליך החקיקה ונקבר. לאורך השנים עלו יוזמות רבות שנועדו להכביד על משקיעי נדל"ן. ורובן סיימו כמו מס דירה שלישית. למשל, ברשות המסים ובאוצר ניסו לא פעם לשנות את שיטת המיסוי על בעלי דירות להשכרה, שחלקם הגדול כלל לא משלם מס. בשלב מסוים אפילו ביקשו רק להטיל חובת דיווח, ואפילו זה לא קרה בשל התנגדות שר המשפטים דאז גדעון סער.

האם הפעם יחליטו בכנסת להטיל גזירות על משקיעי נדל"ן? הרבה מזה תלוי באיש אחד - יו"ר ועדת הכספים משה גפני. מה שבטוח הוא שעד עכשיו, הם ממש לא מיהרו לעשות את זה. 

בר לביא

עורך דינה של נתניהו ביקש לקבל עדכונים על ההתפתחויות בחקירה, ואף הגיש תלונה על ניסיון רצח, תוך השוואה בין האירוע בקיסריה לבין רצח רבין.

בקשת נתניהו הוגשה בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה. החוק נחקק ב-2001 בהשראת ההכרה שהתפתחה שנים קודם לכן בארה"ב כי לא מספיק לתבוע את הפושעים, צריך גם להגן על קורבנותיהם. לפי החוק, נפגע עבירה זכאי, בין היתר, לקבל מידע לגבי ההליך, למנוע את חשיפת פרטיו האישיים, לעיין בכתב האישום, לנכוח בדיונים בבית המשפט, לתאר כיצד נפגע בשלב הטיעונים לעונש, ואף להביע עמדה לגבי הסדר טיעון בעבירות מין ואלימות.

המרחק בין החוק לבין האירוע בקיסריה הוא מרחק של שמים וארץ. בראש ובראשונה, כי החוק חל על מי ש"נפגע במישרין מעבירה", בעוד ששרה נתניהו כלל לא שהתה במקום. פרטי האירוע עצמו שנויים במחלוקת, כאשר עורכי הדין מטעם החשודים מבהירים כי לא נורו פצצות אל הבית ולא הייתה כוונה לפגוע באיש או ברכוש.

מעבר לכך, בקשתה של שרה נתניהו נקראת יותר כמניפסט פוליטי, כולל הצהרות בדבר "נסיון הפיכה" ו"טרור" החותר ל"הפלת משטרים". לא לשם כך נועד החוק, ובוודאי שלא לשם הגנה על מי שמתקרבן אף שאיננו באמת קורבן.

עמירם גל

נכון, קל לי לומר. נכון, חזרתי בחוסר רצון בולט. נכון, כמעט בלתי אפשרי להמשיך ולגור רחוק מהבית. ונכון, יש מי שאין להם ברירה. אבל הביטחון שלכם, של הילדים שלכם, חשוב יותר מהכול. אומנם הממשלה הקצתה 15 מיליארד שקל לשיקום ופיתוח הצפון בתקציב 2025, אבל בשורה התחתונה, אי־אפשר לסמוך על אף אחד. רק על עצמכם.

איך החיים פה בשולי העוטף, אתם שואלים? בגדול, זה כנראה אחד האזורים הרגועים בארץ כרגע. אבל תתעכבו על המילה האחרונה: כרגע. הכול יכול להתהפך בשנייה, ודאי אם צה"ל יצא מהרצועה. ואצלכם, בצפון, עוד יותר גרוע. אנחנו חיים בצל רעשי המלחמה והפיצוצים כמעט מדי יום, אבל על פניו בטוח. זה צה"ל שאחראי ל"מנגינה" הבלתי נסבלת הזאת. ואתם? כנראה תצטרכו להתמודד עם יותר מאשר רעשי מלחמה, כי אף אחד לא יכול להבטיח שאיזה חייל מ"כוח רדואן" לא ישוב לסייר עשרות מטרים מהבתים שלכם לאורך הגדר. לא עכשיו? בעוד שבוע. לא בעוד שבוע? בעוד חודש.

אז העצה שלי אליכם היא אחת: Don't.

יובל ניסני